ביקורת ספרותית על טוהר - ספריה לעם #727 מאת ג'ונתן פראנזן
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 באוגוסט, 2017
ע"י מחשבות


בואו אספר לכם על הקנקן. הספר הוא של עם עובד, ולא שעם עובד לא הפיקו לפנים ספר בגודל מקובל, במקום הגודל המקובל אצלם. אבל הנייר בו השתמשו הפעם הוא נייר קל, כמקובל בהוצאות חו"ליות. התוצאה, ספר גדול, 637 עמודים, אבל קל משקל.
מנגד, עיצוב הכריכה כל כך משמים, מין תכלת סתמי כזה, כאילו להפוך את הספר לבלתי נראה לקונה הפוטנציאלי.
על מלאכת התרגום שמו את ארז וולק, שאינו מוכר לי. התרגום נדמה מסורבל מעט, עם כמה דברים שצדו את עיני וצרמו מעט:
ארז וולק החליט שהוא מתעקש על לוח מחשב. העם קורא לזה טאבלט. יש גם התעקשות על מחלת הרדיפה, העם מכנה זאת פרנויה. קטנוני מצדי, אבל תיכף תבינו. מנגד, היו עוד כמה דברים משעשעים: מתרגמים נוטים לנקד היכן שהעם מתקשה כביכול: הוא מנקד את שמה של הסופרת ברברה קינגסולבר ומכנה אותה קינגסלבר. כשזה מנוקד זה מחפיר ממש. טעות גסה. נמשיך: הוא מתעקש על פליז ההמוני וזה בכלל פליס. את היו"ד בקוריאה הוא משמיט ומותיר אותה קוראה... קורע. אבל אותה יו"ד בודדה הוא מכפיל במדינות הבאות: אנגלייה, קולומבייה, בלגייה, פילדלפייה, גרמנייה, ואף מכפיל באינטליגנצייה וגאומטרייה, לא פוסח אפילו על נוסטלגייה. האם ז'ואן מירו לא נשמע יותר טוב כחואן מירו? הוא לא מותיר לנו הרבה בררות, אילו היה מותיר לנו ברירות, שזה בכלל בחירות.
למה אני מאריך כל כך בקנקן? כי תוכן יש למכביר, אבל הסגנון המוכר של פראנזן חוזר שוב על עצמו: דרמות משפחתיות הנוגעות ולפעמים מתערבות בעניינים היסטוריים ובעניינים ברומו של עולם. זה לא היה רע כלל ב"תיקונים", ב"חירות" זה התחיל קצת להיות עוד מאותו דבר, משהו דמוי מאיר שלו וסיפורי המשפחה והעמק, אבל שלו פראנזן עוד לא. ב"טוהר" זה כבר עבר כל גבול. 637 עמודים של חפירה המתחלקת אמנם לכמה בורות, אבל לא מתחברת עם כמה תעלות קישור למשהו כביר מעבר לסך החלקים. החפירות נמשכות ונמשכות, חפירה אחת היא על אמת, גופה נכנסת ויוצאת מהחפירה, הקורא מצפה לאיזשהו סיום רב הוד ושומט לסת, אבל... אבל אתם עוד לא יודעים מה קרה בסיפור. אתקצר לכם.
אנדראס (שאני מדמיין כטום הידלסטון מהמיני סידרה מנהל לילה, אם וכאשר תהיה מיני סידרה או סרט לספר טוהר) הוא בנם של זוג בכירים בשטאזי, אותה משטרה חשאית מקוללת בגרמניה המזרחית. מאחר וכך, הוא נהנה ממעמד מיוחס במיוחד. כמתבגר הוא רק רוצה לאונן כל היום ואף מבקש מאמו להניח לו, כי הוא צריך ללכת לאונן. כצעיר הוא עובר לגור בכנסיה ומשמש יועץ לצעירות. צעירה אחת בת 15 מספרת לו על אביה החורג שאנס אותה. הם גורמים לאב להגיע לבית הקיט של הורי אנדראס, שם אנדראס רוצח את האב וקובר אותו.
באותו זמן בערך, טום, בחור נאיבי משהו, לומד במכללה מוערכת ואיכשהו מכיר את אנבל, בת של מיליארדר, שאת כספו היא אינה רוצה. הם מתחתנים. היא מעורערת והוא רק רוצה קריירה. הוא יודע שהיא עול על צווארו והם נפרדים.
אלא שהספר בכלל מתחיל שנים רבות קדימה עם פיפ (פיוריטי, טוהר) טיילר, שאמה מסרבת בכל תוקף לומר לה מיהו אביה והיכן הוא. היא חייבת 130,000 דולר מהלוואת לימודים שלקחה ומצבה בכי רע. בשלב מסוים היא עובדת עבור אנדראס ומגיעה גם לעבוד עבור טום.
