ביקורת ספרותית על שחקן מספר אחת מאת ארנסט קליין
ספר טוב

---

שחקן מספר אחת, ארנסט קליין
סוגה: סייברפאנק
במילה אחת: משחק אטארי
דירוג: 4 כוכבים

בקצרה: אנחנו בעתיד, בשנת 2045 בעולם שבו החיים האמיתיים לא שווים לגרוטאה והחיים מתנהלים בעולם הוירטואלי. רק שכאן, העולם הוירטואלי זה חזרה לשנות השמונים עם המוזיקה המזעזעת, משחקי המחשב שנראים כיום מצחיקים וסגידה לפרטי טריווייה משונים.
וייד פותר חידה במשחק, וכמו במשחק פקמן, כל המפלצות רודפות אחריו ומנסות להרוג אותו. אתם קולטים כבר את הרעיון.
הסופר הזה משוגע וליקט כל פרט אפשרי על משחקי המחשב הרבים (ושירים שונים) שהיו בשנות השמונים. זה קצת הופך למייגע לעיתים, אבל הוא גם יודע לכתוב ומכניס אותנו לתוך משחק מחשב מרתק וקצת ממכר. קשה לצאת ממנו, עד שנגמרים החיים. Game Over.
מד"ב: עולם וירטואלי שכיום כבר לא כל כך מדע בדיוני. מאוד ייתכן שאלו יהיו החיים על פני כדור הארץ בעוד שלושים שנה.
מתח: הספר מתאפיין במתח במשחקים השונים ותיאורים קצת מייגעים של האייטיז שקצת הורסים את המתח.
טכנולוגיה: החיים בעולם הוירטואלי, שום דבר לחשוש ממנו.
אלימות: דונקי קונג תמיד הורג את הטובים.
סקס: הספר בסה"כ נקי, אבל יש כמה קטעים בודדים שהופכים אותו לא מתאים לנוער.
מתאים ל: אסקפיזם לעולם משחקי המחשב וחובבי סייבר פאנק. גם קצת מתח ורומנטיקה.
קריאה חוזרת: למרות שהספר טוב, לא חוזר לקרוא על מאות שלבים של משחקי מחשב.
ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): לא עולה על דעתי כרגע.

סיכום: למרות שנות האייטיז המזעזעות, ספר קריאה נחמד.

» ביקורות נוספות של Mero
» ביקורות נוספות על שחקן מספר אחת