"כעבור למעלה משלושים שנה, הוא חוזר לכפר בו עברה עליו ילדותו, שהיה נתון באותם ימים במערבולת מלחמת אזרחים אכזרית. המקום היה כבוש בידי פרטיזנים קומוניסטים, הכפריים אורגנו ביחידות עבודה, נערות גוייסו בכפייה לצבא המורדים וילדים צעירים נלקחו מהוריהם ונשלחו למדינות קומוניסטיות. אלני-אמו של ניקולאס היתה היחידה שהתקוממה. החשש שמא תאבד את ילדיה, הניע אותה לעשות את הצעד שחרץ את גורלה למוות. היא ארגנה את בריחת ילדיה מהכפר הנתון בשמירה קפדנית, וכעונש על כך נאסרה, עונתה ולבסוף הוצאה להורג. ניקולס מתייצב מול זכרונות העבר המרים תוך שהוא חושף את שמותיהם של השכנים שהסגירו את אמו ואת הפרטיזנים שרצחו אותה. אך הוא אינו מסתפק בגילוי העובדות הקשורות במותה. הוא משחזר את חייה, ומגלה את דמותה של אישה מורכבת ומיוחדת במינה-גילויים שהולידו בו את הצורך לנקום ברוצחים. זהו אחד הסיפורים המרתקים ביותר שנכתבו במאה העשרים."

""הספר "שירי ביליטיס", שבשערו מסומן:"מתורגם מיוונית", ומלווה הוא הקדמה על תולדות חייה של המשוררת,הופיע בשנת 1894. תיכף להופעתו עורר הספר התפעלות רבה בחוגי הסופרים והקוראים בשל הארוטיקה הטהורה, חן הקדומים החופף עליו ובשל שלמותו הפיוטית. רבים נתעו להאמין, כי אלה הם באמת שיריה של משוררת יוונית, בת דורה של ספפו, עד שנתגלה הדבר, שיצירה זו אינה אלא בדיה פיוטית, קפריזה ספרותית של פייר לואיס, שבבקיאותו הרבה בעולם היווני העתיק ובספרותו השכיל להלביש את החוויה הארוטית בלבוש קדומים מושלם." (שער אחורי) "

"ביוון, הפיתוי מתחיל במטבח... שני מאהבים, אהובה אחת וארבע - עשרה ארוחות משובחות שהמתכונים שלהן משובצים בספר. דימיטריס ודמוקליס מתגוררים באותו בניין דירות באתונה. הם חולקים אהבה גדולה לבישול, וכפי שמתברר עד מהרה, גם מאהבת תאוותנית ואנינת טעם אחת - ננה. הכפפה מורמת, הסכינים מושחזים, והמטבח הופך לזירת דוןקרב קומי על לבה של תה. בזה אחר זה עולים על השולחן מיטב התבשילים המסורתיים של הים האגאי - ממוסקה אלוהית ועד סלט קיפודי ים, מעלי גפן ממולאים ועד מויריוה - הצלחות נערמות, המתכונים נעשים מסובכים יותר ויותר, וננה הקוקטית, שדווקא נהנית לטמון את ידה בצלחת, מרעיפה על מחזריה הלוהטים מתעלולי האהבהבים שרוקח מוחה. אנרדיאס סטאיקוס, במאי, מחזאי וסופר מתליח, נולד באתונה. הוא תרגם יצירות רבות משל סופרים צרפתים בני המאה השמונה - עשרה - לאקלו, מריבו, מולייר, לאביש ועוד - שהשפעתן ניכרת בספרו "בישולים מסוכנים" (1997), יצירתו השניה בפרוזה, שכבר תורגמה לארבע - עשרה שפות."

"בהתפרצות עזה של קנאה באחת משכונות סלוניקי, נחשף המספר לכוחה העז של האהבה. אך להפתעתו, ג´וקונדה אוהבתו, משיבה לו אהבה והם מרקיעים לשיאים של ריגוש וקרבה. הנער והנערה מגלים בסערה זה את רוחו ואת גופו של זה. ערגה ותשוקה וסיפוקן בהרמוניה מופלאה היו עשויות לאכלס כל סיפור בנאלי, אלא שהם נולדו בימי הכיבוש הנאצי וג´וקונדה היא נערה יהודייה. האירועים ההיסטוריים המזעזעים אינם מניחים לאהבה המופלאה הזאת להבשיל. היא נקטעת והאוהבים הצעירים מופרדים זה מזה בלי רחמים לנצח. בדפים מעטים אלה מצליח ניקולס קוקאנציס לרכז בעדינות וברגישות רבות-עוצמה את החשבון המופלא של אהבה עזה וטוטאלית שחווה עם נערה יהודייה בת שכונתו בסלוניקי עד הגירוש של ג´וקונדה."

