הוצאה לאור›עברית

חולדה שלא העריכה נכון את המרחק למרחב בטוח, מוצאת את עצמה נדרסת למוות בטיילת, בתל אביב. תמר, עובדת סוציאלית צעירה, עומדת ומביטה בגוף הדומם, כשהיא מרגישה שעוד מישהו שותף למחזה הזה. לידה עומד בחור צעיר, אדם, תייר מארצות הברית, שהחליט שהחולדה ראויה להלוויה קטנה וסמלית. תמיד סוף של משהו הוא התחלה של משהו חדש, וכך התחיל הסיפור של תמר ואדם.

הרבה פעמוני אזהרה צלצלו לכל אורך הדרך של הרומן ביניהם. וזה ל

#
תראו, קראתי כמה ספרי מתח מופרכים, שלא פקפקתי באמינותם הרופפת בזמן הקריאה ("לבד בתיאטרון המוות", "הכימאית"). כלומר יש כזה דבר, אבל זה דורש יכולת כתיבה ברמה גבוהה ויכולת טוויית סיפור – וסתימת חורים בו – טובות בהרבה משיש לאדמס (שהוא גם קולנוען ואיש פרסום, והספר הזה עומד להפוך לסרט, כמו שכתוב בכריכה האחורית)

ממה להתחיל? נגיד שאתם בסופת-שלגים. בחוץ השלג נערם לגובה של חצי מטר – עד מעל הברך לאנשים

וואווו ספר קשה לעיכול, לפעמים נאלצתי לעצור כדי להרגיע את הבטן המתהפכת שלי.
הספר מסופר מנקודות מבט שונות של אנשים המעורבים בדרך זו או אחרת בעאירוע המרכזי בעלילה, שכנה מציצנית, שבזכותה הרוע מתגלה.
הספר מעניק הצצה למוח הפסיכוטי ולאישיות אנטי-סוציאלית, להתנהלות היומיומית של אנשי מקצוע כמו שוטרים ועובדים סוציאליים,ומה מתרחש מאחורי הקלעים במוחם.


לא לבעלי לב חלש...

ביום שישי האחרון הלכנו למתחם ירושלמי מעוצב ומוכר בשם בית הנסן על מנת לחגוג לבת הבכורה שלי את סיום לימודי המשפטים שלה. נכון שיש עוד התמחות ועוד בחינות לשכה, ואולי גם מועד ב' אחד או שניים, אבל אבן דרך זו אבן דרך, ואבני דרך צריך לחגוג.

בית הנסן הוא מתחם עתיק שהיה בית חולים למצורעים. החששות ממחלת הצרעת ומהדבקות בה גרם למפל של דעות קדומות, מה שיצר מתחם מבודד שאנשים נרתעו מכניסה אליו גם אחרי שהמחלה

חוויאר מריאס בספרו "כל הנשמות" מזמין אותנו לסיבוב באוקספורד שמתיימר להציע חקירה ספרותית עמוקה על זהות זיכרון אנושי ואקזיסטנציאליזם אך התוצאה או למען הדיוק חוסר התוצאה היא תרגיל מתיש ללא פתרון
לעתים תכופות מדי לא יכולתי שלא להשוות את הספר הזה (נשתמש באנלוגיה ברוח הספר..) להרצאה של פרופסור, נניח פרופסור מאוקספורד (כי אם זה אוקספורד-לפי תפיסת עולמו של חוויאר- כנראה שההגיג הצנוע הזה הוא ברמה...) ששכ

רומן היסטורי שמסופר דרך עיניו וחוויותיו של עלי יליד איסטמבול, חייל ינצ'רי (נאמן לסולטן). הספר נכתב בהשראת דמויות היסטוריות ואירועים שהתרחשו בתקופה הזו.
ההתרחשויות המתוארות הן סביב האביב בשנת 1807, בתקופת השלטון העותמני של הסולטן סלים השלישי.
הספר מתמקד באירועים סביב המרד של הינצ'רים נגד הסולטאן שמבקש לעשות שינויים בצבא ולעשות סדר חדש כדוגמת הצבא הצרפתי והאירופאי. להפוך את החיילים לממושמעים כולל

#
אחיות הן סיפור מרתק בפני עצמו. אין לי אחות, לצערי(?), ומהיכרות עם אחיות, אני יודעת כמה אלה יחסים מורכבים, שיחד עם אהבה ורעות יש גם תחרות וכעס ואפילו שנאה. תוכלו לומר – ותהיו צודקים – שיחסי משפחה הם תמיד מורכבים מרגשות שונים ואף סותרים. אין כמו בני משפחה – או שאר קרובים אינטימיים – להרגשת קשת רגשות המורכבת מאהבה עמוקה עד כעס ושנאה, ובין לבין יש מנעד שלם, לעתים מבלבל.

הסיפור מתחיל כמו מותחן: ה

אני לא הרבה יותר ממטר וחצי, פרצוף של ילדה טובה ירושלים. אבל מה שאלוהים חסך ממני בגובה הוא פיצה בפיוז קצר ודליק. מעולם לא פחדתי להתעמת עם ילדים אחרים, גדולים ממני. כשגדלתי הפכתי לאדם "מתורבת", פחות או יותר. הסביבה שבה אני חיה לא מעודדת עימותים פיזיים. מקסימום חילופי דברים עם אמהות אחרות על התור למגלשה בגן השעשועים.

תמיד תהיתי איך אגיב אם יהיה איום ממשי על בנותי. אני מניחה שזה משהו שעובר בראש של

ספרו הראשון של מתיו פיצסיימונס.
ספר מתח מעולה.
ג'בסון וון האקר מחשבים שהחיים לא האירו לו פנים, נקרא לקחת חלק בחיפוש אחר סוזן שנעלמה לפני 10 שנים כשהיתה בת 14.
העלילה קולחת ומרתקת. כתוב היטב.
אשמח לקרא ספרים נוספים של המחבר.
מומלץ מאוד לחובבי ספרי מתח.