ביקורת ספרותית על תעלוליה של ילדה רעה מאת מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה
ספר מעולה

---

מהם ראשי התיבות של מריו ורגס יוסה? מו"י. היה מוי כיף לקרוא את הספר. כמה מוי? בנשימה עצורה כמעט, עד כדי כך.


לילי נכנסה לחייו של ריקרדו ויצאה מהם כעבור כמעט 40 שנה. כשנכנסה היתה כבת 14, לומדת בבית הספר בו לומד ריקרדו, בשכונה מיוחסת של בתי אחוזה ומשרתים לרוב. כולם הזמינו את כולם לחגוג ימי הולדת ומסיבות בביתם, אבל לילי לא הזמינה מעולם אף אחד. זה היה בלימה שבפרו ולילי טענה שהיא בכלל ממשפחה מיוחסת מצ'ילה. אורחותיה היו חופשיות, שעות החזרה הביתה בלתי מוגבלות, כתפיה חשופות וריקודיה משוחררים. מובן שזה הדליק את כל הבנים בסביבה, אבל באופן לא רשמי היא היתה צמודה לריקרדו. לא שבנים אחרים לא ניסו להציע חברות, אבל איש לא זכה. הסוד מתגלה די מהר.


עם סיום התיכון החליט ריקרדו ללמוד משפטים בפרו ולהבטיח את עתידו. אבל חלומו האמיתי היה לעבור ולגור בפריז ולחיות בה למשך שארית חייו. רבים לא הבינו מה מיוחד בשאיפה זו (אם כי כותב שורות אלה בהחלט מבין, מזדהה ומברך על ההחלטה). ריקרדו מגיע לצרפת, אבל שם תואר המשפטים לא מוכר. בשל היותו דובר ספרדית וצרפתית, ומאוחר יותר גם אנגלית ורוסית, עד מהרה הופך ריקרדו למתרגם מבוקש ולאחר מכן למתורגמן מבוקש (מתרגם מקבל מאמרים לתרגום ומתורגמן מתרגם סימולטנית) בעיקר עם אונסק"ו וגופים נוספים. עבודה זו מאפשרת לו לבחור את עבודתו וגם נסיעות רבות, כך הוא מכיר ערים רבות בעולם.


במקביל, לאחר שנים שלא ראה אותה, מגיעה מישהי בשם ארלט עם עוד כמה נערות לפריז. הן אמורות לעבור הכשרה במחתרת טופק אמרו, שבאותו זמן הלכה וגדלה בפרו בניסיון להפיל את השלטון ולבצע הפיכה צבאית. אחרי שריקרדו מזהה אותה הוא "מתנדב" לסייר איתה בעיר. הוא שב ומתאהב בה, אבל הפקודות חזקות מהם והיא צריכה לעבור לקובה לשם הכשרתה לשמש במחתרת. חודשים לא שומע ממנה ריקרדו דבר ולבסוף נודע לו שהיא נערתו הצמודה של המפקד הראשי בקובה. זה לא היה מדוייק והיא נישאה למעשה לדיפלומט צרפתי ושבה לצרפת. כאן מתחיל סיפור ה-Cherchez la femme, חפש את האשה, ואיזה חיפוש.


הקשר בין לילי לריקרדו נוצר מחדש, לריקרדו ברור שהיא נישאה לדיפלומט כדי לשוב לצרפת באופן חוקי וכאשת איש חשוב. הוא לא היה כל כך חשוב, ולמרות שריקרדו נוהג להיפגש בגנבה עם לילי וללהג באוזניה דברי אהבה, לילי דווקא בוחרת להעלם שוב ולהופיע אחרי זמן מה כאשתו של מגדל סוסי מרוץ עשיר באנגליה. זה כמובן גורם לריקרדו שוב לרוץ בעקבותיה ושוב לגנוב פה ושם מנת אהבהבים במלונות אלה ואחרים. גם כשלילי אומרת לו מפורשות שהוא תפרן עלוב, שמילות האהבה שלו הם קשקושים גמורים ושהיא מחפשת גברים עם עוצמה וכסף, הוא לא מרפה. אבל הפעם היא שוב נעלמת, כשבעלה מגלה את עברה, ומתגלה ביפן.


ההמשך דומה. העלמות, התגלות וחוזר חלילה. אבל הפעם ההמשך כולל פגיעה גופנית ונפשית, שיקום, העלמויות ושיבה, ילד מאומץ אילם, ניסיון התאבדות, שנתיים וחצי מאושרות ומחשבה שאיכשהו גם זה ייגמר. וזה נגמר בדמעות.


כאמור, הקריאה מרתקת. אין רגע דל, פריז מככבת כל הזמן ברקע, גם מקומות אחרים נכנסים לספר ומתוארים יפה, נבכי נפשו של הגיבור נפרשים לפנינו בגוף ראשון ובמלוא הסיבוך, הריקנות, הדמע והאושר, האובסייה לעיר (פריז, אלא מה) ולאשה המנתרת כציפור דרור לאורך ולרוחב הספר.


הגיבור שלפנינו, ריקרדו, הוא למעשה אנטי-גיבור. רצונו לגור בפריז הוא שיא שאיפותיו ואת זה הוא משיג מיד וללא קושי. את ההישג השני, האשה, הוא משיג לזמן קצר פה ושם ולזמן ארוך יותר, אפוף תעלומה ופחד. הוא יודע שחייו ריקניים, שאין להם שום כיוון, שאהובתו לעולם לא תאהב אותו כפי שהוא מטורף עליה, עד שלבסוף היא נותנת לו נושא לספר, זאת אחרי שידידו עשרות שנים אחורה כבר רמז לו שמתרגמים הם אך סופרים מתוסכלים.


ספר מופלא.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על תעלוליה של ילדה רעה