"יסון הצעיר נאבק בכדי לזכות בכתר המלכות השייך לו בצדק אל מול דודו האכזרי, חומס השלטון פליאס. בכדי להוכיח את זכותו לכתר, יסון מתחייב עקב תחבולת דודו- לצאת למסע בלתי אפשרי: הוא ישוט דרך מצרי הבוספורוס אל הים השחור, וישיב משם את גיזת הזהב הפלאית המקודשת לאל האולימפי העליון, זאוס.אל יסון חוברת קבוצת גיבורים ממיטב בני יוון, וביניהם הרקולס האגדי, שאין איש אשר ישווה לו בכוח זרועו. כאשר ברכת אלי האולימפוס נתונה לו, וגיבורים שכאלו לצידו, כיצד יתכן שיסון לא יצליח במשימתו? אך כנגד יסון וחבריו הגיבורים קמים כוחות אדירים: צבאות ומפלצות, כוחות כישוף ואלים קדמוניים, מעשי בגידה - ואף רוחו של פרומתאוס הגיבור שהתגלמה לה בנחש אדיר, השומר על הגיזה."

"הגלויות היפהפיות, עם השמים הכחולים, מי הים הצלולים והנופים הקסומים של יוון, מכניסות אור ויופי לחייה העגמומיים של אלי. במשפטים הבודדים שא' כותב ניכר כי היה רוצה נואשות שאהובתו תהיה לצדו בכל המקומות המופלאים האלה. לאחר שישה חודשים, לאכזבתה הרבה של אלי, הגלויות מפסיקות להגיע. אבל הגלויות שתלתה זו לצד זו על קיר דירתה ממשיכות להלך עליה קסם, והיא יודעת שהיא חייבת לנסוע לשם, ליוון, בעקבות א'. בבוקר הטיסה המיוחלת לאתונה מגיעה בדואר מחברת. בין דפיה מוצאת אלי את סיפורו של א' – סיפור מסע של גבר מסתורי ברחבי יוון ובתוך לבו. הסיפור המרגש והמפתיע, הסוער לעתים, פותח לנו צוהר לא רק לתרבותה של יוון אלא גם למסתרי לבו של א', הנכסף לשוב ולחיות חיים מלאים. "

"באיזור בידח באי כרתים, בין גפנים וחרובים, איכר רוצח את בן כפרו העשיר. משפחת הרוצח נכחדת. משפחת הנרצח משגשגת. הסוף. סיפור פשוט על אנשים פשוטים במלים פשוטות. אבל דרך הסיפור כלל וכלל לא פשוטה. המספר אינו מסתיר את העתיד, נע הלוך ושוב על ציר הזמן, אך רק בהדרגה ובמרומז הוא מניח לקורא לעמוד על פישרה של שרשרת הארועים. הוא מקפיד על לשון עובדתית, לכאורה מאופקת ויבשה, ונמנע מלחוות דעה או לבטא שום תיאוריה משלו. ועם זאת הוא מטמיע לתוך עולם העובדות - באופן הנשען על המופת הקלאסי של הרודוטוס, אך מזכיר גם את דרכו של גרסייה-מארקס - את עולם האמונות והדעות של אנשים עליהם הוא מספר. מה שנפרש ועולה אגב כך אינו רק פולקלור צבעוני, ואפילו לא רק משל לתולדות יוון במאה העשרים, אלא תפיסה פילוסופית, מוסרית ופוליטית שלמה. אט אט אנחנו מבינים שבניגוד להשקפתנו הנאורה, טיב המציאות הוא כזה שבין שתי נקודות עובר יותר מקו ישר אחד. יש יותר מצד אחד בפרשת הרצח המסופרת, אבל אין זאת אומרת שכולם צודקים באותה מידה או באותו אופן. מושגיהם של הכפריים הנידחים מתגלים בהדרגה כמוכשרים לא פחות מתיאוריות מתוחכמות לנתח ולבקר עולם מודרני הנשלט על-ידי הסדרים בין הון לבין מנגנון פוליטי. יאטרומנולאקיס מראה לנו איך הפשטות של איכריו נושקת מצד אחד לבערות ולפתאות, אך מצד שני לחוכמת אנוש ולערכי יסוד. ומכאן נולדת אירוניה מופלאה שהיא בו בזמן מחאה נוקבת על עוול שנעשה ואלגיה מראה על מציאות נכחדת, אך גם תזכורת מרגשת ומרוממת לחוכמה עתיקה הגדולה מהדברים הללו. יורגיס יאטרומנולאקיס נולד ב-1940 בכרתים."

