לאחר עשר שנות עבודה בעיתון 'ניו-יורק טיימס' עוזב ניקולאס גייג' את עבודתו ומקדיש אלת חייו לחקירת עינוייה של אימו ומותה בהיותו בן תשע.

כעבור למעלה משלושים שנה, הוא חוזר לכפר בו עברה עליו ילדותו, שהיה נתון באותם ימים במערבולת מלחמת אזרחים אכזרית.
המקום היה כבוש בידי פרטיזנים קומוניסטים, הכפריים אורגנו ביחידות עבודה, נערות גוייסו בכפייה לצבא המורדים וילדים צעירים נלקחו מהוריהם ונשלחו למדינות קומוניסטיות.
אלני-אמו של ניקולאס היתה היחידה שהתקוממה.
החשש שמא תאבד את ילדיה, הניע אותה לעשות את הצעד שחרץ את גורלה למוות.
היא ארגנה את בריחת ילדיה מהכפר הנתון בשמירה קפדנית, וכעונש על כך נאסרה, עונתה ולבסוף הוצאה להורג.

ניקולס מתייצב מול זכרונות העבר המרים תוך שהוא חושף את שמותיהם של השכנים שהסגירו את אמו ואת הפרטיזנים שרצחו אותה.
אך הוא אינו מסתפק בגילוי העובדות הקשורות במותה.
הוא משחזר את חייה, ומגלה את דמותה של אישה מורכבת ומיוחדת במינה-גילויים שהולידו בו את הצורך לנקום ברוצחים.
זהו אחד הסיפורים המרתקים ביותר שנכתבו במאה העשרים.