הוצאת נהר ספרים


הספרים של הוצאת נהר ספרים

1.
מה יש ברומן הקצר הזה "הסימפוניה הפסטורלית" של אחד מגדולי הסופרים הצרפתים במאה העשרים? מה מושך כל כך את אוהבי הספרות והקולנוע בארבע כנפות תבל לחזור ולהחיות את סיפורם של נערה עיוורת בודדה ושל כומר פרוטסטנטי שאוסף אותה לביתו לחיות משפחתו? "הספרים שלנו לא היו סיפורים אמיתיים ממש על אודות עצמנו אלא דווקא על תשוקותינו הנוגות. ייחולים...

2.
עשרות השירים הכלולים בקובץ זה, שנכתבו בין השנים 2007-2003, יוצרים מסמך פואטי-תרבותי-פוליטי רגיש, כן, אמיץ ומעורר למחשבה. המשורר מתבונן לתוך עצמו בכוח ובכאב ועורך חשבון נפש אמיתי, סוער ומסעיר דעת ורגש, עם זהותו התרבותית, הלאומית ובעיקר הערכית והמוסרית. יהודים הוא ספר שיריו הרביעי של סמי ש' שטרית. בספר משולבים צילומים פרי עדשתו של הצלם-אמ...

3.
"ונציה, סיפור אהבה" הוא שיטוט ספרותי מרתק במקום שאין שני לו, שרבים נהרו ונוהרים אליו לאורך הדורות. הספר מאגד בתוכו מדבריהם ורחשי לבּם של כמאתיים סופרים וסופרות, משוררים ומשוררות, אמנים והוגי דעות בכל הזמנים, שראו בוונציה תופעה ייחודית שאין לה אח ורע. לכל אוהבי ונציה, וגם לאלה שעדיין לא ביקרו בה, הקריאה בספר מזמנת ממד עמוק ומגוּון ...

4.
במוסרי לכם כאן את תולדות העבד המלכותי הזה איני מתיימרת לבדר את קוראי בהרפתקאותיו של גיבור בדיוני שחייו וגורלו עשויים לרַצות את המשורר להנאתו; ובסַפּרי כאן את האמת אין בכוונתי לקשט אותה במינֵי מקרים מלבד אלה שקרו לו באמת: הסיפור יגיע לעולם אך בזכות ערכו הראוי ותככיו הטבעיים; די במציאוּת לתמוך בו ולהעניק לו איכות משעשעת גם ללא כל ת...

5.
"אצל המשוגעים" הוא ספר החושף לאור השמש את מה שהמחבר מגדיר כתעלומה המואפלת בבניינים במעבֵה הלילה, ששמה שיגעון, ודורש לדין וחשבון יסודי ועמוק בשאלה: מה עשיתם למען המשוגעים? ומה עשינו אנו למענם, והאם הטיפול שאנו מעניקים היום במאה העשרים ואחת לאוכלוסייה זו יעיל ואנושי יותר? על כך ישיב כל אחד לפי הבנתו וראות עיניו. אלבר לונדר (מחבר "היהו...

6.
"כל ארבעת הסיפורים מציגים מבנה משמעות דומה. נקודת המוצא שלהם היא ההרשעה העצמית שמספקים המספרים בתום לב ביחס לשכל הישר ולערכים רווחים, ועליה נוספת תמונת מציאות מקוממת שנדרשת ערנות מסוימת לאבחן עד כמה היא חסרת שחר. כזה הוא תום הלב המצמרר של המספר בסיפור הרצח החביב עליי. כבר במשפט הפתיחה הוא מרשיע את עצמו, לכאורה, בלשון דיווחית פשוט...

7.
"דבר אינו דומה לאהבה שמימית יותר מאהבה ללא תקווה... מעולם לא היה לאישה רומן כזה בחייה". [אונורה דה בלזק, בתוך הספר] "אפשר לומר על בלזק שהוא עצמו חיפש דמות נשית שתקפל בתוכה את כל צורות האהבה: אם, אחות, חברה, מורה, יועצת, מאהבת, שותפה, את האישה שלא קיימת אלא כאידיאל, כמיתוס, את "הבדויה". ההסבר המניפסטי, שמספק הסופר לדינמיקה בתוך המשולש הרו...