"על רקע מי הטורקיז ועצי הזית העבותים המקיפים את הכפר פלאקה מספרת פורטיני לאלקסיס את סיפורה של משפחתה, ובעיקר של נשות המשפחה – סבתה הגדולה אלני, סבתה ואמה. סיפורן הוא גם סיפורם של האי ספינלונגה, מושבת המצורעים של יוון, של אנשים שהצליחו לקיים בעולמם המבודד וכפוי הטובה חיים עשירים ואמיצים, של מלחמה ושל תשוקה. דרך עיניה של פורטיני מבינה אלקסיס את עומק הקשר בינה לבין האי ואת כוחו של הסוד שבו היא אחוזה. עברה, הרווי בחולי חשוך מרפא, שאין בו רגע דל מאסונות ומנסים, זוכה בהארה מחודשת ובעלת כוח החלמה אדיר. האי של סופייה מתאר בנדיבות ובחמלה את המאבק שבין גזירת גורל עליון לבין יכולת הבחירה של הנפש האנושית, ואת יכולתם של בני אדם לחולל היפוך בגורלם בתנאי שהתחולל מהפך של ממש בנפשם. "

""האלה הלבנה" ראה אור בשנת 1948, ומהרגע בו הודפס לראשונה נחשב הספר לחיבור החשוב ביותר שנכתב אי פעם בנושא המיתוסים, המיתולוגיות ומוצא הדתות. למעשה, כל קורא או חוקר הרוצה להבין את מוצא התרבות המערבית חייב להסתמך על ספר זה. אף שספר זה פורסם לראשונה כחיבור מדעי, הרי שבמשך השנים הפך הספר לרב מכר של ממש בקרב הקוראים, ובעיקר בשנים האחרונות, כאשר הפמיניסם גובר, ישנה חזרה את הטבע, ומושגים כגון שמאניזם, ו - וויקה אינם זרים לאוזן הקורא המערבי. גם לאחר עשרות שנים נמצא ספר זה ברשימות רבי המכר. רוברט גרייבס עדכן את הספר והוסיף לו הערות רבות, עד שבשנת 1961 גובש הנוסח הסופי, וממנו התרגום לעברית. יחד עם זאת, מתרגמת הספר לעברית, טלה בר, ערכה במקומות שונים את הכתוב למען הקורא העברי, וזאת בהסכמת ובתיאום עם המחבר עצמו. "הספר היחידי בנמצא שבו ימצאו עניין המלומד והמשכיל כמו גם הקורא המתעניין... - סאנדיי טיימס "רוברט גרייבס הינו מהמשוררים הבולטים הכותבים בשפה האנגלית... ספרו מעלה תמונה חיה של מוצא המיתוסים הראשונים והדתות... ספר בעל חשיבות רבה רבה לכל קורא." ניו אינגליש וויקלי רוברט גרייבס, 1985 - 1895, משורר וסופר בריטי, מחבר רומנים היסטוריים ידועים כ"אני קלאודיוס", "קלאודיוס האל" ו"גיזת הזהב". מומחה לחקר המיתוסים והמיתולוגיות הקדומות. משנת 1929 גר במיורקה ושם גם השלים את כתיבת "האלה הלבנה". "

"סיפור קורותיה, אסונותיה, אשליותיה ובדיותיה של רראו, שחקנית תיאטרון ליגה ז' ומספרת סיפורים בחסד, המשולב באופן יחיד במינו בקורות יוון במלחמת העולם השנייה ולאחריה: סיפור המציג לפני הקורא פסיפס עשיר ומטלטל של דמויות וסצנות בלתי נשכחות שהזוועה והצחוק משמשים בהן בערבוביה, והכול כתוב ביד יוצר עז ביטוי, בעל ראייה של משורר והומור של מטורף. יצירה חזקה, מן הגדולות והמרתקות שביצירות הספרות היוונית החדשה."

