ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 באפריל, 2017
ע"י בת מלך
ע"י בת מלך
הים האינסופי. כשמו כן הוא- אינסופי. אינסוף דפים, אינסוף מילים, אינסוף תיאורים.
קראתי את הספר הראשון בסדרה לפני המון זמן. וכששבתי לקנות את הספר השני, זכרתי שחוויתי מערבולת של רגשות בקריאת הספר הראשון. כזו מערבולת, עד כדי כך שפשוט לא יכולתי להסביר לעצמי מה הרגשתי לגביו. זכרתי שהוא היה טוב. טוב מאוד. זכרתי שעניין אותי נורא ושהרעיון היה מקורי והכתיבה הייתה מיוחדת. זכרתי שאהבתי את הדמויות אחת אחת. אבל גם זכרתי שהוא היה מייגע, שהיו פשוט דברים שלא היו ברורים, חורים גדולים בעלילה שמעולם לא הוסברו, תיאורים עמוקים עד כדי כך שנסחפים לים גדול ואינסופי.
היום סיימתי לקרוא את ספר ההמשך הנ"ל, אני יכולה לומר שהוא היה בדיוק כמו שציפיתי.
כתוב מעיניהם של מתבגרים בשפה מחוספסת וממש לא ילדותית. העלילה מתקדמת בקצב יפה. הדמיות קשוחות ובוגרות:
קאסי, מלאת תקווה ונקמה באותה העוצמה.
בן, האחראי שמחלק פקודות ושומר שכולם לא יצאו מדעתם.
סאם, שכועס.
אוון ווקר, מקיים את ההבטחה שלו.
ורינגר, רינגר לא אנושית. בלי קשר לאחרים או לאנושיים או לספינות חלל או לפצצות או למשתיקים. רינגר פשוט לא אנושית. היא לא רואה בעיניים, לא אכפת לה למות, לא אכפת לה לחיות, היא רוצה להציל את כולם ובאותו הזמן גם נמאס לה לעשות זאת. היא תפסה את מרכז הבמה בספר הזה לאומת קודמו- שהתרכז סביב קאסי. הספר הזה לחלוטין החליף גיבורה, והיא הייתה רינגר. אני עדין לא בטוחה מה אני חושבת על זה. אני אוהבת את רינגר, את הנחישות הבלתי נגמרת שלה, את האומץ חסר הגבולות שלה. אבל היא הייתה מייגעת המון פעמים. דיכאונית יותר מידי, פזיזה מידי, אמיצה מידי. פשוט לא אנושית.
היא הייתה גיבורת הספר, לא קאסי. כדי שהתקציר לא יטעה אתכם- הסיפור של קאסי סאליבן נגמר בסוף הספר הראשון. כי זה היה הספר של רינגר. המסע שלה, החברים שלה, האובדן שלה, הסיפור שלה.
הספר מכיל רק 290 עמודים. אך מרגיש כמו 600. וזה לא ממש מחמאה. הוא בהחלט היה מייגע ואף נוטה לגרום לקורא לתופעות לוואי של דיכאון קל לאחר קריאתו.
אבל שוב, הוא מוצלח מאוד. וארכוש את הספר השלישי בהזדמנות הראשונה. למרות שאני מרגישה הקלה שישנו רק עוד ספר אחד בסדרה.
לסיכום- אי אפשר לקרוא את הספר ברצף, נדרשו לי המון הפסקות כדי להתאושש מימנו וכדי לא לשקוע אל העומק האינסופי שלו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת