נתונים טכניים:
שם הספר: ילדה של אחרים
שם הסופר/ת: עינת דנון
שפת המקור: עברית
ז'אנר: פרוזה
הוצאה: מדיה 10 הוצאה לאור בע"מ
מס' עמודים: 353
שנה: 2014



חוות דעת אישית:
תומאס מאן חתן פרס נובל לספרות אמר: "מותו של אדם הוא עניין לשאריו יותר משהו עניין לו עצמו"...
הספר "ילדה של אחרים", גורם לרטט במיתרי הלב בכל טמפרטורה. אי אפשר להישאר קפואים מול הילדה "נועה".
מי זו נועה ומה הסיפור של נועה?
הסצנה הראשונה מתחילה כאשר נועה ויעל טסים יחדיו. נועה מתעקשת לשבת ליד החלון ... "תאכלי, נועה", ... נועה עומדת על שלה... "אוף יעל, יו דונט אנדרסטנד כלום"... ומה ההסבר למה נועה מתעקשת לשבת ליד החלון? מה מסקרן אותה? על מה היא מביטה? "שמו את אימא ואבא בתוך החול בישראל אבל היא אמרה שאימא ואבא שומרים עלי בשמיים אז אני מחפשת אותם. אם הצליחו לצאת מכל החול ששמו עליהם, אז הם כבר כאן".
מה קרה שבועיים לפני הטיסה של יעל ונועה?
צלצול אחד בדלתה של יעל כץ מפסיק את חייה הרגילים... עמוד 10: "שלום, את יעל כץ?"... "אנחנו צריכות לדבר", ..."זה דחוף"... "אני גלית וזו נועה"... באותה עת גלית המתמחה במשרד עורכי דין, שולפת מתיק המעצבים שלה השחור ערימת מסמכים, ומה בפיה? עמוד 11: "אתם יעל ואריק כץ, נכון? גרתם פעם בטורונטו, קנדה? היו לכם שכנים בשם חלי ובני גלילי?" ... התשובה: "כן, היינו שם ארבע שנים בשליחות מהעבודה של אריק, בעלי. הוא עובד בהייטק".
ומה בפיה של גלית המתמחה? נועה היא הירושה שנכתבה בצוואה שהותירו חלי ובני גלילי לאחר לכתם.
מה אתם הייתם עושים אם היו מודיעים לכם בשורה כזו? ירושה בדרך כלל מכילה דירה, כסף, חפצים שהמת היה חפץ ביקרם אבל- י-ל-ד-ה?
מכאן הסיפור מתחיל להתגלגל ולהניע את שרירי הלב, שמעת לעת גם עולים לאוקטאבות גבוהות.
נועה קיבלה את הבשורה על מות הוריה ממנהל בית הספר. עמוד 17: "מה זאת אומרת מתו? ההורים שלי לא הולכים לשום מקום בלי להודיע לי קודם, הם לא יעזבו אותי לבד אף פעם. מה פתאום מתו, הם לא מתו. מה פתאום? .. אימא שלי, היא, חייבת לחזור. היא אמרה שהיא תיקח אותי בשבת לשופינג לקנות לי מעיל כמו של אשלי. היא הבטיחה לי. ואבא אמר שהיום הוא יביא לי טושים בריח חדש, אתם תראו שהוא יבוא עוד מעט, להביא לי. אבא שלי יכעס על מה שאתם אומרים. הוא יכעס עליכם. הוא לא מת, אבא שלי. הוא לא". כמה קשה למבוגרים לקבל מותו של אדם קרוב, אזי תארו לכם על אחת כמה וכמה, קשה להסביר לילדה בת 10 שלא תשוב לראות את הוריה.
אף אחד לא היה רוצה להיות נועה באותה עת!
לא צלח בידיה של נועה להיקלט בביתם של יעל, אריק וילדיהם נעם וטל. נועה לא הצליחה להסתדר עם יעל, ולא הייתה מרוצה מהאירוח של נעם וטל. היחידי שעוד הצליח לדבר אל ליבה – היה אריק. בגלל שכך, נועה מבקשת לשוב לביתה בקנדה.
כל פרק בנפרד בספר נכתב מנקודת הסתכלות של הדמות הראשית של אותו פרק. רוב הפרקים נכתבו על ידי יעל כשנועה ואריק מצטרפים לסירוגין.
תענוג לקרוא את דבריה של נועה. ילדה נבונה, מתוחכמת, דעתנית שגורלה התאכזר אליה והיא זו שמצליחה לערבל לקורא את הרגשות.
לעיתים הדמויות יעל ואריק הכעיסו אותי, למרות שהבנתי את שניהם יחדיו וכל אחד לחוד. נועה היא הדמות היחידה שנגעה בי גם אם היא הייתה מוזגת לתוכי חוצפה, מרדנות, ואפילו קטשופ על השמלה הלבנה שרכשתי במיטב כספי. (ספויילר – לא לחינם נתתי את הדוגמא של הקטשופ).