8.
שלושה סיפורי ריגול המתרחשים בתקופות ובארצות שונות, פרי דמיונם הפורה של שלושה סופרים מרתקים. בסיפור הראשון, פארקֵר אֵדֶרסוֹן, פילוסוף, המתרחש בימי מלחמת האזרחים בארצות הברית, מדובר ביכולתו של אדם שנלכד על ידי היריב לעמוד בחקירה ולא לחשוף פרטים שיסכנו את שולחיו. לפנינו משחק של חתול ועכבר, מלחמת מוחות. בסיפור השני, דוקטור לַרטיו...

9.
10.
"זהו סיפורה של הגדולה בנשים המרגלות הגרמניות ששירתה את מולדתה הן במהלך המלחמה והן לפניה. שמה האמיתי, ולמען האמת גם עצם קיומה, נותרו עלומים זה זמן רב. רק מתי מעט ידעו שיש אישה כזאת ורק אחרי המלחמה הזכיר אותה בחטף קולונל ניקולאי בספרו Gehieme Mächte, כוחות חשאיים. הוא כתב שמלבד קצין מסוים שהתמנה במיוחד, מי שידעה טוב מכולם להפעיל את סוכני הש...

11.
תומס אדוארד לורנס, שנודע בהיסטוריה כ"לורנס איש ערב", היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל קרוב למאה שנה. היומן האישי שכתב בשנת 1911 בהיותו בן 23, לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכאולוגיה ולעשייתו המודיעינית הייחודית. דבריו רומזים על הדרך שבה ...

12.
13.
במדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה - או צילה - היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית - הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, ...

14.
ריאיון זה, שהוקלט ב־12 בספטמבר 1965 וככל הנראה לא נערך, וכן ונספחיו, אינם מיועדים למדעני גרעין או למלומדי אקדמיה שהתמחותם בהיסטוריה של האטום בארצות הברית. להם, קרוב לוודאי, הדברים לא יחדשו דבר. אבל אנחנו, כהדיוטות גמורים בנושא, מצאנו בו עניין והזדמנות להרחיב את אופקינו ולהעשיר את ידיעותינו הדלות בתחום הזה, ולהתרשם מאישיותו של הגאון ה...

15.
במרכז הספר עומדת דמותו של פרומתאוס, הגיבור הטיטאני המפורסם, אוהב בני האדם שגנב בעבורם את האש. על פי המיתולוגיה היוונית, פרומתאוס היה כבול במצוותו של זאוס, אבל פרומתאוס של ז'יד מצליח להשתחרר מכבליו, ומוצא את עצמו בפריז של סוף המאה ה-19. הוא צועד בשדרה, מגיע למסעדה פריזאית, ושם נקלע להרפתקה חדשה. באחד הקטעים המפורסמים בהגותו של ז'אן־פ...

16.
דעתו המושחזת של מארק טוויין על האדם ועל אלוהים ומה שביניהם. "אין להאשים את האדם שהוא כמות שהוא. האדם לא יצר את עצמו, אין לו שליטה על עצמו. כל השליטה נעוצה במזגו, שאותו הוא לא יצר וגם לא את הנסיבות שמניעות אותו מהעריסה ועד לקבר, שאותן הוא לא תכנן, ואין בכוח רצונו היכולת לשנותן מאחר שבעצם אין לו כוח רצון. האדם הוא בעצם מכניזם אוטומטי כ...

17.
"הנה כך מן היוונים צמחה הפילוסופיה,אשר שמה בעצמו מסרב להיתרגם אל כל לשון נכר." [מתוך הספר:הקדמה] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הג...

18.
19.
"לפני שנים אחדות גיליתי – כידוע היטב להוד מעלתה הנערצה – פרטים רבים בשמיים שנותרו סמויים מן העין עד לתקופתנו הן בגלל החידוש שבהם והן בגלל כמה מסקנות הנובעות מהם. מסקנות המנוגדות לטיעוני הפילוסופיה של הטבע המקובלים על בתי ספר של פילוסופים, אשר עוררו נגדי מספר לא מבוטל של מורים המלמדים בהם, כאילו אני הצבתי במו ידיי את הגרָמִים האל...

20.
שירים שאינם מסתירים דבר, חשופים עד כאב, נכונים להודות ברגעים העלובים ביותר ובמחשבות הכמוסות ביותר שעוברות בלבו של האדם המתאבל על מותו של אדם שאהב. האֵבֶל, במקרה הזה, אינו אבל רגיל, כיוון שמתלווה לו הכורח להסתירו. מצב זה אינו מאפשר להתאבל כראוי, והשירים בספר מנסים להתמודד גם עם התחושה הקשה הזו. בשפה שיונקת מהמקורות, אבל גם מתנגחת ע...