"בימי הכיבוש הגרמני ביוון, תמיס הצעירה מחליטה להצטרף לכוחות הקומוניסטיים ולמרוד במשטר. הסיכון שהיא לוקחת גדול, אך היא גם זוכה להתאהב ולהכיר אנשים אמיצים ומעוררי השראה. כשהיא נתפסת יחד עם שאר חברי היחידה שלה, תמיס נאסרת ונשלחת לאי מקרוניסוס. אין יווני שלא הכיר את האי מקרוניסוס, אי־הכלא האכזרי ביותר שקיים, שאסיריו נידונו לעבודות פרך, להשפלות ולהתעללויות בלתי־פוסקות. גם תמיס ושאר חברותיה האסירות סובלות חרפת רעב ועינויים בשעה שסוהריהן מנסים לשבור את גאוותן ואת רוח ההתנגדות שלהן. "

"מלחמות הבלקן -מלחמת העולם ה1 סמל קוסטולאס התנדב ליחידת הצבא היווני הנלחמת לצד הצרפתים והאנגלים נגד הבולגרים והגרמנים במלחמת העולם הראשונה, ונשרף באש להביור בהתקפה על חפרות האויב, בתיבת הברזל שהיתה בין חפציו נמצאו הרשימות שכתב לאהובתו שבאי לסבוס על הקורות אותו ואת יחידתו במלחמה. כך העמיד הסופר היווני הנודע, שהוא עצמו שירת במלחמות וחזה את מוראותיהן מבשרו, ספר אנטי - מלחמתי עז ומזעזע,"

"ביוון, לא זו הקלאסית, אלא יוון החדשה של המאה ה18 - הנאנקת תחת עול הכיבוש התורכי. היפריון, שמשקיף על אהבתו לדיוטימה ועל הקרע ההולך ומתהווה בתוככי ההוויה הקלאסית, מגלם סדרה שלמה של דיסוננסים - בתוך עצמו, במולדתו ובמין האנושי כולו שנעקר מן ההרמוניה שבטבע. אובדן זה של ההרמוניה היוונית העתיקה בין אדם ועולם הינו מרכזי ברומן לא פחות מהכיסופים אליה ומשיקומה כביכול, ומסמן את תחילתה של תודעה אחרת, מודרנית, שעל פיה "העורקים נפרדים ושבים אל הלב", הפיוס "שרוי בלב המחלוקת", ובמקום אותה אחדות הרמונית עם הטבע ישנו רק רקע שפתרונו נדחה עד אין סוף. ה י פ ר י ו ן רואה אור לראשונה בעברית, בתרגום מופת של שמעון זנדבנק,שגם הוסיף הערות ופתח - דבר."

"דצמבר 2008: הפגנות ומהומות ברחבי יוון בעקבות רצח של נער בידי שוטר. משפט אחד מוטח בכוח שוב ושוב: הלילה אין לנו חברים. 1988-1981: היסטוריון צעיר וחסר ניסיון חוקר את הנושאים האסורים של משתפי הפעולה עם הנאצים ושל הארגונים הגרמנוֹ-פשיסטיים בסלוניקי. מכל עבר מתנפלים עליו ומנסים לסתום לו את הפה. 1944-1934: גרמניה הנאצית, סלוניקי הכבושה. יהודים, יוונים, גרמנים. סוחרים בשוק השחור, בתי ספר של הכנסייה, בתי סוהר ומטבחי צדקה. רוצחים אכזרים. בוגדים ופטריוטים. הלילה אין לנו חברים הוא רומן יוצא דופן על שלושה דורות של יוונים שמנסים לחיות את חייהם בעת שההיסטוריה חושפת שיניים. הורים וילדים, תלמידים ומורים, סטודנטים, חנוונים ופרחחי רחוב, סבתות ופרופסורים, פעילים פוליטיים ומשקיפים מן הצד, לומדים כולם אחת ולתמיד שלפני הכול אדם מסתכל איפה נשפך הדם שלו, ורק אחר כך הוא בוחר באיזה צד לתמוך. "

