ביקורת ספרותית על טוהר - ספריה לעם #727 מאת ג'ונתן פראנזן
ספר טוב

---

ג'ונתן פראנזן הוא כמו דייג מקצוען, SUPER-מקצוען, וככזה, כשהוא משליך את החכה למים, זה לגמרי לא משנה איזה דג הוא לוכד עבורנו, כי הדג הוא רק קצה החוט אל הים- אל האוקיינוס. והוא תמיד כותב על הים- על אמריקה ובגדול, גם כשהוא יוצא ממנה אל מדינות אחרות, הוא נוהג להקיף אותה 7 הקפות, ולפלח אותה ולארוג את הגיבורים שלו בתוכה שתי וערב .

אומרים על "טוהר" שהוא הרומן הפחות טוב שלו, אבל זה משום שכמעט תמיד נוהגים להשוות כל יצירה אחרונה של כל יוצר לאלו הקודמות לה, אבל אם נניח לזה לרגע, ונתייחס ל"טוהר" ככזה שעומד בפני עצמו, אין לי ספק שפראנזן ימשיך לשאת בתואר הכותב האולטימטיבי החשוב של האמריקאים בעשורים האחרונים, "החשוב ביותר הפועל באמריקה כיום", ציטוט. בזכות כתיבתו הראליסטית, ויכולתו לדייק במורכבות החיים, להציב מראה פנורמית על הפרט ההזוי ככל שיהיה, או על משפחה טיפוסית אחת מתוך המגוון האין סופי כמעט שחיים ביבשת, כשהם לא רק חוסים אלא שלובים בחיקה העצום של ה- ביג מאמה. כי אמריקה שלו היא BIG MAMA. לעתים היא חובקת באהבה לעתים היא לוחצת אפילו מוחצת, לעתים מרוממת ולעתים סתם מתעתעת. והוא נהנה כמעט באופן אובססיבי לערטל אותה שוב ושוב ולחבוט בה דרך הגיבורים באופן ישיר ובוטה. אפילו מדי, אבל כנראה שאצלו אין מושג כזה מדי. אז נגיד במשפט אחד שפראנזן כותב על רוח הזמן והמקום .

הדמות הפותחת היא פיוריטי טיילור-פיפ, צעירה מאוקלנד שחולמת למצוא את אביה ולו על מנת שבעזרתו היא תוכל למחוק את החובות הכספיים שצברה.
גיבור נוסף הוא אנדראס וולף מנהל אתר אינטרנט העוסק בהדלפת שחיתויות, וטום אברנט העיתונאי הוא הדמות השלישית, מי שמקים עיתון בלתי תלוי בעזרתו של איש ממון.
בכתיבה שוטפת ושופעת תובנות משלב פרנזן בין שלושת הגיבורים שלו וממקם אותם בהיסטוריה של המערב- נפילת חומת ברלין, העיתונות וכוחה הרב, ומהפכת האינטרנט והשלכותיה. הוא עוקץ, הוא מבריק, והוא ציני, ומומלץ לקרוא אותו ולו בזכות המשפטים האינטליגנטים והדמויות הנוגעות ללב, כי פראנזן הוא בכל זאת פראנזן ...

אמר עליו חוקר ספרות נחשב אחד שפרנזון או כל סופר בעצם, הוא מי שחושף את חוליי ההווה. ושמבחינתו סופר עכשווי פירושו להיות מבקר של התרבות העכשווית ומותר לו גם ללקות בעיוורון מסוים, וזו הסיבה אולי שנוטים לפראנזן הערצה עצומה מצד אחד ואנטגוניזם מן הצד האחר .

קראתי בשטף את מאות העמודים (636) וחשבתי שמגיעות לו מחיאות כפיים. וזה מה שעשיתי... בעמידה - STANDING OVATION !

אז לכל מי שאוהב את הספרות האמריקאית אני ממליצה לא לפספס אף רומן של פראנזן .

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על טוהר - ספריה לעם #727