ביקורת ספרותית על דיפלומטיה מאת הנרי קיסינג׳ר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 באפריל, 2023
ע"י אדם


ללא ספק ספר "התורה" של תחום הדיפלומטיה, באורך 912 עמודים(!), מאת אחד הדיפלומטים המובילים של המחצית השנייה של המאה ה- 20. כל מי שמתעניין או עוסק בתחום מדיניות החוץ חייב לקרוא ואף להחזיק עותק ממנו בסיפרייה הפרטית שלו ולעיין בו, שכן מומחיותו של הנרי קיסינג'ר היא לתת סקירה היסטורית מקיפה ולנתח את המצב לפרטי פרטים ולהסביר את מניעי כל עימות של הדיפלומטיה המודרנית שהתפתחה עם דעיכת שלטון הדת ותחילת עידן המדע והלאומיות מתחילת המאה ה-17 ועד תחילת המאה ה-21. בעזרת התובנות של קיסינג'ר ניתן ממש "לחזות" את המתרחש במפה הגיאופוליטית המודרנית על ידי שימוש בכלים אותם הוא חולק עם הקוראים כמו למשל החלוקה בין העמדה של מדינה לבין האינטרסים שלה, כלי חיוני בהסכמים והגעה לפשרות.

הספר מציג את הדיפלומטים הגדולים ואת סוגי הדיפלומטיה שניהלו את העולם ממלחמות הדת והמשאבים של העולם העתיק, למדיניות לאומית של הכומר ושר החוץ הצרפתי רישליה (שהעז לשתף פעולה עם מוסלמים כנגד נוצרים מלאומים אחרים), דרך בריטניה שיצרה את "מאזן הכוחות" ותמיד הצטרפה למדינות החלשות כנגד האימפריה הדומיננטית ביבשת האירופית (וניצחה את נפוליאון והגרמנים), לנסיך ושר החוץ האוסטרי מטרניך שיצר את הקונצרט האירופי שייצב גבולות קבועים ומנגנון הידברות בין המעצמות ששמר על השלום ונתן לאירופאים להתמקד בקולוניאליזציה של שאר העולם (שבו אותם מעצמות כן נלחמו אחד בשני ובמקומיים אותם כבשו), לקנצלר הפרוסי ביסמרק שאיחד את גרמניה ושבר את הקונצרט האירופי וחיזק את גרמניה בדיפלומטיה מבריקה שממשיכיו לא הצליחו להמשיך ולכן יצרו מערכת בריתות מסואבת שהובילה למלחמת העולם הראשונה בגלל הקייזר הפזיז וילהלם השני. באותם השנים של המאה ה-18 ארצות הברית החייתה את הדמוקרטיה היוונית העתיקה והוכיחה שניתן להיפרד מהאימפריות האירופיות והתרחבה באמריקה הצפונית ולאחר מכן יצרה את דוקטרינת מונרו שגרמה לבדלנות האמריקאית מהמתרחש באירופה והעולם ובלמה את הקולוניאליזם גם מאמריקה הדרומית. הדבר השתנה גם כן במלחמת העולם הראשונה כאשר הנשיא האמריקאי וודרו וילסון נכנס למלחמה, פרסם את 14 הנקודות שלו לגבי עצמאות העמים וקידם את הקמת "חבר הלאומים". התבססות הקומוניזם, השלכות התבוסה הגרמנית והחחש האירופאי ממלחמה נוספת הוביל לעליית הנאזיצם והפשיזם והתעצמותם ולמלחמת העולם השנייה והשואה. כוחות הרוע הובסו בזכות בעלות הברית בהובלת ראש הממשלה הבריטי וינסטון צ'רצ'יל, הדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין ונשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט שעיצבו את העולם והקימו את האו"ם, ובו זמנית הסתחררו למלחמה הקרה עם הקמת נאט"ו וברית וורשה. לאחר חלק זה קיסינג'ר עצמו היה פעיל כשר החוץ והיועץ לביטחון לאומי של ממשלת ארה"ב.

קיסינג'ר מתאר את האינטרס האמריקאי באותן שנים כשהיינו קרובים למלחמת העולם השלישית ולמלחמה גרעינית וכן את התחרות העולמית כמו המרוץ לחלל והמאבק אחר כל מדינה שהשתחררה מהאימפריות הדועכות ומיד נאלצה לבחור צד בין המזרח למערב. יש התמקדות רבה על מלחמות קוריאה, וויאטנם ואפגניסטן לקראת סוף המאה ה-20 ואת המדיניות האמריקאית בעת קריסת ברה"מ והעולם החדש שבו יש מעצמה אחת שנאלצת להילחם בטרור העולמי שעלה בוואקום שנוצר. בסיכום ניתן המסלול בו המערב צריך לצעוד על מנת להתמודד עם האתגרים של העולם החדש.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמלה (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תום, הסקירה שלך עוררה בי רצון לקרוא את הספר. תודה
דן סתיו (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מורי ההבדל הפשוט הוא שבעוד שבמה שאתה מכנה "חזרת כוחות האופל בישראל", לא היה לקיסינג'ר יד או רגל, במקרה של ויטנאם הוא היה ממבשלי ההסכם, לטוב ולרע. לעניות דעתי, אפשר שממשל טראמפ שאב השראה מדרך זו להסתלק מארץ זרה וחזר על כך באפגניסטן, ומכאן שבאופן עקיף היתה לכך נגיעה לקיסינג'ר.
משה (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
אכן ספר מרתק של אשף הדיפלומטיה קיסינג'ר, בהרבה חלקים ממנו ניתן לחשוב שזהו ספר מתח לכל דבר.
מורי (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
למה ללכת לפלחי עולם דשנים? קיסינג'ר לא חזה את חזרת כוחות האופל בישראל.
דן סתיו (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
אדם סקירה יפה ומעניינת ועל כך תודתי. קיסינג'ר הינו בר סמכא בניתוח הדיפלומטי בזכות ניסיונו ושכלו. אצלי הוא מתקשר עם רקיחת "השלום" בין ארצות הברית לויטנאם הצפונית עליו קיבלו החותמים פרס נובל לשלום...מה שקרה לאחר מכן הכל יודעים. נשיא אמריקני רפובליקני אחר חזר על אותו תרגיל כדי להוציא את הכוחות האמריקנים מאפגניסטן ולאחר מכן המבול....בשני המקרים ההסכמים הללו חסכו לארצות הברית חיי אדם רבים והון עתק ולשתי המדינות (ויטנאם ואפגניסטן) חסכו סבל והרס רב.
זאבי קציר (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
יפה כתבת, תודה לך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