21.
משנשאל איזה יתרון השיג מהפילוסופיה, השיב: "היכולת לחיות עם עצמי." [אנטיסתנס] המידה הטובה צומחת ממעשים ואינה דורשת לא דיונים ארכניים ולא לימודים. [אנטיסתנס] לאלה שאמרו: "ישיש אתה, נוח בשארית זמנך!" "מדוע?" השיב, "לו רצתי מרוץ ארוך, כלום לקראת סיומו היה עלי להאט במקום להתאמץ יותר?" [דיוגנס] שאלו פלוני איזוהי השעה שבה צריך לסעוד סעודת ...

22.
ז'ורז' סאנד, הומניסטית פריזאית, סופרת ערה למצבים חברתיים, יצאה למסע מוזר, מסע שנמשך יום אחד בלבד, כדי להתוודע לתרבות שונה שנמצאת בסכנת הכחדה על ידי ציוויליזציה יומרנית ודורסנית. בלשון חדה וברורה אך פיוטית ולא נטולת אירוניה עצמית, ביקורת חברתית ואהדה לזר והשונה, היא מדווחת בשני מכתבים לידיד קרוב – נוסע צרפתי גדול וחוקר עמים ותרבוי...

23.
"ישנו טוב אחד בלבד – ידע, ורע אחד בלבד – בורות." [מתוך הספר] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיה...

24.
סיפורו של העיתונאי ההרפתקן ג'רמיה נ' ריינולדס (1799–1858), "מוקה דיק או הלווייתן הלבן מהאוקיינוס השקט; דף מפרק יומן", ראה אור בכתב העת הספרותי הנפוץ "נִיקֶרבּוֹקֵר" הניו יורקי, ועשתה לו פומבי לראשונה בדמיונם של שוכני יבשה בשנת 1839. אלא שבין יורדי ים בני נַנְטָקֵט הוא נודע עוד מראשית המאה, אז פגשו בו לראשונה באזור האי מוצ'ה (מוקה בהגייה אמר...

25.
פלוני, אשר לא למד מוזיקה ולא גאומטריה ולא אסטרונומיה, רצה ללמוד אצלו; "לך לדרכך!" אמר לו קסנוקרטס, "הלא אין לך ידיות אחיזה לפילוסופיה." [ספר ד, קסנוקרטס] אבל דבר זה עצמו הוא יתרונה המובהק של הפילוסופיה: להכיר את שעת הכושר לכל עניין ועניין. [ספר ד, ארקסילאוס] פעם נשאל מיהו זה שחרד יותר מכול, השיב: "זה שרוצה להשיג אושר עילאי." [ספר ד, ביאון] ...

26.
מספרים שאפלטון ראה מישהו משחק בקוביות ועל כן נזף בו. אמר לו האיש, כי ההימור קטן, "אבל ההרגל," השיב אפלטון, "אינו קטן." שאלוהו אם ייכתבו זכרונות על אודותיו, כשם שנכתבו על אודות קודמיו; השיב: "ראשית עלינו להשיג שם, ואז יהיו זכרונות רבים." [מתוך הספר] על הטוב והרע הוא אמר דברים כאלה: התכלית היא ההידמות לאל. די במידה הטובה כשלעצמה עבור אושר. ...

27.
"בזכות שירתו השופעת יופי, רעננות ורגישות, הוא הפך במיומנות שלמה את הגותו הפואטית, שביטא במילותיו שלו באנגלית, לחֵלק מספרות המערב." [ועדת פרס נובל לספרות, 1913] "אנו כותבים ספרים ארוכים שייתכן שאין בהם אפילו דף אחד שקיימת בו האיכות שתהפוך את הכתיבה לתענוג, כי אנו סומכים על איזו תוכנית כללית כמו שאנו לוחמים להרוויח כסף ולמלא את ראשינו ...

28.
מסה קצרה, מסה ארוכה (יחסית), סיפור קצר: שלושה טקסטים שכתבה וירג'יניה וולף בעיתות מלחמה, למעשה, שלוש מלחמות: האחת בתחילת מלחמת האזרחים בספרד (1936), השנייה בתחילת מלחמת העולם השנייה (1940), והסיפור הקצר בעיצומה של המלחמה הגדולה (1917), היא מלחמת העולם הראשונה. בשלושת הטקסטים האלה נמצא האמן/הסופר, במעין קונפליקט: איזו עמדה לנקוט, אם בכלל, במצ...

