הוצאה לאור›כנרת זמורה ביתן

יותר מארבעים שנה עברו בין קריאה ראשונה ומרשימה בספר הזה לקריאה שניה. הפעם זו גם קריאה וגם סקירה, אבל ראנד אינה רק סופרת, כי אם גם פילוסופית. לסכם את כל פילוסופיית האובייקטיביזם על רגל אחת, עדיף בפסקה אחת, ייראה כך: "אובייקטיביזם היא תורה פילוסופית אותה הגתה הסופרת האמריקנית-יהודייה, איין ראנד. האובייקטיביזם היא פילוסופיה הדוגלת בקיום מציאות אובייקטיבית שאותה על האדם לגלות על ידי שימוש בשכל, ב"אגוא

רבות נכתב על "נוטות החסד". הסיפור שלא יאמן. לא אוסיף הרבה מעבר לדעתי עליו, שתגיע מייד אחרי הסיפור האמיתי.

סיפור אמיתי
דרכנו הצטלבו לפני שנים לא מעטות. באותם הימים, אני מתמחה צעירה ב'קלינית' במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים האוניברסיטאים הגדולים בארץ (מתמחה צעירה פירושו טוחנת [בשפה של אז] שעות אינסוף של לילות ושבתות).
שבת, שעת צהריים, צלצול טלפון ונקראת ל'כירורגית' – "מבקש שתראי מאושפזת,

הספר "עושה כרצונו" אינו ספר, ולכן לדעתי יש להתייחס אליו כיומן אישי, או ביוגרפיה, ללא עריכה וליטוש שהוגש לקריאה as-is .

אסתי וינשטיין בחרה לספר לכל העולם ואשתו, על הגורמים שהביאו אותה לעזוב את משפחתה ואת עולם החיים.

המסמך הזה הינו תיעוד מסקרן, מבזה ומכעיס כאחד ומציצני לחיים לא מוכרים.

אני לא תוהה על כך שהספר הפך לרב מכר. זה די טבעי לתהות על קנקנם של אחרים ומאידך גיסא, לדעתי האישית בלב

"עת משונה לגדול, חשב ויקטור, ארץ משונה, חיים משונים שהאדם כבר לא מבקש להתחקות אחר משמעותם, די לו שישרוד..."

ויקטור הוא איש בודד שחי לו לבדו. טוב אולי לא ממש לבדו, לפני שנה אימץ פינגווין מגן החיות לאחר שגן החיות נסגר. ויקטור חולם לכתוב אך סובל ממחסום כתיבה עמוק ומחוסר בהשראה. אחרי שנים של תסכול וניסיון למצוא את מקומו, מוצא ויקטור עבודה לא שגרתית יש לומר, בעיתון. ויקטור מקבל את תפקיד כותב ההספדים

איזו מציאה מופלאה מצאתי על מדף הילדים שלנו בבית. לפני כמה שנים רכשתי כמה ספרים של ארטמיס פאול, ושמתי אותם על המדף, ולאחרונה בחרתי לעשות קריאה של ספרים ראשונים בסדרות כדי לראות האם הסדרות מתאימות גם לי, והפעם בחרתי לקרוא את ארטמיס פאול. ואוו, איזו קריאה כיפית זאת הייתה!!!
קולפר כותה מדהים, זורם, קולח, מלא באקשן, עם המון הומור (שדווקא כאן הוא בעיקר לנוער), הוא יודע לתאר תיאורים מדוייקים של תנועה וש

בעידן הטיקטוק בפרט והרשתות החברתיות בכלל, שבו כל סרטון נוצץ והכל חייב להצטלם תחת הסוואה של פילטר זה או אחר, או להיות משופר על ידי תהליך מתקדם יותר של שימוש בבינה מלאכותית, מאד חשוב לדעתי שנחזור אנחנו המבוגרים צעד אחורה ואולי נצליח למשוך איתנו גם את ילדינו אל המקורות. אל משפט עתיק וידוע שדאגו לחנך אותנו אליו בעבר וכיום קצת פחות: "אל תסתכל בקנקן אלא למה שיש בתוכו". מה בסיפור?
במרכז, ענק מוזנח למראית

״קולו של המלאך״-גיום מוסו

הוצאת כנרת זמורה ביתן
361 דף

״תעלול משונה של הגורל, שבחר לקרב ביניהם ברגע המכריע. קולו של המלאך, כמו שסבתו נהגה לומר״…

ג׳ונתן למפרר, שף בעל מסעדה שקיבל כוכבי מישלן, והיה לו קבוצת ״אימפרטור״, אמפריית מסעדנות חובקת עולם. היה נשוי לפרנצ׳סקה, עם ילד, צ׳רלי, שנפל מגדולתו יום אחד כשמצא את אשתו בוגדת בו עם החבר הכי טוב שלו. מאותו רגע המסעדה הדרדרה ורשת ״אימפרטור״ ירדו

״סנטרל פארק״-גיום מוסו

הוצאת כנרת זמורה ביתן
270 דף

סטיבן קינג:״מפלצות קיימות באמת, גם רוחות רפאים… הן חיות בינינו ולפעמים הן מנצחות״.

אליס שפר, קצינת משטרה במחלק הרצח בפריז מתעוררת ביער כבולה לגבריאל קיין, פסנתרן ג׳ז אמריקאי שהופיע בדבלין אתמול בלילה.
היא בילתה עם חברות בבר בשאנז אליזה בערב שלפני.
שניהם אזוקים זה לזה בסנטרל פארק והם אינם יודעים איך הגיעו למצב הזה ושניהם לא זוכרים מה ע

#
הכתיבה כל כך טובה שכשיש תיאור של משהו מגעיל – ויש הרבה תיאורים כאלה – אתה מעווה את פניך ומרחיק ממך את הספר. זו בעיני מחמאה אדירה לסופר, שמצליח לגרום לקורא שלו להרגיש בפועל את הכתוב.
באיחור אופנתי, אחרי שמזמן שככו ההתרגשות והדיבורים על הספר, וגם הסרט – שנדמה לי שראיתי – נשכח מזמן, מצאתי אותו, התחלתי לקרוא ונשאבתי. מרטל מצליח לכתוב בהומור, בכנות וביופי על דברים מחרידים ומזעזעים. התערובת הזו פוג