יש קטעים שאהבתי את אריק ההייטקיסט שמתמחה ברובוט-לוגיה. אריק תמיד היה נכון ומזומן להתמודד עם כל מצב. מאידך עינת דנון לא התעצלה, ושילבה את הקלישאה הידועה: "גבר לא יודע לעשות שני דברים יחדיו". אריק שואל מעל לעת את עצמו "איך היא עושה את זה"? נו-טוב, אריק הוא מסוג הגברים שמכורים לעבודתם ומנותקים מחיי התפעול היומיומיים - משפחתיים, עד כדי כך, שהוא לא יודע באיזה כיתה הבן שלו לומד, ואפילו את החביתה מצליח לפחם.
ילדים תמיד מרגישים אשמים כאשר ההורים עוזבים אותם. אם מדובר בילדים להורים גרושים, או כמו במקרה הנוכחי שהוריה של נועה נהרגו בתאונת דרכים. בלילות נועה חולמת על הוריה וחווה את רגעי האבל.... עמוד 76: "...רגע, אבא, אני אתכסה ואז תלך. אתה יכול להגיד לאימא שאני מבקשת סליחה שצעקתי עליה בגלל הסנדוויצ'ים?"
נועה הרגישה בודדה ורגשות האשם לא פסחו גם ביחסים עם חברותיה... לדוגמא שניקול אספה אותה לביתה... ציטוט עמוד 306: "בסוף היום אחרי המנגינה של הביטלס בבית הספר במקום צלצול, אשלי וליסה השאירו אותי לבד ולא דיברו איתי. בגלל שההורים שלי מתו אני ילדה פחות טובה, בגלל שאתה לא פה אבא, הן יכולות להתנהג לא יפה? ....
הסופרת עינת דנון משלבת כהילה סביב הדמויות הראשיות נושאים אחרים כגון: שילוב העולים מחבר העמים בארץ, הבדידות של הישראלים מחוץ לישראל, הסודות הקטנים, פמיניזם, ובעיקר על שלבי האבל של ילדים במיוחד. ציטוט עמוד 207: "כעס זה שלב באבל: איך ההורים עזבו אותה, ומצד שני היא כועסת על עצמה על זה שהיא בכלל כועסת עליהם. זה שלב מכריע באבל וחשוב לעבור אותו. היא לא יכולה לעבור אותו לבד, מישהו צריך להיות שם בשבילה".... ומי היה שם בשביל נועה?
לאחר "המחקרים" שיעל עורכת היא מתנחמת בציטוט עמוד 303: "נראה שאצל אנשים שנקרעו להם החיים, אפשר לקבל את החיים מודבקים וסדורים בחזרה רק בתוך אלבומים". מטאפורה נהדרת... אהבתי אותה!
זהו ספר ביכורים עוצמתי עם כתיבה נעימה, בגובה העיניים שמצליח לשאוב את הקורא אליו. אין ספק שהעלילה מעוררת לא מעט הרהורים: האם אפשר למחוק שריטות? מישהו בכלל יכול למחוק לנו את השריטות של החיים? ציטוט מעמוד 304: "נשרטת", הוא הצביע על טיפות דם קרושות על זרועה, ומיד, בתנועה מהירה, טבל אצבע בלשונו ומחה ברוק את כתמי הדם, והיא מחתה מולו שלא מתפקידו למחוק לה את השריטות." עוד מטאפורה מקסימה מבית היוצר של עינת דנון.
כשהגעתי לעמוד האחרון בספר שאלתי: מה היה קורה אם יעל לא הייתה בבית באותה עת שנועה וגלית התדפקו על דלתה? האם אהבת הורים לילדיהם זה רק גנטיקה ודי.אן. איי, או שיש עוד משהו שרק שריר הלב מרגיש?
הסופרת עינת דנון התחילה את הסיפור של נועה עם צלצול בדלת ומסיימת אותו כשפעמון הדלת מצלצל... הפעם שיעל פתחה את הדלת ... היא כבר ידעה את כל מה שהייתה צריכה לדעת...
יופי של ספר, מרגש, סוחף, מרתק והכול ביחד -תענוג צרוף, מה שמזכיר לי את השיר של יענקל'ה רוטבליט, שנשמע מפיו של שמוליק קראוס ז"ל "איך שגלגל מסתובב לו"...
שאפו לעינת דנון.
ספר מומלץ בחום שאף אחד לא יישאר אדיש לאחר סיום קריאתו.
לי יניני

