דירוגים › עיון › פוליטיקה

לפני מה שנראה כמו שנות דור, בעולם אחר, הייתה כאן מחאה חברתית. זה נראה היה כמו עניין מקומי וייחודי שלנו – דפני ליף שהקימה אוהל בשדרות רוטשילד במחאה על מחירי השכירות, חרם הצרכנים על הקוטג’ של תנובה שעלה ל-8 שקל, צעדת העגלות שהפנתה את הזרקור לעלות הגבוה

בן עושה עבודה נהדרת בלחשוף את הצורה שבה האלימות באה לידי ביטוי בשמאל האמריקאי. כשהוא כתב את הספר, היו אלה דברים שלא רבים העזו לכתוב או להצהיר בציבור. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שיש משהו צר וחד-מימדי באופן הכתיבה שלו, והדבר בא לידי ביטוי גם במבנה הספר,

ספר מצוין! מרוכז, ברור, ודי מחמם את הלב :) בן שפירו כותב בצורה חדה, מאלפת, ומתוחכמת כמו תמיד. אפשר ממש לשמוע אותו דרך המילים על הדף! מומלץ בחום.

נדב איל היה כתב חדשות חוץ שנים רבות. בתפקידו זה התמזל מזלו להיות בהרבה מקומות מעניינים בתחילת שנות ה-2000. למשל התקפת הטרור במומבאי, על החוף כשסירת פליטים סורים מגיעה לאי יווני, ובמטה הבחירות של הילארי קלינטון ביום שהפסידה לטראמפ. וגם במקומות שלכאורה

…And if you thinkin about it my baby, it's no matter if you black or white שר מייקל ג'קסון המנוח אי שם בשנת 1991. המסר המפייס והאופטימי של השיר הנחה אותי אישית מאז ונראה שחדר בהצלחה לעולם במערבי כולו. השחרור ההדרגתי אך המהיר מתפיסות גזעיות מקובעות ה

על הוצאת סלע מאיר להצטער צער עמוק על כי מסרה את מלאכת התרגום של ספר חשוב זה לידי אחת ענבל אלוני. נראה כי לא היה גם עורך/ת תרגום בתמונה. בתמורה קיבלנו ספר עם תרגום רהוט לרוב ולפעמים כזה שנעשה מתוך שכרות מלווה בגיהוקים לא נעימים לאוזן. למשל, מיהו מאו צ

מי אתה, בן שפירו? לפי השם הפרובוקטיבי של הספר "11 כללים להתווכח עם שמאלנים ולכסח להם את הצורה" דמיינתי שהסופר נראה כמו איזה מייק טייסון שנושך למוות את אוזניהם של השמאלנים. כבר דמיינתי לי את בן מציע לעורך את השם "11 כללים להתווכח עם שמאלנים ולשלוח ת'

וואוו. ספר מעולה ומרתק. הסופר הוא איש הממשל האמריקאי בשלל תפקידים שהמשותף להם הוא מדיניות החוץ מול סין. הוא דובר מנדרינית ושולט בתרבות הסינית. לאורך הספר, הוא מראה את התוכנית הסינית - ואת ההונאות בהם הסינים נוקטים כדי לבלבל את המערב - להיות מעצ

"תפקידה של תורה (דוקטרינה) אסטרטגית הוא לתרגם כוח למדיניות. אשר לשאלה אם מטרותיה של מדינה הן התקפיות או הגנתיות, אם היא מבקשת להשיג שינוי או למנעו – התורה האסטרטגית שלה חייבת להגדיר אילו יעדים ראוי להתמודד עליהם ולקבוע את מידת־הכוח הנאותה להשגתם" (ע

ללא ספק ספר "התורה" של תחום הדיפלומטיה, באורך 912 עמודים(!), מאת אחד הדיפלומטים המובילים של המחצית השנייה של המאה ה- 20. כל מי שמתעניין או עוסק בתחום מדיניות החוץ חייב לקרוא ואף להחזיק עותק ממנו בסיפרייה הפרטית שלו ולעיין בו, שכן מומחיותו של הנרי קיס

יש ספרים שאין לי מושג למה אני קונה אותם. נדמה שהם מסתכלים עלי - אני מסתכלת עליהם, וזהו, אני לוקחת וקונה, ואחר כך חושבת שבטח הייתי בזמן הקניה מעורפלת חושים או משהו דומה. כך קרה לי עם הספר הזה. כי מה לי ולניקולו מקיאוולי. האיש שהטיף לכוח ועוצמה שכדי לה