שיער צבוע אדום הוא יופי של ספר.
שמח, סוחף ומגרה, מתגרה, מרגש, וגועש. זהו סיפורו של אמנואיל רצינאס, המכונה לואיס - המפתיע הנצחי שאין לו דין ולא דיין...
"שלעומתו, כולנו פחות או יותר ננסים.לא מגיעים לקרסוליים שלו..."

זה גם סיפור של החבר'ה, ושל כל הבחורות והנשים, ושל העיר ושל כל יוון, ארבעה עשורים, על סיפוני יאכטות, בבתי-זונות, בצבא, ברחוב, בטברנות, בבתי-הקפה, בצריפים, בדירות פאר... ואיפה לא.

והכול כתוב בשפה משוחררת, סאטירית וגם עצובה, שמתוכה מציץ בכל פינה הפצע הפעור של יוון, המנסה להתנער מחלום הבלהות של מלחמת אזרחים, מהפכה, ובקיצור - אהבה נכזבת.