זה מסוג הספרים שרק הקורונה יכולה להוביל אותי לקרוא, זה והתרבות הישראלית שלימדה אותי לא להגיד לא לבחינם. קודם לקחת ואז לבדוק את הסחורה.
בקיצור, אפליקציית עברית נתנו אותו במתנה ואני החלטתי שזה הזדמנות טובה לנסות להתמודד עם קריאה במכשיר אלקטרוני (תוצאות הניסוי הן שזה יותר טוב ממה שזכרתי אבל לא יכול להתחרות בשום צרה בקסם של ספרים אמיתיים שאתה משאיר בהם את חותמך וסימניות אבודות).

אבל רגע, לגבי הספר. הוא שונה לחלוטין מהסוג שאני קורא, אבל גם בלי לקרוא את הז'אנר הזה אני יכול להגיד שהוא מיוחד. הוא כתוב מכמה זוויות, מספר את אותו הסיפור בקפיצות מכמה דמויות וזמנים, אבל עושה את זה באלגנטיות בלי שנרגיש שאנחנו נלקחים בברוטליות למוח אחר ותקופה שונה. כמעט כאילו אנחנו בסרט או סדרה ערוכה היטב.
גם העלילה עצמה מעניינת ומחזיקה את עצמה לאורך כל הספר. מי היה חושב על הרעיון של לרשת מזוג חברי עבר את הבת האמריקאית שלהם כשאתם חיים שוב בארץ והבת שלהם לא מבינה למה היא צריכה להתקע דווקא אתכם.

אז לא זה לא ספר מופת משנה חיים, אבל זה ספר על החיים עצמם שלפעמים מביאים הרפתקאות הזויות וסודות עבר שהדחקנו. אם יש לכם זמן פנוי ואתם רוצים ספר קליל, אז תנו צ'אנס לילדה של אחרים.

ילדה של אחרים / עינת דנון

כשקראתי את ספרה המדהים של עינת דנון - ילדה של אחרים נזכרתי במשפט המפתח מתוך ספרו של טולסטוי - אנה קרנינה : ״כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה."

ילדה של אחרים הוא ספר על כאב עצום, על מערכת יחסים בין זוגות נשואים ובין חברים. זהו ספר על האומץ לגלות את מה שהוסתר אך מעל לכל, זהו ספר על עדינותה של הנפש ועל יכולתה להתחזק בזמנים קשים.

במרכז העלילה שתי דמויות נשיות: יעל ונועה.

יעל היא אישה צעירה, המתגוררת בישראל עם בעלה אריק ושני בניה, נועם וטל. החיים שלה יפים. יש לה קרירה מצליחה, חיי הנישואים שלה מצויינים, יש לה שני בנים חכמים ופקחים, בית יפה, מה כבר יכול להשתבש?
כפי הנראה, אין טוב בלי רע והבלתי צפוי יגרום סערה עצומה בחייה.

לפני שנים כשיעל ואריק התגוררו בקנדה, הם התיידדו עם בני וחלי, זוג ישראלי אחר שגר איתם באותו הבניין. אחרי תקופה קצרה חזרו יעל ואריק לישראל. הם תכננו לחיות באושר ובעושר עד עצם היום הזה אבל דווקא אז החליט הגורל להתערב…

כאילו משום מקום, מופיעה עורכת דין צעירה בפתח ביתה של יעל. היא מלווה בילדה קטנה, נועה. במהלך הפגישה הבלתי ברורה איתן מגלה יעל שהוריה של נועה הקטנה הם בעצם חלי ובני וששניהם נהרגו בתאונת דרכים. אם זה לא מספיק כדי לזעזע את יעל עד עמקי נשמתה (לא שהזוגות היו כל כך קרובים אבל בכל זאת….) נוחתת על יעל ידיעה נוספת שפרטיה זכורים לה במעומעם. חלי ובני קבעו אותה ואת אריק כאפוטרופוסים של נועה במקרה ושניהם ימותו. עכשיו עליהם להחליף את חלי ובני בתפקיד ההורים של נועה. איך עושים את זה בכלל?

