ביקורת ספרותית על בית על מים רבים מאת אמונה אלון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 באפריל, 2017
ע"י Tamar


בנימה אישית, זו לא סקירה. ספרה של אמונה אלון סקרן אותי בגלל אמסטרדם.
הספר ריגש אותי אישית והעלה חוויות, מקומות, סיפורים ורגשות עליהם ובהם גדלתי.
אי-לכך, איני יכולה להעריך אם בניית הסיפור היא לטעמי או לא, הוא ריתק אותי.
אמי נולדה בשנת 1927 באמסטרדם ובה גדלה. בהיותה בת 13 כבשו הגרמנים את הולנד וחוותה עם משפחתה את כל הגזרות כפי שמופיעות בספר: "אסור ליהודים לדוג דגים, לנסוע בתחבורה ציבורית, לנהוג במכונית, להכנס למקומות ציבוריים, להסתובב ללא כוכב בד צהוב על הבד, לקנות ירקות בחנות של לא-יהודי, לרכוב על אופניים, להחזיק באופניים, לערוך קניות בין שלוש לחמש אחר הצהרים, ללכת למספרה....." היא ענדה טלאי צהוב, נאלצה לעזוב את בית ספרה (מונטסורי - בו למדה גם הילדה שבספר), למסור את האופניים וכל ההגבלות שחלו על היהודים.
ההלשנות והאדישות של מרבית ההולנדים לא היו זרים להם, היה קומץ קטן של הולנדים שסייעו, הסתירו, עסקו בפעילות מחתרתית להצלת יהודים.
סבי הקים בית-ספר לילדי היהודים שנאסר עליהם לבקר בבתי ספרם. (גם בספר מופיע ספור דומה על מורה יהודיה שמלמדת בביתה ילדים יהודים שנאסר עליהם לבקר בבתי ספר).
ההתלבטות אם להסתתר או להמתין עד יעבור זעם אפיינה רבים מיהודי אמסטרדם. סבי קרא את הנולד והכין מקום מסתור בעיירה בהולנד. את אמי שלחו למשך שנה וחצי למסתור אצל אשה קתולית אדוקה שהיתה מורה לחינוך במיוחד, הילדים גרו אצלה בבית, במקומם לקחה ילדים יהודים והצילה כשלושים ילדים יהודים.
לאחר השואה, עלתה אמי לארץ, סבי וסבתי נשארו לגור באמסטרדם.
אני נולדתי בישראל, אך בבית דברו הולנדית וכך זכיתי לגדול על שתי שפות.
ביקרתי את סבי וסבתי רבות לתקופות של מספר חודשים בכל פעם מגיל ינקות. הזכרונות שלי מאמסטרדם חזקים מאוד. הסביבה בה מתואר הסיפור בספר הוא האזור בו גרו סבי וסבתי ובו גדלה אמי שם הרביתי לשהות ולשוטט. הכל כל-כך מוכר ולכן מרגש עוד יותר במהלך הקריאה.
אבי ברח להולנד מגרמניה בגיל 17, שהה זמן קצר באמסטרדם, נתפס והועבר למחנה וסטרבורק (אשר מופיע בספר - מחנה מעבר אליו נשלחו יהודי הולנד) שם היה נהג קטר של רכבת קטנה שהעבירה אספקה תפקיד שאפשר לו קשר עם המחתרת ההולנדית אשר ספקה לו תעודות זהות מזוייפות ובמקביל הברחת יהודים אל מחוץ המחנה.
ממליצה לקרוא!

13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תמי- הסיפור האישי שלך מרתק אותי מאוד, כיוון שהא דומה מאוד לסיפור אמו של חבר שלי שנהרג. גם היא התגוררה באמסטרדאם, ובגיל 13 נשלחה לאושוויץ ביחד עם אחיה.
גם בעלה היה משם.
אני נוהג להיפגש אתה תמיד בערב יום השואה, ואנחנו משוחחים הרבה על הנושא.
לא הכרתי את הספר, ואין לי ספק שאקרא אותו.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הסיפור שלך מעניין מאד.
בנושא הזה קראתי ואהבתי את "קומדיה בסולם מינורי". אם לא קראת - בודאי תתענייני.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מרגשת לספר שמאוד אהבתי וריגש גם אותי, למרות שאין לי שורשים הולנדיים.
Mira (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תמי, הביקורת ובמיוחד סיפורך מאוד מרגש.
הביקורת שלך הניעה אותי להוסיף את הספר לרשימת קקריאה שלי. תודה.
כרמלה (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תמי יקרה - סיפור משפחתך מרגש מאד. תודה ששיתפת.


לי יניני (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
דברייך נוגעים ומרגשים. עוד לא קראתי את הספר אבל הוא מצוי ברשימותיי. תודה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