ביקורת ספרותית על הגיבן מנוטרדאם (הוצאה מחודשת) מאת ויקטור הוגו
ספר מעולה

---

במקור, שם הספר הוא ״נוטרדאם של פריז: 1482״ - ואכן הסיפור מתרחש בשנה זו בפריז, בקתדרלת נוטרדאם וברחובות סביבה.

העלילה עוקבת אחר ארבע דמויות מרכזיות:
פייר גרנגואר - משורר שכתב מחזה, ומאוהב באזמרלדה.
אזמרלדה - נערה צוענייה עם עז שרוקדת מול הכנסייה ומקבצת נדבות, מאוהבת בקפיטן פבוס שהציל אותה מאלימות.
קוואזימודו - הגיבן המכוער והחירש שמצלצל בפעמוני הכנסייה, מתאהב באזמרלדה מאחר שהיא היחידה שבאה לעזרתו בעת עינויים מול אנשי העיר.
קלוד פרולו - הכומר שאימץ את הגיבן וחי איתו בקתדרלה. גם הוא מאוהב באזמרלדה, ויעשה הכל בשביל שהיא תהיה שלו, ואם לא שלו - אז של אף אחד.

הוגו רוקם ב-600 עמודים סיפור כובש לב בעדינות ובאיטיות כמעט מבלי שאנחנו שמים לב, בין אלפי תיאורים מיותרים ופירוט יתר חריג מדי, כך שקשה לעקוב אחרי הסיפור ולהבין מה חשוב ומה לא. לעיתים הוא מזהיר אותנו ואומר לנו הקוראים שיכולים לדלג על פסקאות, עמודים או פרקים מסוימים.

הסיפור הוא טרגי, מרגש ועצוב, שפורט על מיתרי הלב וגורם לכם להזיל דמעה בסוף (או הרבה... יש לי לב רגיש). מעצם האריכות של הספר וההתקדמות האיטית, נבנה לנו בלב בהדרגתיות - מבלי שמרגישים - מקום שמור לחירש המכוער.
מאוד אהבתי את הרעיון של הסופר להמציא דמות ראשית כל כך מכוערת שהחברה מתעבת כאשר אנחנו בעד הדמות, ובכך נוצרים בתוכנו רגשות עזים של חמלה והבנה הכרחית שכולנו בני אדם, אסור לשפוט על פי המראה, לכולנו יש רגשות ורצונות, ויש לנו לב שגורם לנו להרגיש.

״הגיבן מנוטרדאם״ מחולק לאחד עשר ספרים, וכל ספר מחולק לפרקים. בניגוד לגרסה העברית של עלובי החיים - שמחקו לנו את הספר המלא בחצי (כ-660 עמודים במקום 1300) בגלל פירוט יתר של העלילה וחלקים לא נחוצים - מהדורה זו של ״הגיבן מנוטרדאם״ היא המלאה והשלמה, ללא קיצורים. לכן יש הרבה פחות עלילה מ״עלובי החיים״, והמון חלקים שאנחנו לא צריכים לקרוא.
לדוגמה: תיאורים של הצגה, תיאורים של הקתדרלה ושל פריז וכו’. אשאיר לשיקולכם אם לקרוא קטעים מסוימים או לא, אבל עדיין אומר לכם מראש: ניתן לדלג לחלוטין על כל הספר השלישי, שמדובר בו על ״פריז ממעוף הציפור״, ועל פרק 2 בספר החמישי שמדובר בו על דפוס ואדריכלות. את השאר אתם יכולים לקרוא מהר, ותבינו בעצמכם איפה להתרכז יותר כשתגיע העלילה. בעיקרון ספרים 1, 3, 4 ו-5 הם פחות חשובים לספר, לעומת השאר שמתרחש בהם הרבה, אלא אם כן אתם אוהבים להעשיר את הידע שלכם, לקרוא דברי חוכמה מאת הסופר (שאני לא הבנתי) ולדמיין איך בדיוק נראו בעבר המקומות בהם מתמקדת העלילה.

למרות זאת נתתי 5 כוכבים כי אני מדרג כל ספר לפי הז’אנר שלו. לכן, בז’אנר הרומן ההיסטורי וספרי הקלאסיקה, ללא ספק מגיע לו 5.
חשוב להוסיף שאני ממליץ על המהדורה המחודשת הזאת, בתרגום חדש, קריא וברור. ניסיתי לקרוא גירסה מקוצרת של ״רק״ 400 עמודים, והרבה יותר קשה להבין (מה גם שלא קיצרו את החלקים הנכונים).
למי שתהה, הסרט של דיסני לא זהה לספר, אלא דומה - נאלצו לשנות חלקים מהעלילה כדי להתאימו לילדים.

אני ממליץ לכם לקרוא. לדעתי הספר מתאים מגיל 18 בגלל המורכבות, התיאורים, השפה וסגנון הכתיבה, וגם עצם דרישת בגרות מסוימת כדי להבין לעומק את המסרים והרגשות. כמו כן יש אלימות והספר רווי עינויים, סכינים, מוות, אירועים היסטוריים ושלל הפתעות מיוחדות ולא צפויות...

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על הגיבן מנוטרדאם (הוצאה מחודשת)