29.
ג'ון ריד, העיתונאי האמריקני, הפעיל הפוליטי־חברתי, מחבר הספר הנודע על המהפכה הבולשביקית ברוסיה עשרת הימים שזעזעו את העולם, מאפשר לנו הצצה מרתקת לחייו ולעולמו של שודד הדרכים, לוחם החירות, המהפכן הרומנטי המקסיקני פנצ'ו וייה. ב־1913 ריד נשלח למקסיקו על ידי כתב העת מטרופוליטן כדי לדווח על המהפכה במקסיקו. במהלך ארבעה חודשים הוא ליווה את...

30.
"והוא רצה דווקא אז להוכיח לנו שהעיקר בעולם הוא 'האין' הנעלם, שהעולם הנראה לעיניים אינו אלא צל עובר, תרמית החושים, תעתוע הדמיון, בקיצורו צעיף המאיה". שישה צעירים, שבמרכז עולמם הספרות והאומנות, מנהלים חיי קומונה וחולמים על תהילת עולם. יום אחד נכנסת לחייהם דמות נשית מסתורית, וכל השישה נשבים בקסמה ומתאהבים בה. דמות זו, המגלמת בהווייתה א...

31.
"ואן גוך, האיש שהחברה איבדה לדעת" נכתב בעקבות ביקור של אנטונן ארטו בתערוכת ציורים של ואן גוך בפריז, כשנה לפני מותו. המניע לביקורו היה מאמר של פסיכיאטר על אודות טירופו של הצייר ההולנדי ולפיו החמַניות הזועמות של ואן גוך וניוונו נבעו מחוסר הסימטריות בפניו ומן העיוות הקל שבמוחו. אם אכן גלום ביצירותיו עֵרך, גרס המדען, הרי הוא פרי אפשר...

32.
"מחר בשלוש, על כר דשא בחוף התכלת, יש לי פגישה עם פֵּגָסוּס. לפגסוס — זה שמו של המטוס שלי — גוף אדמוני וכנפיים לבנות. הגם שעוצמתו שמונים כוח סוס, גזרתו חטובה כשל סנונית. הוא משתכר מדלק ונוסק לשמיים כאחיו הקדמון, אך בלילה, אם ירצה בכך, הוא מסוגל לגלוש באוויר כרוח רפאים. [...] אחרי ככלות הכול, אנחנו לא יוצאים לצוד כִימֵרוֹת, אלא לשאת מסר של...

33.
"אוטופיה היא המציאות היחידה" [אליזה רקלו] "אלה התוקפים אותה יכולים לעשות זאת במצפון שקט. אין ספק שתנועת השינוי תוביל למעשי אלימות ולמהפכות, אבל האם העולם הסובב אותנו אינו עולם של אלימות מתמשכת ומהפכה מתמדת? ובין העומדים משני צידי המתרס במלחמה החברתית, מי יהיו האנשים שיישאו באחריות? אלה המכריזים על עידן של צדק ושוויון לכול, ללא הבד...

34.
המספר, גבר מזדקן, מנסה לאחוז בפירורי אשליותיו ותשוקתו לאהבה, מסרב לשקוע בפילוסופיית ה־far niente המתוקה, אבל מבין עד מהרה שבסופו של דבר הוא משולל רצון חופשי אישי ואי אפשר להוליך את "אימא טבע" שולל....

35.
"אהבה והתענגות, סיפור אהבים" כהגדרת מחברו, הוא כמעט ספר עזר לתבונה. זוהי יצירה ראשונה בעברית מאת אנרי דה רנייה, חבר האקדמיה הצרפתית (1911), מסַפֵּר מוערך מאוד. הנובלה ראתה אור לראשונה בכתב-העת Mercure de France בדצמבר 1901." דה רנייה הסימבוליסט כותב על הדברים הבוטים ביותר באלגנטיות מופתית. בשולי מהפכה צרפתית, שנדמה כי הדיה רחוקים מאוד, אנשים צ...