יעל עושה כמיטב יכולתה לטפל במצב העדין, שנכפה עליה בלי הודעה מראש אבל שום דבר לא מצליח לה והיא לא מגיעה ללבה של נועה. אולי השוק כל כך גדול ופשוט אי אפשר לטפל בו עכשיו? איך יודעים מה נכון ומה לא?

נועה היא ילדה קטנה ושבורה, שלא יכולה להביא את עצמה לחבב את ״המשפחה החדשה״ שלה. יעל כל כך שונה מאמא חלי. היא לא נראית כמוה בכלל. לא יפה כמותה, לא חכמה כמו חלי והכי גרוע בעיניה, היא ממש לא יודעת איך לדבר איתה. בני המשפחה האחרים דווקא די נחמדים אבל היא לא מסוגלת להתעסק בנחמדות שלהם, וגם לא במחשבה שהיא תהיה חייבת לגור איתם מעכשיו והלאה. החיים דורשים מנועה להתאים את עצמה אבל היא לא יכולה.

נועה מאבדת את כל מה שהיה לה בחיים, את הביטחון בהורים, את החברים ואת בית הספר, את השיגרה והתחביבים וגם את כתר הנסיכה שלה. היא רוצה רק דבר אחד: לחזור חיים האמיתיים שלה, עם אמא ואבא ולא עם ״המשפחה בכאילו״ המעצבנת כל כך שסידרו לה בלי שביקשה.

יעל ונועה מבינות שהרע במיעוטו יהיה לנסות ולמצוא לנועה סידור משפחתי בקנדה. הן טסות לשם ביחד וזה לא קל לשתיהן. הן לא מסתדרות זו עם זו והנטל עליהן עצום.
אמנם ברקע ישנם אנשים אחרים שדואגים להן, אבל את הקשר הבעייתי שלהן הן חייבות לרפא בעצמן ובכל מחיר. תוך כדי עימותים (מרביתם בשתיקה) הן אוחזות זו בזו כדי למצוא את דרכן בחשיכה.

אריק דווקא מלא חיבה ואוהב את הילדה הקטנה שנכנסה לחייו אבל אפילו הוא מבין שהחלק שלו הוא החלק הקל בעסקה. הוא מטפל בבנים, יעל מטפלת בנועה ונועה היא חידה רגישה ושבירה.

האירועים הקשים והמפגשים עם האנשים האחרים שהשתיים פוגשות בדרך כמעט מכריעים אותן. הן משוועות לפתרון.

האם ימצא הפתרון? מה יקרה להן בדרך? האם נועה תסתגל לחיים החדשים שלה בקנדה? איזה תפקיד יש לרוחות הרפאים, חלי ובני, בכל הסיפור? האם הם ינוחו על משכבם בשלום?

כדי לדעת אם חייבים לקרוא את הספר הנפלא הזה.

ילדה של אחרים הוא ספרה הראשון של עינת דנון. אנחנו, האוהדים שלה, סקרנים לגלות על מה יהיה ספרה הבא.

הספר תורגם לאנגלית ואפשר לרכוש אותו באמאזון בפורמט דיגיטלי או מודפס.

מומלץ בחום רב ושיהיה לכם טישיו בהישג יד...

אתם מכירים את הספרים האלה שגורמים לכם לרצות לקנות כרטיס טיסה לעולם הדמיון של הספר ופשוט לחבק חזק חזק את הדמויות? אז "ילדה של אחרים" הוא לגמרי כזה.

הסיפור מתרחש על קו ישראל-קנדה ושבה אותי בעיקר בכנות שלו ובכמה הוא אמיתי. בתור מהגרת חדשה בטורונטו אני נתקלת במהגרים שמספרים שהכל פה נפלא ותותים וכמה פנטסטי זה לגור באמריקה, בפועל זה לא קל לקום ולעזוב מדינה ושפה מוכרת ולעבור למקום חדש מכל הבחינות. עינת דנון עושה עבודה נהדרת בלהעביר את תחושת המהגר המסתגל לאורך זמן, אם זה למזג האוויר הכל כך שונה מישראל, לשפה, לנימוסים, ליום יום וכל מה שמתלווה לזה.

"לקח לי זמן להבין את הקודים של השפה. זה לא שלא ידעתי אנגלית, אבל אם מישהו אומר לי: 'מאוד מעניין', הוא מתכוון שזה לא מעניין בכלל, ואם מישהו אומר לי 'נייס' על משהו, זה לא בגלל שזה אכן נחמד, אלא כי אין לו מה לומר. אם הוא אומר: 'נדבר יותר מאוחר', הוא מתכוון שלא נדבר בכלל, אף פעם, אלא אם אני אזום."

