ביקורת ספרותית על הגיבן מנוטרדאם (הוצאה מחודשת) מאת ויקטור הוגו
ספר בסדר

---

ספר טראגי, מאוד כבד.
לדעתי יש פירוט קצת חורג מהרגיל בעניין נושא האדריכלות.
וגם בהתחלה, אריכות יתר על ההצגה שהעביר גרנגואר.
העלילה למרות זאת מעניינת כי בכל זאת זה ויקטור הוגו.
עם תיאוריו של הוגו, הקורא מוצא עצמו לפעמים כמו מרחף מעל העיר, רואה סיטואציות ואירועים כמשקיף מלמעלה ממעוף הציפור.
נראה שהוגו לא אהב יותר מדי את אנשי הכמורה. מדובר על כומר בדרגה גבוהה (ארכידיאקון) שפיתח אובססיביות לצועניה טובת לב, ושכח שמדובר פה בחיים של בן אדם, והוא במעשיו ובזכות מעמדו הרם פשוט ניווט את חייה ללא רחמים לפי מה שהוא רצה וגרם לה לשיבוש בלתי הפיך בחייה.
כמו בעלובי החיים, גם פה הספר מעביר ביקורת על אטימות מערכת בתי המשפט, הפעם כשמענישים בלי לבדוק יותר מדי אם הנאשם ביצע בכלל את המיוחס לו. וגם בהמשך, הוצאת גזר הדין לפועל גם כשיש תחנונים מצד הנאשם ואדם נוסף, מבצעים את גזר הדין כי זו ההוראה.

» ביקורות נוספות של מירב לנדאו
» ביקורות נוספות על הגיבן מנוטרדאם (הוצאה מחודשת)