36.
ב־6 בינואר 1537, והוא בן עשרים ושלוש, התנקש לורנצינו לבית מדיצ'י בחייו של שליט פירנצה, הדוכס אלסנדרו בן העשרים ושבע, שנחשב לבן דודו בנסיבות מפקפקות, וגרם למותו. ימים ספורים לאחר מכן כתב לורנצינו את "אפולוגיה", כתב הגנה להצדקת מעשהו, בו הוא מפרט ומסביר את הסיבות הפוליטיות לכך. לורנצינו עצמו נרצח ב־26 בפברואר 1548 והוא בן שלושים וארבע....

37.
איך לקרוא ספר?"ראשית עליי להדגיש את סימן השאלה בסופה של הכותרת. גם אילו יכולתי להשיב לעצמי על השאלה, התשובה הייתה נוגעת לי בלבד ולא לכם. העצה היחידה, באמת, שאפשר לתת בעניין הקריאה היא לא לקבל שום עצה אלא לזרום עם הרגשות והאינסטינקטים האישיים שלך, לסמוך על ההיגיון שלך, להגיע למסקנות שלך בלבד. אם זה הוסכם בינינו, אוכל עתה להיות חופשייה...

38.
"'מסע הוא פעולה היוצרת קשר בין ערים לשעות, אך מה שיפה עד מאוד במסע, ופילוסופי ביותר בעיניי, הוא פסקי הזמן בין העצירות." כך נפתחת המסה השיבה מהולנד, שאת שמה קיבל קובץ זה. המסה מסתיימת במילים: "המסע הוא מלאכה דומה למדי לאיזו סימפוניה.' נראה כי בכל אחד מארבעת הטקסטים המאוגדים בקובץ זה עורך ואלרי מסע למגוון של נושאים, במהלכו הוא בוחן מושגי...

39.
• גבר ואישה — או שמא הצללים שלהם — מנהלים דיאלוג על אהבה אפשרית ולא־אפשרית, על מוות, ועל משקלו של העבר בחיי ההווה. דו־שיח מוזר עד הזוי המעורר מתח שהופך לעיתים לקיצוני.• החיים והמוות שזורים כחוט השני במערכת של יחסים יצריים, פראיים, מפתיעים.• רעייתו של סופר מפורסם הנוטה למות מגלה לו על ערש דווי שהייתה מודעת לחלוטין למעלליו, שאותם נ...

40.
"היות האדם מי שהוא, תלוי, כמובן, באופן מוחלט באישיותו. פורנוגרפיה עבור אדם אחד היא לעג של גאונים לאדם אחר. המילה עצמה, נאמר לנו, פירושה "בנוגע לזנות" — תיאור הזונה. אבל בימינו, מהי זונה? פעם הייתה זו אישה שגבתה תשלום מגבר בתמורה לכניסתה איתו למיטה — באמת, רוב הנשים מכרו את עצמן, בעבר, והרבה מאוד זונות נתנו את עצמן, כשהתחשק להן, ללא תמור...

41.
"אגב דיוני בלאונרדו תעיתי כה הרחק, עד שפתאום אינני יודע איך לחזור אל עצמי" [פול ואלרי]פול ואלרי ראה בלאונרדו דה וינצ'י איש אשכולות אולטימטיבי, התגלמות גאונית של השכל והרוח, הדמיון והיצירתיות הרב־תחומית, שאין לה אח ורע בתולדות האנושות. ובמידה לא מעטה, אך בענווה המתבקשת, השתקפות מסוימת של עצמו, או לפחות של מי שהיה רוצה להיות. [ראובן מי...

42.
אמיל דורקהיים (1917-1858), הסוציולוג הצרפתי־יהודי, נחשב לאחד מאבות הסוציולוגיה המודרנית. בשתי המסות הכלולות בספר זה, שנכתבו בתגובה נסערת אך בה במידה תבונית ל"פרשת דרייפוס" הוא שופך אור על התפקיד שמילאו "האינטלקטואלים" בהגנה על הדמוקרטיה כערובה לשמירה יעילה על זכויות האדם והאזרח ומצביע על הקשר החיוני בין המחשבה האקדמית והאינטלקטואלי...

43.
שלוש נשים ושלושה גברים מתכנסים בערב שאמור להיות עליז, עד שמגיע אורח מוזר והכול משתבש. הערב, שהיה אמור להיות מבדר ומשעשע, שוקע לתהומות של פחד ואכזריות, והופך לאירוע הזוי המעורר חשבון נפש."לא יכולתי שלא להשמיע צעקה; נזכרתי איפה ראיתי אדם זה בפעם הראשונה! [...] היה בכיכר זו חפץ שאין מלנכולי ממנו, במופע שהנחתי לשני סטודנטים מידידיי לגרור ...

