"הנה כך מן היוונים צמחה הפילוסופיה,אשר שמה בעצמו מסרב להיתרגם אל כל לשון נכר." [מתוך הספר:הקדמה] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר הפותח את היצירה: שבעת החכמים, ובו הקדמה כללית לחיבור כולו, ולאחריה הביוגרפיות של אותם שנחשבו לחכמי העולם היווני ונתכנו "שבעת החכמים." אמנם יש בספרנו זה אחת עשרה ביוגרפיות, ולא שבע, אך זאת משום שדיוגנס מביא מסורות שונות באשר לזהותם של השבעה. הביוגרפיות מתובלות בשלל אנקדוטות, אמרות כנף ומכתמים – הן משעשעים הן מרחיבי דעת – שהם מסימני ההיכר של דיוגנס כביוגרף. "אין חכם מן הזמן, כי הוא מגלה את כל הדברים." [תאלס] "השׂובע נולד מן העושר, והחוצפה נולדת מן השׂובע." [סוֹלוֹן] "היה זריז ללכת אצל חבריך בשעת מצוקתם יותר מבשעת רווחתם." [כילוֹן] "אַמֵּץ אמת, נאמנות, ניסיון, זריזות, חברותיות ורגישות." [פּיטַקוס] "השג מטרתך בכושר השכנוע, לא בכוח הזרוע." [בּיאס] "דע לשאת את תהפוכות הגורל באצילות נפש." [קלאובּולוס] "בשעת הצלחה היה מתון, ובעת מצוקה – נבון." [פּריאַנדרוס] "שבעת החכמים - חיי הפילוסופים" הוא הספר העשירי בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטי.בשנת 2017 זכה ארואטי בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית על הישגיו בתרגום יצירות יוון ורומא לעברית.בשנת 2018 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגומו השירי לאפוס ארגונאוטיקה מאת אפולוניוס איש רודוס...

משנשאל איזה יתרון השיג מהפילוסופיה, השיב: "היכולת לחיות עם עצמי." [אנטיסתנס] המידה הטובה צומחת ממעשים ואינה דורשת לא דיונים ארכניים ולא לימודים. [אנטיסתנס] לאלה שאמרו: "ישיש אתה, נוח בשארית זמנך!" "מדוע?" השיב, "לו רצתי מרוץ ארוך, כלום לקראת סיומו היה עלי להאט במקום להתאמץ יותר?" [דיוגנס] שאלו פלוני איזוהי השעה שבה צריך לסעוד סעודת צהריים: "אם עשיר הנך," השיב לו, "אימתי שתרצה; אך אם עני - אימתי שתוכל." [דיוגנס] הוא הדליק פנס לאור יום ואמר: "אני מחפש אדם."[דיוגנס] אלכסנדר שאלו, אם הוא חפץ שמולדתו תשוקם; השיב לו: "ומדוע יש צורך בזאת? הן אולי אלכסנדר אחר יחריבה שוב." [קראטס] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השישי ביצירה: הציניקנים (או הקיניקנים, על פי ההגייה הקלסית). במרכזו דמותו המאלפת של דיוגנס איש סינוֹפה, הפילוסוף הקיני המובהק, שחולל מהפכה של ממש ביחסו לאדם ולחברה. כן נסקריס קודמו, אנטיסתנס, אביהם של הקיניקנים, וממשיכיו, אשר ביניהם קראטס איש תבאי והפילוסופית היפרכיה. הציניקנים הוא הספר השישה עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" והארבעה עשר בתרגומו של אברהם ארואטי, זהו כרך נוסף בתרגום יצירתו הגדולה של דיוגנס לארטיוס: קדמו לו שבעת החכמים; סוקרטס וממשיכיו; אפלטון; יורשי אפלטון; אריסטו וממשיכיו....