"סיפורת חדשה - מה משותף לג'יגולו חיוור ולאופנוע שרוכב עליו נהג בלי ראש? מי יכול לחשוד בסנטה קלאוּס היווני שהוא טרוריסט? מה עושה אלוף שש-בש בינלאומי דלפון באמריקה, ואיך סיבוב בעיר במכונית הלוויות שחורה נגמר במסע מצמרר לעולם הבא? ומה בין חתול צחור שנוחת בחיקו של מלח לבין מכשף אפריקאי באתונה של שנות הדיקטטורה הצבאית? על כל אלה ועוד מספרים אנשים בזמן שהם מסתפרים, ומקשיב להם ומספר לנו הסַפָּר השכונתי האתונאי הוותיק אֶווריפּידיס. הריח שלהן גורם לי לבכות הוא רומן הבנוי מתשעה סיפורים של אנשים המבקרים באותה מספרה, ובאופן טבעי מפקידים את הסודות הכמוסים ביותר שלהם בידי מי שהם מפקידים בידיו את שערם. סיפורים יומיומיים, אבל לא רגילים כלל וכלל, לפעמים עצובים ולפעמים מצחיקים, שמתרחשים כולם בתחום האפור שבין האסור למותר ובין הראוי למגונה ומספרים בנוֹעם את סיפור התבוסה הנוגה של הנעורים והיופי במאבקי החיים. "

"לאחר ניסיונו הכושל של הצבא היווני ב - 1922 לספח ליוון שטחים מאסיה הקטנה, בריגדה יוונית בורחת מפני הטורקים אל הים.אנשיה תועים במדבר, מופקרים לגורלם, בפיקודו של בריגדיר המתאבל על מות אשתו ומתייסר בשל פשע מלחמה נורא.את נחמתו הוא מוצא בהתמכרות למורפיום ובהערצתם של סיפורי המיתולוגיה היוונית. עם התקדמות המסע נחשפות המחלוקות הפנימיות ומתגברים גילויי הטירוף בקרב אנשי הבריגדה. גם כשהם מגיעים לעיר שדה נידחת שהמלחמה לכאורה פסחה על פני, אלת הנקמה אינה מרפה מהם, והתוצאות הרות גורל להם ולאנשי העיר."

"כפר דייגים קשיי יום באחד מאיי הים האגאי ובית תפילה קטן שעל כתליו מצויירת המדונה בדמות סירונית- זוהי המסגרת בה מתרחשת עלילתו של רומן יווני עממי זה, שעיקרה אגדה עתיקת ימים המסעירה את נפשם של פשוטי עם ונעשית להם למציאות מופלאה ואכזרית. סטראטיס מיריביליס, מטובי המספרים ביוון של ימינו, מתאר פה בחן ובפשטות את חיי יומם של דייגים ועובדי אדמה הנאבקים על לחם חוקם באיתני הטבע, ואת מצוקתם של פליטי חרב יוונים מאסיה הקטנה המבקשים להם מקלט בקרב אחיהם."

"קצין המילואים יאוגידאס דרינאס חוזר ממלחמת יוון - תורכיה, שנתלו בה היוונים תבוסה קשה, ומבקש לגרש את מוראותיה מלבו ולתדש את חייו באמנות הציוד. אבל תתילה עליו לקייס את הבטהתו לידידו, שמת על - ידו בבית - חולים צבאי, ולמסור לאלמנתו, היושבת בעיירה כפרית קטנה, דרישת שלום ארורונה וארנק של מזכרות. על רקע האי היווני לסבוס, שאדמתו, כלשון הספר, "מדיפה ניחוחות של אהבה מימי המשוררת הקדומה ספפו ועד היום הזה", 'דורות רבים אין תווצביו יוצאים לשיר אלא שירי אהבה", ונופיו הם "הנופים הארוטיים ביותר בעולם", מעמיד סטראטיס מיריביליס - הידוע לקוראי "ספריה לעם" מספרו "בתולת - הים הקדושה" - סיפור - אהבה עז ומשפר."

"השנה היא 1941 וקפטן אנטוניו קורלי, קצין איטלקי צעיר, נשלח עם חייליו להתייצב באי קפאלוניה שביוון. היוונים המקומיים, שסולדים מנוכחותם של הפולשים האיטלקים, נשבים אטאט בקסמיו של הקפטן ומגלים שאי אפשר לעמוד בפני נגן המנדולינה המוכשר וחייליו המזמרים. גם פלאגיה, בתו של הרופא המקומי שארוסה אשר יצא למלחמה אינו משיב על מכתביה, נכבשת בקסמיו של הקפטן האיטלקי, ועל רקע זוועות המלחמה והעוני הנורא מתפתח בין השניים סיפור אהבה סוחף ומרגש. המנדולינה של קפטן קורלי הוא רומן מרתק על אהבה גדולה ועל מלחמה איומה, על אנשים פשוטים הנקלעים למצבים קשים ומנסים לשרוד. לואי דה ברנייר הוא סופר בריטי שנון ועטור פרסים, שזכה להצלחה מסחררת בזכות המנדולינה של קפטן קורלי (אחד מרבי המכר הגדולים ביותר באנגליה בעשור הנוכחי), ואף נבחר לאחר מעשרים הסופרים הבריטים הצעירים הטובים ביותר."