זהו סיפורה של נועה, ילדה של זוג ישראלי שעבר לקנדה, ילדה שנולדה לתוך התרבות, הנימוסים והעולם הקנדי, ושמצאה את עצמה יום אחד בלי הורים, מועברת בירושה לזוג ישראלי אחר, שבילה ארבע שנים בקנדה, וחזר לישראל המוכרת והחמימה. היא צריכה לעזוב ברגע את כל מה שמוכר לה בקנדה, את החברים, בית הספר, הריקוד, החדר שלה, ולעבור לישראל הזרה והמוזרה בעינייה.

זהו גם סיפורם של שני הזוגות, בני וחלי ואריק ויעל, שסיפורם כל כך שונה, כשזוג אחד בוחר להמשיך לבנות חיים במדינה רחוקה, הזוג האחר חוזר לישראל ובונה את חייו במקום המוכר והבטוח. המסע של נועה בישראל ובקנדה, יחד עם יעל ומשפחתה, סוחף ברמה שבכל רגע שלא קראתי בספר חשבתי על מה עובר על נועה הקטנה, השובבה והמקסימה עכשיו ואיך כל הפלונטר הזה יפתר.

וכל הספר מקננת בראש השאלה, מה אתם הייתם עושים לו הייתם מקבלים ילדה בת עשר בירושה?

יש בספר המון תמימות וגם המון עצב, ומהצד השני המון שמחה ואהבה. הוא שונה וכתוב בצורה מופלאה ודנון לא מפחדת לבקר כל דבר שנקרה בדרכן של הדמויות. קצת הצטערתי שהוא עבר לי כל כך מהר ונגמר, הרבה מקווה שיגיעו עוד ספרים מפרי עטה של דנון בעתיד.

יעל ואריק הם זוג רגיל – גרים ברעננה ומגדלים את שני בניהם נועם וטל.

בוקר אחד יעל פותחת את הדלת ומגלה שהיא ירשה את נועה – ילדה של חברים שנהרגו בתאונת דרכים בקנדה. שבע שנים אחרי שבני וחלי השכנים שלהם בטורונטו מספרים להם שהם כתבו צוואה ובה הורישו להם את בתם, הנורא מכל קורה.

הם מצרפים את נועה לביתם ומשפחתם אבל במקביל מנסים להבין מה בדיוק הם עושים איתה.

נועה לא כל כך מצליחה להיקלט בארץ ויעל מחליטה לקחת אותה ולנסות למצוא לה בית חם בקנדה אצל החברים שהיא השאירה מאחור.

סיפור לא פשוט בכלל ורק מלראות את הילדה בתמונת כריכת הספר צריך להכין כבר קופסת טישו… הסיפור מסופר לנו כל פעם מנקודת מבט אחרת – יעל, נועה ואריק וכל נקודות המבט יחד נותנות תמונה מלאה יותר של הסיפור.

כשקראתי את הספר חשבתי כל הזמן מה אני הייתי עושה במקרה כזה והתשובה שישר קפצה לי לראש הייתה – ברור שהייתי לוקחת אותה אלי אבל כשהמשכתי לקרוא והבנתי את כל ההשלכות אמנם לא השתנתה לי התשובה אבל הבנתי שזה לא קל וברור בכלל.

איך מתמודדים עם ילדה שאיבדה את כל עולמה בלי יכולת אפילו להיפרד מהוריה, “נזרקה” למשפחה שלא ראתה מאז שהייתה בת שלוש בארץ רחוקה וללא חברים וקשיי שפה.

הספר כתוב בצורה קולחת וכיף לקרוא אותו ולא ניתן להשאר אדישים לנועה המקסימה!

ספר ביכורים של עינת דנון – ואישית אני מקווה שהיא תכתוב עוד.