"ישנו טוב אחד בלבד – ידע, ורע אחד בלבד – בורות." [מתוך הספר] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השני ביצירה: סוקרטס וממשיכיו, ובמרכזו דיון בדמותו המרתקת של סוקרטס, אשר, כשם שמעיד עליו קיקרו, "היה הראשון שקרא לפילוסופיה לרדת מן השמיים." לאחר מכן נסב הדיון על יורשיו של סוקרטס ותלמידיהם של אלה, אשר נתכנו "סוקרטיים". הביוגרפיות מתובלות בשלל אנקדוטות, אמרות כנף ומכתמים – הן משעשעים הן מרחיבי דעת – שהם מסימני ההיכר של דיוגנס כביוגרף. אמר לו פלוני: "האתונאים דנו אותך למיתה." השיב לו: "והטבע – אותם." [סוקרטס] שאלוהו פעם אחת איזה יתרון יש לפילוסופים;השיב:"אם יבוטלו כל החוקים,לא נשנה את אורח חיינו." [אריסטיפוס] וכשפעם שמע מישהו טוען,כי הטוב העליון הוא להשיג את כל תאוותינו,אמר:"טוב גדול בהרבה הוא להתאוות למה שצריך." [מנדמוס] "סוקרטס וממשיכיו - חיי הפילוסופים" הוא הספר האחד עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטיי.בשנת 2017 זכה ארואטי בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית על הישגיו בתרגום יצירות יוון ורומא לעברית.בשנת 2018 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגומו השירי לאפוס ארגונאוטיקה מאת אפולוניוס איש רודוס....

פלוני, אשר לא למד מוזיקה ולא גאומטריה ולא אסטרונומיה, רצה ללמוד אצלו; "לך לדרכך!" אמר לו קסנוקרטס, "הלא אין לך ידיות אחיזה לפילוסופיה." [ספר ד, קסנוקרטס] אבל דבר זה עצמו הוא יתרונה המובהק של הפילוסופיה: להכיר את שעת הכושר לכל עניין ועניין. [ספר ד, ארקסילאוס] פעם נשאל מיהו זה שחרד יותר מכול, השיב: "זה שרוצה להשיג אושר עילאי." [ספר ד, ביאון] פעם נזפו בו משום שנתן נדבה לאדם נקלה; "לא על אופיו," השיב, "כי אם על האדם ריחמתי." [ספר ה, אריסטו] לפלוני ששתק לגמרי במשתה אמר: "אם טיפש אתה, בתבונה נהגת; ברם אם מלומד הנך — כי אז בטפשות." [ספר ה, תאופרסטוס] בעתות הצלחה אין חברים עוזבים אלא אם נתבקשו, אך בעתות מצוקה יעזבו מרצונם. [ספר ה, דמטריוס] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספרים הרביעי והחמישי ביצירה: יורשי אפלטון, ובו דיון בחייהם, יצירותיהם ועיקרי משנתם של ראשי האקדמיה וחבריה הראשונים לאחר מות אפלטון; אריסטו וממשיכיו, ובו דיון בנודע ובגדול בתלמידיו של אפלטון, אריסטו, באסכולה הפילוסופית שייסד (הליקיאון/הפֶּרִיפַּטוֹס) ובממשיכי דרכו בה. "יורשי אפלטון; אריסטו וממשיכיו" הוא הספר השלושה עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בנהר ספרים בתרגומו של אברהם ארואטי. זהו הכרך הרביעי בתרגום יצירתו הגדולה של דיוגנס לארטיוס; קדמו לו "שבעת החכמים"; "סוקרטס וממשיכיו"ו"אפלטון"....

מספרים שאפלטון ראה מישהו משחק בקוביות ועל כן נזף בו. אמר לו האיש, כי ההימור קטן, "אבל ההרגל," השיב אפלטון, "אינו קטן." שאלוהו אם ייכתבו זכרונות על אודותיו, כשם שנכתבו על אודות קודמיו; השיב: "ראשית עלינו להשיג שם, ואז יהיו זכרונות רבים." [מתוך הספר] על הטוב והרע הוא אמר דברים כאלה: התכלית היא ההידמות לאל. די במידה הטובה כשלעצמה עבור אושר. אך היא זקוקה גם לכלים שהם בחינת יתרונות גופניים: כוח, בריאות, תחושה זריזה וכיוצא באלה, וכן לטובות חיצוניות, כגון עושר, ייחוס ושם טוב. אך החכם כלל לא יהיה פחות מאושר, גם אם דברים אלה יחסרו לו. [מתוך הספר] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השלישי ביצירה: אפלטון, ובו דיון בחייו, יצירותיו ועיקרי משנתו של הפילוסוף הגדול. "אפלטון – חיי הפילוסופים" הוא הספר השניים עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטי. בשנת 2017 זכה ארואטי בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית על הישגיו בתרגום יצירות יוון ורומא לעברית. בשנת 2018 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגומו השירי לאפוס ארגונאוטיקה מאת אפולוניוס איש רודוס....