"סיפורה של ידידות מיוחדת במינה בין אינטלקטואל ובין פועל מכרות, רוכל, קדר, נגן מסבאות, ומעל לכל אמן החיים, חיים של חירות גופנית ורוחנית - הלא הוא זורבה היווני, שנהיה, בזכות הספר הזה, לבן - אלמוות בלבם של מיליוני קוראים בעולם כולו. הדמות הספרותית הכבירה הזאת נולדה מזכרונות אותנטיים של הסופר. אדם זה שהכיר בצעירותו טבע בנפשו, כך הוא העיד, חותם בל - יימחה לצדם של הומרוס, ברגסון וניטשה, וחבר אליהם, איש העם החזק, הסוער והרגיש הזה, לעצב את ראיית עולמו. הספר המפורסם הזה (שהסרט שנעשה על - פיו מפורסם לא פחות) פתח את "ספריה לעם" בשנת 1958, בתרגומו של חנוך קלעי מן האנגלית. תרגום חדש זה של אמיר צוקרמן תורגם מן המקור היווני בשנת 1995."

"סלוניקי, 1917. ביום שבו נולד דימיטריס קומנינוס מאכלת שרפה נוראה את העיר היוונית המשגשגת, שבה גרים זה לצד זה נוצרים, יהודים ומוסלמים. כעבור חמש שנים, בעיר סמירנה שבטורקיה, נאלצת קטרינה סרפוגלו בת החמש לברוח מביתה מאימת הצבא הטורקי, כמו אלפי תושבים יוונים כמוה. בתוהו ובוהו המשתרר בעיר היא מאבדת את אמה, ונמלטת בספינה אל יעד בלתי ידוע ביוון. בקרוב יישזרו חייה בחייו של דימיטרי ובסיפורה של סלוניקי עצמה, כשמלחמה, פחד ורדיפות יקרעו את רקמת העיר היפהפייה. סלוניקי, 2007. צעיר בריטי ממוצא יווני שומע לראשונה את סיפור חייהם של סבו וסבתו ומבין שעליו לקבל החלטה. במשך עשרות שנים שמרו השניים על אוצרות העבר של חבריהם הרדופים, שנתלשו מן העיר. האם ייטול על עצמו את האחריות, ימשיך בדרכם ויהפוך את העיר לביתו? "חוטים מקשרים", ספרה השלישי של ויקטוריה היסלופ, מחברת רבי-המכר האי של סופיה והריקוד של סוניה, הוא רומן היסטורי מטלטל על מלחמה וגלות ועל אהבה שיכולה למרחק ולזמן; סיפור הפורט על כל מיתרי הלב, שגיבוריו ייחקקו בזיכרון."

"באפריל 1970, והוא בן מאה ושלוש שנים ,הגיע ואנגליס הזקן לכלל הכרה כי חי כל צורכו. ביום ראשון אחד עטה עליו בגדי-יום-טוב, השקה את הוורד החביב עליו וכינס את תשעת ילדיו, כולם זקנים ושבי-שיער, נפרד מעליהם, הפנה פניו אל הכותל ומת. אשתו סופיה הצטרפה אליו למחרת היום, גם היא בת מאה ושלוש במותה. נכדו הצעיר והמשכיל של ואנגליס, מספר את רומאן התקופה המופלאה והקשה כפי ששמע מפי סבו. התקופה בין שתי מלחמות העולם, ביוון הכפרית הדלה של אז, בה הכול עוד היה אפשרי."

