ביקורת ספרותית על ילדה של אחרים מאת עינת דנון
ספר בסדר

---

זה מסוג הספרים שרק הקורונה יכולה להוביל אותי לקרוא, זה והתרבות הישראלית שלימדה אותי לא להגיד לא לבחינם. קודם לקחת ואז לבדוק את הסחורה.
בקיצור, אפליקציית עברית נתנו אותו במתנה ואני החלטתי שזה הזדמנות טובה לנסות להתמודד עם קריאה במכשיר אלקטרוני (תוצאות הניסוי הן שזה יותר טוב ממה שזכרתי אבל לא יכול להתחרות בשום צרה בקסם של ספרים אמיתיים שאתה משאיר בהם את חותמך וסימניות אבודות).

אבל רגע, לגבי הספר. הוא שונה לחלוטין מהסוג שאני קורא, אבל גם בלי לקרוא את הז'אנר הזה אני יכול להגיד שהוא מיוחד. הוא כתוב מכמה זוויות, מספר את אותו הסיפור בקפיצות מכמה דמויות וזמנים, אבל עושה את זה באלגנטיות בלי שנרגיש שאנחנו נלקחים בברוטליות למוח אחר ותקופה שונה. כמעט כאילו אנחנו בסרט או סדרה ערוכה היטב.
גם העלילה עצמה מעניינת ומחזיקה את עצמה לאורך כל הספר. מי היה חושב על הרעיון של לרשת מזוג חברי עבר את הבת האמריקאית שלהם כשאתם חיים שוב בארץ והבת שלהם לא מבינה למה היא צריכה להתקע דווקא אתכם.

אז לא זה לא ספר מופת משנה חיים, אבל זה ספר על החיים עצמם שלפעמים מביאים הרפתקאות הזויות וסודות עבר שהדחקנו. אם יש לכם זמן פנוי ואתם רוצים ספר קליל, אז תנו צ'אנס לילדה של אחרים.

» ביקורות נוספות של ליאו ואדלס
» ביקורות נוספות על ילדה של אחרים