ביקורת ספרותית על תעלוליה של ילדה רעה מאת מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 במאי, 2017
ע"י Thousand Needles


גיבורי הספר: הקדוש המעונה מול ונוס בפרווה.
שילוב של מזוכיזם מיני מלא תשוקה, עם כמיהה מסוימת לאידיאל כלשהו.
"השטן מתגלה בדמות בחורה" או "מה היה קורה אם לילית הייתה קיימת במציאות".

ישנם כמה דרכים להסתכל על הספר הזה:
מבחינה אובייקטיבית, מדובר פה בשני אנשים יוצאי דופן, כל אחד מהם בדרך אחרת, אשר במובן מסוים משלימים אחד את השנייה.
הבחור מזוכיסט ללא ספק, אך נאמן מאד לרגשות שלו, ולא מאבד את האופי בשום שלב, לא משנה כמה חרא הוא אוכל מבחורה ומהחיים.
הבחורה מצד אחד מרושעת, אך מצד שני יש בה משהו קסום, אידיאל נשגב של מלכה אלוהית (או לפחות ככה הבחור רואה אותה).
היא עושה לו את המוות במהלך הספר, אך עובר הרבה מאד זמן עד הקש שובר את גב הגמל והבחור מחליט ש"עד כאן".
ואף על פי שהיא מתאפיינת באדישות סדיסטית מסוימת, יש בה מזוכיזם חבוי משלה שמתגלה באחת הצורות הקיצוניות ביותר שאפשר לעלות על הדעת, לקראת סוף הספר.

זה נראה שהספר ממשיך השקפה מסוימת שהתבטאה כבר בעבר בספרות לא מעט,
השקפה ממשיכת דרכו של מאזוך וספרו "ונוס בפרווה",
השקפה מיזוגנית במקצת אך קיצונית ביותר,
אשר מנסה לטעון את מה שמאזוך טען במילים שלו:
"בחורה יכולה להיות השפחה של הגבר או המלכה שלו, אך אף פעם לא שווה לו".
הצהרה די מיזוגנית שמתבטאת בצורה קיצונית בספר, בכך שהבחורה אשר מתעללת כל כך בבחור שנהנה מזה, נהנית בעצמה כשבחור אחר מתעלל בה.
וזה בעצם הקש ששבר את גב הגמל, שוב כמו בספר של מאזוך:
"ממנו אני לא מוכן לסבול שום דבר" - הרגע אשר הופך את המלנכוליה הקיומית של הגיבור הראשי לזעם בלתי נשלט, ובצדק:
מה שהתחיל בתור רשעות מתוקה הפך לאכזריות מוגזמת, כאשר גיבורת הספר החליטה להקריב את האדם היחיד שאוהב אותה באמת למען בנאדם שראה בה כלבה ותו לא.
אפשר להבין כמה מזועזע היה גיבור הספר כאשר האלה שלה הוא סגד ושאותה הוא העריץ, הקטינה את עצמה ואת הקסם האישי שלה למען מפלצת.

למרות הכול, זעמו של איוב שלנו שוב נשכך, כאשר ונוס שלו הופכת לקורבן מסכן, וכאשר הוא זה שצריך להיות החזק בשביל לרפא את הפצעים שבצורה עקיפה היא גרמה לעצמה.
זה נראה שהגיבור לא לומד למרות הכול, אפשר להגיד שזוהי תלותיות מוגזמת ואובססיה קיצונית, אפשר לראות את זה גם בתור "אהבה אמיתית", תלוי מאיזה כיוון רוצים להסתכל על זה.

לקראת סוף הספר, כאשר הבחורה מזדקנת, נחלשת ונפצעת, ומאבדת את כל עוצמתה ונשיותה שהגיבור כל כך אהב, אנו מגלים שהיא בפנים חלשה מאד, קורבן של נסיבות החיים, וחולת נפש בדיוק כמו הגיבור הראשי של הספר - בעל סנדרום איוב.
הספר מסתיים כאשר ונוס גוססת בידיו של איוב,
ועם להט אחרון של תשוקה, מבטיחה לו שתמשיך לרדוף אחריו ולהתעלל בו גם בעולם הבא.

להתראות ילד טוב!
להתראות ילדה רעה!
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 9 חודשים)
ביקורת מצויינת.
Pulp_Fiction (לפני 9 חודשים)
תודה. נהנתי לקרוא את הביקורת שלך.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