ביקורת ספרותית על הגיבן מנוטרדאם (הוצאה מחודשת) מאת ויקטור הוגו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 ביולי, 2014
ע"י zooey glass


קודם כל המקום, הזמן:
פריז, 1482.

אחר כך, הנפשות הפועלות:
קוואזימודו - הגיבן המעוות שעבודתו כמצלצל הפעמונים של קתדרלת נוטרדאם דה-פאריס החרישה את אוזניו; קלוד פורלו - הכומר שלקח אותו תחת חסותו ומרוב שהרבה דעת החל ללמוד את תורת הנסתר; איזמרלדה - הצוענייה היפהפייה המחוללת ברחבי העיר עם תוף מרים ועם העז שלה, זהוב הקרניים; פבוס - הקצין השרמנטי וקל הדעת ששבה את לבה; גרנגואר - האמן המיוסר והנצלן; קתדרלת נוטרדאם, המרהיבה, הגותית, המושיעה.

ואז, וויקטור הוגו:
הבחור הזה יודע לספר סיפור. יותר מזה – הוא יודע לא להתחנף אל הקורא; הוא מתערב, הוא קוטע את הרצף הסיפורי לטובת תיאורים באורך עשרות עמודים של רחובות, של מבנים, של מהפכת הדפוס; הוא ממליץ לקרוא, מראש, לדלג על הקטעים האלה; הוא מעצב דמויות מסוימות כקריקטורות מגוחכות, יפות מראה אבל טיפשות להחריד, ומנגד – יורד לעומקן של הדמויות הכעורות והדחויות ומונע את תיוגן כ'טובות' או 'רעות'; הוא צוחק ומבקר את החיים במאה החמש-עשרה, חיים בהם תלייה היא אירוע משמח, ויחד עם זאת – מתאר אותם בנימה הנגועה בנוסטלגיה, או לכל הפחות חמלה ואהבה (ושלא לדבר על כושר ההדרכה שלו. למדתי הרבה על הזמן, המקום והתקופה); הוא כותב סוחף, קולח, בשחרזאדיות הופכת עמודים.

ולסיום, דיסני:
את העלילה לא אספר, וממליץ גם לא לקרוא את התקציר של הכריכה האחורית. מי שראה את הסרט של דיסני מכיר גירסא תעשייתית, ממותקת ודלת קלוריות לסיפור אפל בהרבה, מכשף בהרבה ועצוב בהרבה. על אף שבסיום יש חן מנחם, אין זה הסוף ההוליוודי של דיסני, ובהעדר צבעוניות וקטעים מוזיקליים היופי והכיעור מתבטלים ומשאירים אותנו עם מוסר לא שיטתי ומעל הכל - סיפור.

שורה תחתונה?
אגדה ימי-ביינימית כתובה היטב, אפלה ומתוקה גם יחד, הבוחנת את מקומם של היופי, הכיעור והמוסר על הבחירות שלנו. מומלץ לימים החמים. (אבל לא ספר לקחת לים. 600+ עמודים).
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סנופקין (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ביקורת מקסימה כוללת ומפורטת, לספר קסום שלוקח את הקורא לתקופות ההם, לתקופות שהוגו אוהב לקחת בספרים שלו, לאנשים שהוא אוהב להשתמש כגיבוריו, לרוב פשוטי ודלי העם, שהם הם לפעמים גדולים ממצביאים גדולים. ממליץ לך לקרוא גם את הגרסא הישנה יותר, יש מן הסתם שיחלקו על כך, אך גם ב"עלובי החיים" וגם בספר זה, לדעתי התרגום הישן יותר מוסיף קורטוב של התקופה.
zooey glass (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה, yaelhar. וכמובן שאני מסכים לגבי העולם. הכל אותו דבר.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סיכום מרתק. הוגו יודע מה קוראיו אוהבים: סיפורים מרגשים על צועניות יפהפיות, תככנים מרושעים וגמדים מעוותים שמתברר שיש להם לב זהב. זה שאפשר לקרוא ולהתענג עליו גם היום אומר שהעולם לא השתנה כמו שחשבנו.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