ביקורת ספרותית על בית על מים רבים מאת אמונה אלון
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 באוגוסט, 2017
ע"י אירית פריד


דמותה של אמונה אלון תמיד סקרנה אותי ולא רק כפובליציסטית וכמרצה. קולה הנעים, והדיוק במילים בראיונות אתה, גרמו לי להקשיב לה ואני לא אדם פוליטי. ואת הספר האחרון שלה "בית על מים רבים" קראתי בעניין רב.

הוא עוסק במסע לגילוי עצמי של סופר ישראלי מצליח בשם יואל בלום, שמגיע לאמסטרדם כדי לייחצן את הספר שלו שתורגם לשפה ההולנדית ובאקראי נחשף לסוד המשפחתי שהוסתר ממנו מאז ילדותו. שם באמסטרדם במקום שאמו אסרה עליו להגיע "כי קרו בו דברים קשים"- הוא מבין מה הסתתר מאחורי התשובה לשאלה שתמיד עלתה בבית – מה היה לפני שהם עלו ארצה, אמו אחותו והוא , כשעדיין היה תינוק .
"תזכור יואל ואל תשכח, יש לך אימא, ויש לך אחות, ויש לך את עצמך, וזהו. שום דבר אחר לא משנה", ו"מה שהיה היה, המים ההם כבר זרמו הלאה" .

האומנם שום דבר אחר לא משנה? משנה ומשנה, בכל גיל, והחלק החסר בפאזל של ההיסטוריה הפרטית שלנו אם ישנו חלק כזה, רודף אותנו כל החיים .
מים - הם בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם. הם יכולים להיות כבדים, הם חומר המסוגל להיות בכל ארבעת מצבי הצבירה, הם שורפים, הם מקררים, הם שוטפים, מנקים, מטביעים, מוחקים, הם מוליכי חשמל, הם משקפים, הם מכבים, הם מפיקי אנרגיה, הם מרווים, הם דרכי הובלה. בקיצור הם נחוצים לחיים ובלעדיהם- אין חיים . הם צמיחה ושגשוג וגם הרס וחורבן .

ביהדות המים הם מקור ברכה ונותנים חיים לאדם וכל אשר לו ובכוחם לטהר את הגוף ואת הנפש.

ו"בית" ? בית הוא בית הוא בית הוא בית. הוא ארכיטיפ. וכולנו כבר יודעים מה הוא מסמל. את הולדת האדם, את המשפחה הגרעינית, את המולדת, הוא הביטחון, הוא צורך קיומי, הוא שייכות, הוא יישאר לעד בתוכנו כגעגוע, הוא מסמל את הרבדים העמוקים שלנו, והוא לא חייב להיבנות כארבע קירות ועל האדמה הוא יכול להיות לגמרי אמורפי. כי הוא מסמל גם את הרובד הנפשי והרוחני שלנו. ולבטח עוד יימצאו סמלים נוספים ...

אז זהו. הכותרת של הספר כבר אומרת ומספקת הכול. אז אם ניקח חלק מהסמלים האלו, ולא משנה אילו חלקים נבחר, ונשזור אותם כחוט השני בסיפור הזה שמורכב מקטעי מחברות, ומסופר בעבר ובהווה המתהווה ברמת משפטים בודדים שנעים קדימה ואחורה מבלי לבלבל, ונטע הכול בתוך מלחמת העולם השנייה, כשרבים היו ועדיין הסיפורים הנסתרים בה, מובטחת לנו קריאה מעניינת ומעוררת.

אני נהניתי! ואני ממליצה!

"הספר הוא גם ספר על תהליכי יצירה," אומרת אמונה בראיון אתה. "לא תמיד אני מתכננת אותו, אבל הפעם זה חייב היה להיכתב כך כי גם אני עברתי גילוי תוך כדי הכתיבה". ( ואין בו אלמנטים ביוגרפיים – ציטוט)
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן-1 (לפני 7 שנים ו-8 חודשים)
סקירה טובה מאד. מומלץ:שמחה גדולה בשמיים.
דני בר (לפני 8 שנים)
הסקירה מעניינת ומרתקת. אהבתי מאוד את הנגיעה במקומם של המים, והסמליות של בית, שני מוטיבים מרכזיים בביקורת שלך.
הערבי אומר שבית הוא המקום שבו אני קושר את החמור שלי.. וזה אומר שבית הוא לא ארבעה קירות, אלא שאלה של תחושה..שייכות.
רץ (לפני 8 שנים)
אירית, מקסמים הדימויים העשירים של המים והבית, המבטאים רגישות לעולם של סמלים .
Pulp_Fiction (לפני 8 שנים)
תודה, אירית.
אירית פריד (לפני 8 שנים)
תודה רבה לכולכם !!!!!!!
אפרתי, יעל, מחשבות, כרמליטה, רוויטל, צב השעה, פפריקה, לי, בת-יה, תמי, לייב, יונתן בן , אנקה, לב, ו-PULP FICTION.
yaelhar (לפני 8 שנים)
ביקורת מעניינת.
כרמלה (לפני 8 שנים)
לא התפעלתי מהספר, כן התפעלתי מסקירתך.
רויטל ק. (לפני 8 שנים)
ביקורת נהדרת על ספר שטילטל אותי
(כתבתי עליו:
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=95385)
מורי (לפני 8 שנים)
אהבתי מאוד את הסקירה. סקרנת אותי.
אפרתי (לפני 8 שנים)
כתבת נהדר, כרגיל.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