נשוב אחורה. חומת ברלין נופלת, תיקי השטאזי נפוצים לכל רוח ואנדראס משיג את תיקו שלו. בינתיים הוא גם פוגש את טום. איזושהי ידידות/חברות נרקמת ביניהם, שתקטע לשנים רבות, שנים בהן טום יקים שירות ידיעות מוערך בדנוור ואילו אנדראס יהפוך ליקיר התקשורת ביוצאו חוצץ נגד השטאזי, נגד מזרח גרמניה והקומוניזם. הוא יקים את פרוייקט אור השמש, פרוייקט האמור לגלות שחיתויות, אבל לא יהיה נגוע בעצמו בכתמים כמו שאסאנג' נגוע. יש גם אובמה, התחממות גלובלית וחימוש גרעיני. הבל ורעות רוח, שלא מזיקים במכירות. הם כן פוגעים באינטליגנציה של הקורא.
איך נקשרים טום, פיפ ואנדראס? אמרתי לכם שזה בחפירה אחת ארוכה, רק לעיתים רחוקות מעניינת, ומי שכבר קרא את התיקונים החדשני, חירות המעלה גירה, פטור לחלוטין מספר זה. אין בו ולא כלום. נאדה. ריק.
סימן אחד ברור לספר, שיש להשיבו לערימה בחנות, הוא כיתוב על הכריכה האחורית: ספר מצחיק. לא נזהרתי ונפלתי. הרי מדובר בפראנזן, הנחשב היום לגדול סופרי אמריקה. אם בארזים וגו'. כלל הספר המצחיק נוגע לכל ספר, בעיקר כשמדובר בספר שלעולם לא מעלה אפילו הקל שבחיוכים. תמיד צריך לעמוד על המשמר.
42 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 8 חודשים)
אבל אני לא מבין מה לא מובן.
סקאוט (לפני 8 חודשים)
יאללה, מחשבות, תן איזו הערה עוקצנית כפי שאתה יודע!
יובל (לפני 8 חודשים)
נשבע לך שלא הבנתי מה אתה רוצה
מחשבות (לפני 8 חודשים)
הוא אחד ולא סדרתי. בכל מקרה, הספרות הרוסית אינה כוס התה שלי.
בוב (לפני 8 חודשים)
אם זיכרוני אינו מטעה אותי גם אובלומוב של איבן גונצ'רוב הוא אחד ממוכיך הסדרתיים.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
פנתיאון? היחיד שזכה ממני לקטילות סדרתיות היה דוסטויבסקי. אל תניח לספקות לכרסם בך, בוב.
בוב (לפני 8 חודשים)
מעולם לא היו לי טענות כלפי סופרים "נחותים" הכותבים "ספרות זולה", הבעיה שלי היא עם אלו שחושבים שהגיבוב הנפוח שהם יצרו נועד להיות מוצב בפנטיאון גנזך הנצח.
רצחת את הספר באלגנטיות. ועם זאת, לאור המודעות שלי לדעותיך החוזרות ונשנות על גדולי סופרי רוסיה הצארית, אני בכל זאת אשאיר מקום קטן לספק... :-)
מחשבות (לפני 8 חודשים)
נכון.
יונתן בן (לפני 8 חודשים)
איך אמרת פעם? רק 'נוטות החסד' יכול להחזיק כל כך הרבה עמודים בלי לחפור.
בעצם, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם 'לבד בתיאטרון המוות' עמד במשימה.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
שאלה מעניינת. יש לי ספרים עבי כרס מן העבר, מלחמה ושלום וכאלה. יש נובלות חדשות ומש באמצע. הספר טוהר הוא חפירה קלאסית של פראנזן.
זוהר (לפני 8 חודשים)
תודה על הסקירה. וסקירתך מעלה תהיה - האם ספרים חדשים ארוכים משמעותית מספרים בעבר? פעם, ספר באורך 150 עמודים היה נחשב לנורמלי לגמרי. היום, ספר באורך כזה נחשב לספרון, ונקבע מין רף תחתון של 400 עמודים. לרוב, הקוראים מקבלים ככה more of the same. האם זה נעשה כדי להצדיק את מחיר הספר? כדי שהקורא ירגיש אינטיליגנט? או שירגיש שקיבל תמורה לכספו?
אני, בכל אופן, מתגעגעת מאוד לספרים של 200 עמודים.
Pulp_Fiction (לפני 8 חודשים)
טוב, הרגת את הספר לא ברכות. אבל היה משעשע לקרוא את סקירתך. אני ממליץ על ספר נחמד שנקרא "שטאזילנד" של עיתונאית שבילתה במזרח גרמניה בסוף שנות ה-90 ,כשהחוויה הקומוניסטית הייתה עוד טרייה . בזמנו נהניתי ממנו מאוד.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
באתי לספר נקי מדעות קדומות. קראתי וסבלתי עד הסוף. חיכיתי למשהו מפוצץ שפשוט התפוגג.
shila1973 (לפני 8 חודשים)
יופי של קטילה!
האמת היא ששמעתי רק רעות על הספר הזה.
אף אחד לא ממש התלהב מתוכנו
כרמליטה (לפני 8 חודשים)
קטילה משכנעת.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
אורי, אני פולני ואני מזוכיסט רשמי.
yaelhar (לפני 8 חודשים)
לא שקלתי לקרוא אותו.
