ביקורת ספרותית על ילדה של אחרים מאת עינת דנון
ספר מעולה

---

אתם מכירים את הספרים האלה שגורמים לכם לרצות לקנות כרטיס טיסה לעולם הדמיון של הספר ופשוט לחבק חזק חזק את הדמויות? אז "ילדה של אחרים" הוא לגמרי כזה.

הסיפור מתרחש על קו ישראל-קנדה ושבה אותי בעיקר בכנות שלו ובכמה הוא אמיתי. בתור מהגרת חדשה בטורונטו אני נתקלת במהגרים שמספרים שהכל פה נפלא ותותים וכמה פנטסטי זה לגור באמריקה, בפועל זה לא קל לקום ולעזוב מדינה ושפה מוכרת ולעבור למקום חדש מכל הבחינות. עינת דנון עושה עבודה נהדרת בלהעביר את תחושת המהגר המסתגל לאורך זמן, אם זה למזג האוויר הכל כך שונה מישראל, לשפה, לנימוסים, ליום יום וכל מה שמתלווה לזה.

"לקח לי זמן להבין את הקודים של השפה. זה לא שלא ידעתי אנגלית, אבל אם מישהו אומר לי: 'מאוד מעניין', הוא מתכוון שזה לא מעניין בכלל, ואם מישהו אומר לי 'נייס' על משהו, זה לא בגלל שזה אכן נחמד, אלא כי אין לו מה לומר. אם הוא אומר: 'נדבר יותר מאוחר', הוא מתכוון שלא נדבר בכלל, אף פעם, אלא אם אני אזום."

זהו סיפורה של נועה, ילדה של זוג ישראלי שעבר לקנדה, ילדה שנולדה לתוך התרבות, הנימוסים והעולם הקנדי, ושמצאה את עצמה יום אחד בלי הורים, מועברת בירושה לזוג ישראלי אחר, שבילה ארבע שנים בקנדה, וחזר לישראל המוכרת והחמימה. היא צריכה לעזוב ברגע את כל מה שמוכר לה בקנדה, את החברים, בית הספר, הריקוד, החדר שלה, ולעבור לישראל הזרה והמוזרה בעינייה.

זהו גם סיפורם של שני הזוגות, בני וחלי ואריק ויעל, שסיפורם כל כך שונה, כשזוג אחד בוחר להמשיך לבנות חיים במדינה רחוקה, הזוג האחר חוזר לישראל ובונה את חייו במקום המוכר והבטוח. המסע של נועה בישראל ובקנדה, יחד עם יעל ומשפחתה, סוחף ברמה שבכל רגע שלא קראתי בספר חשבתי על מה עובר על נועה הקטנה, השובבה והמקסימה עכשיו ואיך כל הפלונטר הזה יפתר.

וכל הספר מקננת בראש השאלה, מה אתם הייתם עושים לו הייתם מקבלים ילדה בת עשר בירושה?

יש בספר המון תמימות וגם המון עצב, ומהצד השני המון שמחה ואהבה. הוא שונה וכתוב בצורה מופלאה ודנון לא מפחדת לבקר כל דבר שנקרה בדרכן של הדמויות. קצת הצטערתי שהוא עבר לי כל כך מהר ונגמר, הרבה מקווה שיגיעו עוד ספרים מפרי עטה של דנון בעתיד.

» ביקורות נוספות של Reut.Zaro
» ביקורות נוספות על ילדה של אחרים