"קלירואה" הוא ככל הנראה הרומן העתיק ביותר שהגיע לידינו.
הוא נכתב לפני אלפיים שנה בערך (בין 50 לפני הספירה ל-50 לספירה), בשפה היוונית.
על המחבר, כריטון, אנחנו יודעים רק את מה שהוא עצמו מספר לנו בתחילת היצירה:
"אני כריטון, מאפרודיסיאס [בדרום-מערב תורכיה המודרנית], המזכיר של הפרקליט אתנגורס"...
קָלִירוֹאֶה נכתב אמנם לפני אלפיים שנה, אבל הוא רענן ומענג כאילו נכתב אתמול. זהו סיפור סוחף על זוג צעירים אצילים ויפים מסיציליה, שהגורל מפריד ביניהם. הם נקלעים להרפתקאות מסמרות שיער בין יוונים ופרסים, בים וביבשה, עד שהם נופלים מחדש זה לזרועות זה.

אם יחושו הקוראים שחלקים מסוימים ברומן מזכירים להם דברים שכבר קראו בספרים או ראו בקולנוע – ימצאו כאן את מקור ההשראה ליצירות מאוחרות יותר.

שמעון בוזגלו הוא משורר ומתרגם.
עד כה הוא פרסם ארבעה ספרי שירה ותירגם בעיקר מהספרות היוונית העתיקה והרומית.
בין תרגומיו: מבחר מהשירה היוונית הארכאית, כל שירי המשוררת סַפְּפוֹ, שש טרגדיות מפרי עטם של אוריפידס וסופוקלס ומספר דיאלוגים של אפלטון.