אבל לו הייתי שוקלת, הייתי מוותרת אחרי הביקורת הזו.
אורי רעננה (לפני 8 חודשים)
למחשבות, אני מגלה יסוד סובל באישיותך.
לי יניני (לפני 8 חודשים)
מחשבות איזו סקירה משעשעת לקצה היום שלי. הכריכה נוראית ....ממש לא אהבתי.
ניראה לי שאשאיר אותו על המדף עוד זמן רב עד למבצע ביעור חמץ שאעשה ובאותה עת אארוז אותו בליווי בגדים ואתרום אותו לכל דורש.
תודה
סופש נעים.
חגית בן חור (לפני 8 חודשים)
גם עלילה חופרת, גם כריכה משמימה וגם עודף יודים, נראה לי שאוותר אבל אהבתי את הביקורת הנפלאה (ומשעשעת) כתמיד :)
רונדנית (לפני 8 חודשים)
ואני אומרת, לאור כל זאת למה לא נינטש?
מחשבות (לפני 8 חודשים)
תודה, חני ולכולם.
חני (לפני 8 חודשים)
אם כבר קניתי אותו אז אנסה בוודאי... אחרת זה כמו לזרוק אוכל לפח.
אני בוודאי לא אתעכב על הקנקן
....סקירה משעשעת ומושחזת כיאה למחשבות.
dina (לפני 8 חודשים)
מייגע
מחשבות (לפני 8 חודשים)
אורי, מקבל מה שאתה אומר.
Ori (לפני 8 חודשים)
טוב אז קראתי את 'טוהר' של פראנזן ואני חייב להגיד שבכל מה שקשור ל'ספר חשוב' או 'ספר משמעותי' אז פראנזן נופל שוב ושוב (בדיון על פייסבוק, אינטרנט, עיתונות חופשית וכאלה. אין לו המון מה להגיד בנושא, רואים שזה לא מאוד מעסיק אותו. הוא כאילו חיפש נושא חשוב לכתוב עליו, וזהו). גם העלילה שלו (למרות שהיא בנויה היטב) היא לא העיקר בספר, והוא גם לא כל כך מבין טוב דמויות אקסצנטריות או משוגעות או יוצאות דופן (אנדריאס הופך להיות ערפל של דמות, אנבל לא מובנת בכלל).
אבל החלק שבו הוא מתאר את מערכת היחסים של טום, עורך עיתון (וסופר מתוסכל לשעבר), מדגים היטב למה הוא אחד הסופרים הגדולים בדורו: כי בני אדם מעניינים אותו, ומערכות היחסים שלהם מעניינות אותו, והרגע שבו הוא מבין דמות הופך להיות הרגע שבו הוא מצליח להעמיד אותה מול העיניים של הקורא. זה עבד מדהים ב'התיקונים' (דמויות מהממות, עלילה סבירה מינוס), זה עבד לא רע ב'חירות', וזה עובד סביר גם כאן.
- יהודה גזבר פניגשטיין
אנקה (לפני 8 חודשים)
תודה. מבטיחה לדלג בקלילות מעליו.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
באמת, מי שכבר קרא פראנזן אחד, יכול לסמן וי ולא צריך עוד.
אירית (לפני 8 חודשים)
סקירה בהחלט משעשעת ...
אם כך כגודלו כך "קלותו" , והעיצוב משמים .
את פראנזן אהבתי ב"תיקונים" , וב"חירות", אני לו זוכרת את מה קראתי קודם אבל השני התחיל קצת להיות עוד מאותו הדבר בדיוק כפי שציינת .
ואחרי כל החד-גדיא שמתרחש בספר הנוכחי , קרוב לוודאי שאסתפק בשניים שכבר קראתי.
תודה וסוף שבוע נעים .
מחשבות (לפני 8 חודשים)
אנקה, דלגי.
אנקה (לפני 8 חודשים)
סקירה משעשעת, מחשבות. ואם עדיין לא קראתי אף ספר של פראנזן זה נחשב לחור רציני בהשכלה או משהו שאפשר לדלג עליו ?
פואנטה (לפני 8 חודשים)
נשמע בררה של ספר.
המשמר יוריד את נשקו.
אם בארזים וגו' -
העם אמר את דברו!
מיכל (לפני 8 חודשים)
הנייר הקל הזה ממש בלתי נסבל. דק כמו נייר עיתון, ובאיכות אפילו ירודה יותר. ואם גם התוכן של הקנקן לא משהו... תודה על האזהרה.
רויטל ק. (לפני 8 חודשים)
התחלתי אותו, מדשדשת איפשהו בסביבות עמוד 100
אולי הביקורת הזו תעזור לי לנטוש אותו סוף סוף, ולהחזיר כבר לספריה שם מצטבר קנס על אי החזרה בזמן.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
ולחשוב שהוא מגדולי סופרי אמריקה.
חגית (לפני 8 חודשים)
נשמע נורא ואיום. מילא כריכה נטולת חן ועניין, מילא אורכו של הספר, מילא היו"ד האינסופי, שמציק בעיניים, אך עלילה משמימה- זה כבר השיא!

שיישאר על המדף.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