ילדה של אחרים היא נועה גלילי בת העשר מטורונטו קנדה הנוחתת לפתחה של יעל כץ מכוח צוואה שכתבו הוריה. ההורים, חלי ובני גלילי, היו שכניהם וחבריהם של יעל ואריק כץ בטורונטו. יום אחד הודיעו לכצים שכתבו צוואה ואם יקרה להם משהו הם יורשים את בתם נועה.
יעל ואריק הופתעו והרימו גבה אך ההסבר של בני וחלי שכמעט ואין להם משפחות מתפקדות בארץ הניח את דעתם, פחות או יותר. הם חשו אי נוחות ואף הסתייגות (יעל יותר מאשר אריק) אולם הדחיקו את רגשותיהם מתוך אמונה שהסיכוי למימוש הצוואה קרוב לאפס.
לחיים הפתעות משלהם. יעל ואריק ובניהם טל ונועם חזרו ארצה ונתקו את הקשר עם חלי ובני. עברו שבע שנים ותאונת דרכים קשה גבתה את חייהם של חלי ובני. תוך מספר ימים, בתיווכם הנמרץ של עורכי דין בקנדה ובישראל, הגיעה נועה גלילי לביתה של משפחת כץ ברמת גן.
יעל ההמומה מן המשא הכבד שנפל עליה עשתה מאמצים להשתחרר מן התיק. היא פנתה לקרוב היחיד שיכול היה לעזור – אחיה של חלי, חוזר בתשובה המטופל בששה ילדים ומתקשה ביותר לפרנסם. האח דחה אותה בתוקף ולא נותר לה אלא להחזיק, בינתיים לפחות, את נועה בביתה.
נועה, בת עשר חכמה ומפונקת, התקשתה מאוד להתמודד עם אסונה ועשתה למשפחת כץ (ובעיקר ליעל) חיים קשים מאוד. לאחר מספר שבועות, כשלא חלה שום התקדמות, החליטה יעל שמוטב לה להחזיר את נועה לקנדה ולמצוא לה שם משפחה מאמצת. ניסיונותיו של אריק, בעלה, להניא אותה מכך עלו בתוהו והשתיים עולות על טיסה לטורונטו.
גם בקנדה מתגלה שהדברים מורכבים ומסובכים ויש הפתעות נוספות. יותר לא אגלה ואומר רק שהספר מאוד קריא, מעורר אמפטיה ומעניק תובנות חשובות על משפחה, זוגיות וגידול ילדים.

הדבר הראשון שקסם לי בספר היה צורת כתיבתו . כל דמות כותבת על עצמה בגוף ראשון יחיד ורק אריק נכתב בגוף שלישי יחיד. זוהי צורת כתיבה שונה ומיוחדת והסופרת הצליחה בכשרונה הרב לכתוב בצורה שכזו.

אריק ויעל זוג נשוי באושר עם שני ילדים חיים חיי שגרה רגועים עד הרגע שבו מגיעה לביתם ילדה קטנה,בייבי נועה. נועה היא בתם של זוג חברים שחיו בקנדה. שנים אחורה גם יעל ואריק חיו בקנדה ושם נרקמה החברות.

בואה של נועה הקטנה מטלטל את חיי כולם. מעבר להיותה יתומה המנסה להתגבר על החוסר בהוריה האהובים נועה היא המַרְאָה של חייהם.

בעוד יעל נוסעת עם נועה לקנדה לחפש לה משפחה היא מגלה שחייה עד כה אינם כפי שחיה אותם. אריק שנשאר בארץ בשל עבודתו מנסה לשמור על מסגרת משפחתית ללא יעל ולא מודע או אולי כן,לכך שכשיעל תחזור יחזרו איתה שדים מעברו.

והשדים חוזרים,סערה גדולה עוברת על המשפחה כולה.

האם חייהם המאושרים לכאורה באמת היו כאלה? האם הזוגיות שלהם שהיתה פתוחה ואמיתית היתה באמת נטולת שקרים?

ילדה של אחרים מעמיד את עצמנו מול עצמנו ומול האנשים איתם אנחנו חיים ואותם אנחנו אוהבים.

נועה היא ילדה של אמא ואבא והיא קצת הילדה של כל אחד ואחת מאיתנו.

“…אהבה אמיתית זה לא רק גנטיקה של די.אן.איי,…”

ספר מעולה, סיפור סוחף ומרגש, שמעתי עליו הרבה ואני שמחה שקראתי אותו.
עלילה מיוחדת ומעניינת, כל הזמן יש הפתעות והתפתחויות בעלילה, הדמויות סוחפות ובנויות היטב ונעים להזדהות איתן, אהבתי גם את נועה גם את יעל וגם את אריק.
הספר קיים גם באנדיבוק למי שקורא ספרים בדיגיטל וגם שם אפשר לקנות אותו מודפס.

http://indiebook.co.il/shop/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D

ביקורות והמלצות חמות על הספר ילדה של אחרים באתר של נוריתה
http://nuritha.co.il/he/node/30349#internal-31323