"שבעה סיפורים אלה, מתאר דימיטריס חאג`יס את החיים בעיקר קרתנית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ובשנות הכיבוש הגרמני, עולם מסורתי הולך ושוקע עקב שינויי התנאים הכלכליים והחברתיים. העיר, למרות ששמה אינו מוזכר אפילו פעם אחת, היא ללא ספק יאנינה, שבצפון מערב יוון. ספר זה הוא אחד מנכסי צאן הברזל של הספרות היוונית בתקופה הפוסט מלחמתית, ואחד מיצירות המופת של הספרות היוונית החדשה. דימיטריס חאג`יס נולד ביאנינה ב1913- ומת ב1981-. "

"המלודרמה הזאת מתרחשת באתונה של ימינו, אך בה בעת היא ניצחית ואוניברסלית. "

"בנמל העיר סלוניקי, על רציפיו ובתי הבושת שבו, על סמטאותיו האפלות ובתי המידות, מתחוללת דרמה פוליטית מסעירה. שעה שאדולף היטלר מתכנן לפלוש לארצות הבלקן, מתחילים מרגלים לפעול – וקוֹסטָה זָאניס, איש משטרה בכיר, חייב להתמודד עם כולם. תוך זמן קצר הוא מתחיל לפעול להבטחת נתיב בריחה לפליטים מברלין הנאצית - בחסותם של עורכי דין גרמנים, בלשים בלקנים וגנגסטרים הונגרים – ונרדף על ידי הגסטאפו."

"אנתולוגיה זו מכנסת 28 סיפורים קצרים מיוון של ימינו, שבחר ותרגם אמיר צוקרמן, אולי השגריר התרבותי הבולט ביותר של ספרות יוון העכשווית במקומותינו. כתבו אותם 28 מחברים שונים – מילידי שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, שהתבגרו בתקופת הכיבוש הגרמני ומלחמת האזרחים שבעקבות השחרור, ועד ילידי שנות ה-70, שגדלו על רקע שיקום הדמוקרטיה היוונית והתהליך המואץ של האירופיזציה."

"במבט רגיש ובוחן מפליא יורגוס יואנו לתאר חוויות מילדותו בסלוניקי, ממסעותיו בכפרי יוון ובמדבריות לוב, מחייו במקדוניה ובאתונה. "

"קורפו"

"עלילת אהבה וגבורה משולבת ברומן זה בפרשה אחת מתוך מאבק החירות בן מאות השנים של בני האי כרתים. על רקע נופו העתיק והפראי של האי פורש כרן מחברו של "זורבה היוני" מעין אפופיה מרהיבה של עם עז רוח ותאב חיים, שמפעמת בה אמת אנושית החורגת מגבולות מקומה וזמנה."

"פאפא יאנארוס הוא הכומר של הכפר הקטן קאסטלו. הזמן הוא זמן מלחמת האחים ביוון שהחלה ב-1949, בעוד אירופה בוערת במלחמת העולם השניה, והסתיימה ב-1949. בזמן הזה מהווה הכפר הקטן קאסטלו מיקרוקוסמוס למה שמתרחש ביוון בפרט ובעולם בכלל."

"רומן מחיי תנועת המחתרת ביוון בימי מלחמת העולם השניה. בעיצומה של סערת המלחמה בכובש הגרמני ובבן בריתו האיטלקי ובראשיתה של מלחמת האזרחים מוסיפה חבורת אינטלקטואלים יונים צעירים לשאול לנתיבות עולם ולבקש ערכים אנושיים. תורגם מצרפתית בידי ה. חכלילי. "

"על רקע התמוטטות האימפריה העות`מנית, קרב גליפולי והמאבק המר בין היוונים לטורקים, מתחקה ציפורים בלי כנפיים אחר גורלם של תושבי קהילה קטנה בדרום-מערב אנטוליה, קהילה שבה מוסלמים ונוצרים חיו בדו-קיום שלו במשך מאות שנים. כאשר פורצת מלחמה נגד בעלות הברית והעולם החיצון פורץ פנימה, מביאות עמן הדת והלאומנות- זרעי הסבל והפורענות- צעדות מוות ומעשי טבח, ומארג החיים השלו נהרס. פילותיי, נערה נוצרייה יפהפייה, ואיברהים, רועה הצאן המוסלמי שחיזר אחריה עוד בהיותה רכה בשנים, הם שניים מהנפגעים הרבים. עם קצה של קהילה שבעבר גישרה על פערים בין הדתות, דומה שאהבתם הגדולה נועדה להסתיים בטרגדיה ובשיגעון. ציפורים בלי כנפיים הוא רומן מרשים המתרחש בזמן שבו העולם המודרני אך החל להגדיר את עצמו."