44.
תומס אדוארד לורנס, שנודע בהיסטוריה כ"לורנס איש ערב", היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל קרוב למאה שנה. היומן האישי שכתב בשנת 1911 בהיותו בן 23, לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכאולוגיה ולעשייתו המודיעינית הייחודית. דבריו רומזים על הדרך שבה ...

45.
מבחר זה ובו עשרים ואחד שירים קוּבץ, תורגם, נערך ורואה אור כמחווה במלאת 20 שנה למותו של המשורר והמדינאי לאופולד סדר סנגור, אחד משלושת אבותיה של תנועת הנגריטוד, השחוֹרוּת. השְחוֹרוּת היא בראש ובראשונה התנגדות לניסיון למחוק את תרבותו של הנכבש ובכך לאַיֵין אותו כאדם שווה זכויות, לבטל ולמחוק את ערכו האנושי, ההיסטורי והתרבותי המקורי. של...

46.
שלושה סיפורים של אנטול פראנס על עיוותי מערכת המשפט למיניהם ועל "פייק ניוז": "פרשת קרנקביל" (Crainquebille), ״פוטואה״ (Putois) ו״שופטי צדק״ (Les Juges Intègres). אביגדור פלדמן סגר את הפער הכרונולוגי ומראה איך שום דבר לא השתנה....

47.
ספרון זה הוקדש ל"משמר האזרחי". לא באופן כללי אלא באופן אישי לכל המבוגרים מדי או הצעירים מדי, לבלתי כשירים רפואית, לחולים, לפסחים ולעיוורים. לב הספרון הוא פשטותו והוא נכתב עבור אזרחים מן השורה, לא עבור לוחמי קומנדו או מקצוענים. מאז הופיע הספרון הואשמתי במגוון האשמות החל מהיותי בריון פשוט ועד סדיסט. אינני אף אחד מהם. יש בי אהבה אמיתית ...

48.
דווקא אליטה! עוסק במה שרבים מאבירי התרבות ורוזניה חוששים לעסוק בו, ממעטים להזכירו או דוחקים לפינות מחשבה צדדיות. בדרכו המשועשעת ובה בעת המושחזת בוחן הספר מוסדות תרבות שונים ואמנים ויוצרים מסוימים — מכאן ולא מכאן — ותוהה אם הדבר החשוב חשוב יותר מהדבר הלא חשוב. בחינה זו אינה נרתעת, למשל, מן הקביעה שהדרתם של יוצרים מסוימים ויצירות ...

49.
בסיפור "האלמונית" מספר וילייה דה ל'איל־אדם סיפור רומנטי על אהבה בלתי אפשרית. לאחר שעוררה תשוקה במתבגר הצעיר, ובהכירה את הממד הטמפורלי של האהבה, האלמונית בורחת, מתחמקת, נעלמת. בסיפור "הפולי ברז'ר, 1879" ז'וריס-קרל הויסמנס תוקף את הסדר החברתי של זמנו ומתאר את הריקנות, השיעמום והיעדר האסתטיקה השולטים בו. עובדי התיאטרון ושחקניו אינם מובחנ...

50.
"כל מה שאני מבקש מהעולם הוא שיניח לי בשקט ויקדיש במקום זאת את כל תשומת לבו לפסיכואנליזה". זיגמונד פרויד "הטקסט אכן מלמד מעט מאוד על ענייניו האישיים של פרויד. במקום זאת הוא מציע תיאור נדיר של התפתחות אינטלקטואלית, של חיי מחשבה, ומבוא מעולה לתורת הפסיכואנליזה. ואולי כך ראה פרויד את עצמו – רעיונותיו היו עבורו הביטוי המזוקק של היותו, י...

51.
ארבעה ראיונות היסטוריים עם ארבעה מנהיגים ששינו את העולם.   "המאפיינים ההכרחיים לדמוקרטיה הם החופש שניתן ליחיד לתכנן את חייו כרצונו, במסגרת החוקים שנחקקו על ידי הפרלמנט, באכיפה שקולה של בתי המשפט ובתוך עצמאות מן הרשות המבצעת. ללא היסודות האלה אין חופש או ציוויליזציה. כל זמן שמגינים על הזכויות הללו, עקרונות החופש בטוחים. אינני רו...



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