כיצד מסודר היקום וכיצד נברא? כמה ממדים יש בו? האם השמיים משתנים? מה נתגלה בשמש ומסביב לצדק? מה פירוש המשפט "שמש בגבעון דום"? ממה עשוי כדור הארץ? מדוע סיבובו אינו משליכנו לחלל? כיצד מטפסים על הכרמל? האם הירח דומה לעמודי הענן והאש שהדריכו את בני ישראל? האם יש חיים על הירח? ומדוע מציפה הגאות את ונציה? מי הוא זה השולט בגופנו, הלב או המוח? מדוע מתעייפות החיות? מדוע מפרקיהן כדוריים? במה שונה האפרסק מהזיתז כיצד מכוונים רובה אל ציפור? איך יורים חץ מקשת? ומהו סודם של שחקני הטניס והכדורת? האם מותר לנו לדרוש במופלא מאיתנו? במה דומה חוכמתו של האל לשלנו? האם כל תושבי קנדיוטו שקרנים? האם סוקרטס שקרן? מה חושבים חברי הסנאט על פשוטי הדעת? מה מסתירה כת הפיתגוריאנים? ומדוע יש לנו צורך בצבעים ובאותיות? שלושה חברים טובים - סאלוויאטי המדען החובב, סאגרדו הסקרן וסימפליסיו השמרן - נפגשים בווילה בוונציה של המאה ה־17 ודנים במשך ארבעה ימים בכל השאלות האלה, וברבות נוספות. הם מתפלספים בחן רב, בסובלנות, בצניעות, בהומור חברי ובסקרנות אין קץ. גלילאו גליליי הנציח כך את ידידיו הטובים ביצירה הספרותית מדעית המרתקת הזו, שבגינה גזרה עליו האינקוויזיציה מעצר בית עד לסוף ימיו. הספר הוא חגיגה של מדע, אמונה, תבונה, יושר, אומץ לב, ספקנות בריאה, וגם ביקורת נוקבת על האקדמיה, על הדת, ועל גווניה הרבים של החולשה האנושית. דביר ילין נולד וגדל בקיבוץ מרום גולן, השלים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל את הדוקטורט בפיזיקה ממכון ויצמן למדע, ושהה חמש שנים בפוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. מכהן כפרופסור חבר בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון ועומד בראש המעבדה לאופטיקה ביורפואית. נשוי לרונית ואב לקשת ולהילה....

"לפני שנים אחדות גיליתי – כידוע היטב להוד מעלתה הנערצה – פרטים רבים בשמיים שנותרו סמויים מן העין עד לתקופתנו הן בגלל החידוש שבהם והן בגלל כמה מסקנות הנובעות מהם. מסקנות המנוגדות לטיעוני הפילוסופיה של הטבע המקובלים על בתי ספר של פילוסופים, אשר עוררו נגדי מספר לא מבוטל של מורים המלמדים בהם, כאילו אני הצבתי במו ידיי את הגרָמִים האלה בשמיים כדי להעכיר את הטבע והמדעים. הם שכחו ככל הנראה כי בריבוי דברי אמת יש תרומה לקידום המחקר, לפיתוח ולחיזוק תחומי הידע, ולא החלשה או הריסה שלהם, ובה בעת מתברר שהם נצמדו יותר לדעותיהם שלהם מאשר לאמת." [גלילאו גליליי, מתוך הספר]. "ישנם מפגשים ואירועים מקריים, כאלה שאינם חורגים מן השגרה החברתית והתרבותית, שבעת התרחשותם נדמה שאין בהם כל עניין יוצא דופן. גם אם המשתתפים באירוע הם בני מעלת החברה, המפגש עצמו נתפס כמהלך שולי בשיח ושיג של הפוליטיקה הפנימית של אותה אליטה. אלא שמהר מאוד מתברר שלאותו מפגש אקראי ישנן השלכות הרות גורל ושככדור שלג הוא סוחף דמויות בעלות מעמד, שאף שלא נכחו באותו מפגש, הופכות לגיבורות, כמעט בעל כורחן, בדרמה היסטורית רבת משמעות, המעלה על פני השטח מתחים אידיאולוגיים ומוסדיים שעד לאותו מפגש הצליחו בני התקופה לחמוק מהתמודדות ישירה עימם. מפגש שכזה אירע לקראת סופה של שנת 1613, כאשר לשולחנה של כריסטינה, הדוכסית הגדולה של טוסקנה, הוזמנו לארוחת בוקר..." [רז חן- מוריס, מתוך אחרית הדבר]. מה שהתרחש באותה ארוחת בוקר גורלית הוליד את החיבור הייחודי והחשוב הזה, שבו מסביר ומבהיר גלילאו גליליי את עצמו ואת תורתו בלשון ברורה ומובנת לכול. וההמשך ידוע: "ואף על פי כן, נוע תנוע"....