“הספר "דיפלומטיה" של הנרי קיסינג'ר הוא ספר ברמת "אסטרטגי-רבתי", במילים אחרות: ברמת היחסים הבין לאומיים. קיסינג'ר מתאר את ההיסטוריה של היחסים בין המדינות והולך כ-400 שנה לפני תקופתנו, מסביר את הפרטים והאנשים המשפיעים בכל תקופה מסוימת, ואיך הדבר שינה את העולם הדיפלומטי ואת המציאות. הספר יורד לפרטים של כל מדינה, מסביר את תחושותיה, שאיפותיה, דרך החשיבה, התרבות - ולאחר שהדברים הובנו, "משליך" את הדברים על היחסים הכלליים בין המדינות ומסביר איך הדבר משפיע בדיפלומטיה הכללית.
חצי מהספר הוא מבוא לנושא העיקרי - כך נראה - של קיסינג'ר, והוא: המלחמה הקרה, וההשפעות הבאות לעולם שלאחריה. נראה שקיסינג'ר רצה להראות את נקודת מבטו על ההיסטוריה, וכך להסביר את השקפתו על העולם ועל הדרך שבה מדינאים (בעיקר אמריקאים) צריכים להמשיך מכאן והלאה. הוא מסביר את הריב בין המוסר לתועלת, ומראה שלמעשה אין ממש חדש תחת השמש, וכך היה וכנראה כך גם יהיה. עם זאת, בסיכום הדברים, מסביר דווקא שעל אמריקה, שלקחה את המוסר כסמל, להבין שגם התועלת המדינית שלה (רזון דטה והריאל-פוליטיק) הם דברים חשובים וחייב לקחת אותם בחשבון, ומראה את הדברים בדוגמאות חשובות מהספר.
הספר מסביר על מספר גדול של מנהיגים, ובלי להגיד זאת (ולא נראה שצריך, ולא נראה שקיסינג'ר חשב בכלל שצריך) הסביר כמה משנה וחשוב מי שולט במדינה. כך אפשר למצוא את: רישליה מצרפת (תחילת המאה ה-17), מטרניך (תחילת המאה ה-19), נפוליאון השלישי (המאה ה-19), ביסמרק (המאה ה-19), וילהלם השני (זכור ממלחמת העולם הראשונה 1914), וודרו וילסון (המאה ה-20, ההגות שלו מקבלת תפקיד דיי מרכזי בספר), צ'רצ'יל (המאה ה-20), סטאלין (המאה ה-20), פרנקלין רוזוולט (המאה ה-20, ואפשר לראות בכריכת הספר את השלושה האלה - רוזוולט, סטאלין וצ'רצ'יל), היטלר (המאה ה-20), אייזנהאואר (המאה ה-20), טורמן (המאה ה-20), ניקסון (המאה ה-20), רונלד רייגן (המאה ה-20) - ועוד המון מנהיגים חשובים מכל המדינות המשפיעות והפחות משפיעות.
לא מדובר על ספר קטן, ולא הייתי ממליץ עליו לכל אחד. למעשה, אם תקנה את הספר ולא תתלהב מסיבה כלשהי, תוכל לפחות להתנחם בעובדה שהספר יכול לשמש גם משקולת אימונים. הספר כבד תרתי משמע. עם זאת, אני חושב שהוא הספר הטוב ביותר שיצא לי לפגוש אי-פעם, אגיד בכנות שאני מרגיש שזה ממש הישג (לפחות לאדם פשוט כמוני) לסיים ספר שכזה. רמת האיכות שלו מאוד גבוהה, הנרי קיסינג'ר כתב את הדברים בצורה מאוד ברורה, ככה שתוכל להבין את הדברים בקלות ובפשטות. בנוסף אני חייב לתת מילה טובה להוצאה לאור, בכל הספר לא מצאתי אלא שתי טעויות כתיב (שכנראה בטעות נפלו בהם), לספר גדול ומורכב שכזה זה יוצא דופן. לדעתי הוצאת "שלם" היא מהטובות שיש בארץ.
הפתיע אותי לקרוא כל-כך מעט על מדינת ישראל. מאחר והנרי קיסינג'ר הוא יהודי, מזכיר המדינה האמריקאית לשעבר, וההנחה שלי שהיו לו קשרים טובים גם עם המדינאים היהודים בישראל, ואולי אפילו קשרים טובים דווקא בגלל העובדה שישראל היא מדינת היהודים. נכתב בספר מעט מאוד על מדינת ישראל, אפילו ביחס למדינות קטנות אחרות. ואולי דווקא בגלל שהוא יהודי רצה להמעיט בכתיבה על מדינת היהודים, ובכך להראות על אמינות? אני לא יודע להגיד.
האם אני ממליץ על הספר? זה תלוי. אם אתה חובב היסטוריה "בקטנה" לא הייתי ממליץ, הספר דיי "משביז", מונע ממך את התחושה הטובה והמספקת של סיום ספר מפעם לפעם (מאחר והמיקוד שלך רק עליו ולוקח הרבה זמן לסיים אותו). אבל אילו אתה חובב היסטוריה בצורה יוצאת מהכלל, התשובה שלי היא שאני משתמש בזכות הווטו (שאין לי) כדיי להכריח אותך לעזוב הכל ולקרוא את הספר המיוחד הזה. אני חושב שזה משתלם, אני חושב שמעולם לא קראתי ספר היסטוריה שמגיע לרמות כאלה גבוהות ובהסברים ברמה גבוהה כל-כך. הספר מתאים למדינאים, או אנשים המתעסקים במדינאות בצורה כזו או אחרת, להיסטוריונים ואנשים המתעסקים בהיסטוריה, וכן לאנשי קבע וקצינים - הדבר יכול לעזור להם להבין טוב הרבה יותר, את הרמה האסטרטגית הגבוהה מהם וכך יוכלו לעשות את עבודתם בצורה טובה יותר.
מומלץ מאוד.”
