“5 כוסות וויסקי, כל אחת מסוג אחר, מרים מוריס, גבר בא בימים בן 84, לכבוד חמשת האנשים שהיו כרוכים בחייו, רובם מתים, ובערב ארוך אחד באירלנד, בבר במלון שהוא עצמו בעל מחצית ממניותיו, הוא נפרד מהם שוב תוך כדי היזכרות בצמתים של חייו . באיזה גיל אנחנו מסכמים את החיים לעצמנו, סיכום ביניים ו/או סיכום סופי- לא רשימת מכולת של רצונות והישגים- אלא סגירת מעגל, מן הסוג של הכרה והשלמה עם מה שרק יכולנו ובעיקר עם”

“אני בגילו של הגיבור (84) הספר ריתק אותי כולל הזדהות כמעט מוחלטת עם מוריס הגיבור. מומלץ לכל בני 80+ צעירים מ-70 התרחקו, כשתגדלו- תבינו. הכתיבה המקורית קולחת ולא מתחכמת. התרגום מעולה. מתנה מעולה לסבא. בתנאי שעבר את ה-80. נשים לא יבינו כלום.”

“אחרי שהכל נאמר הוא רומן נוקב ונוגע ללב, הסיפור מתרחש במהלך ערב, שם מוריס האניגן בן ה -84 יושב בבר במלון ושותה חמישה משקאות לכבוד חמישה אנשים שהיו חשובים לו בחייו. הקורא נלקח לאורך זכרונות חייו של מוריס מאז שהיה ילד צעיר עד הערב הזה כשהוא יושב על הבר. הסיפור הזה עשוי היטב וממש הרגשתי קשר עם מוריס ודמויות אחרות בחייו. כל מה שמוריס היה ולעולם לא יהיה. החרטות, תאוות הבצע והאהבה. הרגשתי הכל. בשלב מ”

“סקירה לאחר זכיה בהגרלה. מוריס, מבוגר בן 70+, איבד בשנים האחרונות את אשתו, יושב בבר מלון ומרים 5 כוסיות עבור 5 אנשים משמעותיים בחייו. בכל הרמת כוסית אנחנו נחשפים לסיפור חייו של מוריס, עוד טפח ועוד טפח דרך האנשים החשובים בחייו. לא מדובר בסיפור חיים מסעיר יתר על המידה אלא על סיפור חיים אמיתי, אותנטי- כמו שאנחנו מכירים וזה היופי בספר. יש שם סיפורים על אובדן אנשים קרובים, זכרונות ילדות קשים, התבגרו”

“5 כוסות וויסקי, כל אחת מסוג אחר, מרים מוריס, גבר בא בימים בן 84, לכבוד חמשת האנשים שהיו כרוכים בחייו, רובם מתים, ובערב ארוך אחד באירלנד, בבר במלון שהוא עצמו בעל מחצית ממניותיו, הוא נפרד מהם שוב תוך כדי היזכרות בצמתים של חייו . באיזה גיל אנחנו מסכמים את החיים לעצמנו, סיכום ביניים ו/או סיכום סופי- לא רשימת מכולת של רצונות והישגים- אלא סגירת מעגל, מן הסוג של הכרה והשלמה עם מה שרק יכולנו ובעיקר עם”

“אני בגילו של הגיבור (84) הספר ריתק אותי כולל הזדהות כמעט מוחלטת עם מוריס הגיבור. מומלץ לכל בני 80+ צעירים מ-70 התרחקו, כשתגדלו- תבינו. הכתיבה המקורית קולחת ולא מתחכמת. התרגום מעולה. מתנה מעולה לסבא. בתנאי שעבר את ה-80. נשים לא יבינו כלום.”

“אחרי שהכל נאמר הוא רומן נוקב ונוגע ללב, הסיפור מתרחש במהלך ערב, שם מוריס האניגן בן ה -84 יושב בבר במלון ושותה חמישה משקאות לכבוד חמישה אנשים שהיו חשובים לו בחייו. הקורא נלקח לאורך זכרונות חייו של מוריס מאז שהיה ילד צעיר עד הערב הזה כשהוא יושב על הבר. הסיפור הזה עשוי היטב וממש הרגשתי קשר עם מוריס ודמויות אחרות בחייו. כל מה שמוריס היה ולעולם לא יהיה. החרטות, תאוות הבצע והאהבה. הרגשתי הכל. בשלב מ”

“סקירה לאחר זכיה בהגרלה. מוריס, מבוגר בן 70+, איבד בשנים האחרונות את אשתו, יושב בבר מלון ומרים 5 כוסיות עבור 5 אנשים משמעותיים בחייו. בכל הרמת כוסית אנחנו נחשפים לסיפור חייו של מוריס, עוד טפח ועוד טפח דרך האנשים החשובים בחייו. לא מדובר בסיפור חיים מסעיר יתר על המידה אלא על סיפור חיים אמיתי, אותנטי- כמו שאנחנו מכירים וזה היופי בספר. יש שם סיפורים על אובדן אנשים קרובים, זכרונות ילדות קשים, התבגרו”