#
תראו, קראתי כמה ספרי מתח מופרכים, שלא פקפקתי באמינותם הרופפת בזמן הקריאה ("לבד בתיאטרון המוות", "הכימאית"). כלומר יש כזה דבר, אבל זה דורש יכולת כתיבה ברמה גבוהה ויכולת טוויית סיפור – וסתימת חורים בו – טובות בהרבה משיש ל<mark>אדמס</mark> (שהוא גם קולנוען ואיש פרסום, והספר הזה עומד להפוך לסרט, כמו שכתוב בכריכה האחורית)

ממה להתחיל? נגיד שאתם בסופת-שלגים. בחוץ השלג נערם לגובה של חצי מטר – עד מעל הברך לאנשים

קרררר ומצמררר בדיוק לימי חורף אילו - מתח סוחף גורף מתעתע בנקודת מנוחה שכוחת אל בהרים מושלגים באמצע שום מקום,, ללא סוללה בנייד, בראות אפסית.

לקראת חג המולד מקבלת דרבי הודעת טקסט כי אמא מצבה גרוע היא מאושפזת וגוססת, בואי מהר.
דרבי יוצאת לדרך במזג אויר סוער, מושלג עד הרגע שהשמש עומדת לשקוע, הדרכים נחסמות, מפלסות השלג יגיעו רק בבוקר, תאונה קרתה איפה שהוא בהמשך וכל שנותר לדרבי להגיע לנקודת המנוחה ה

בררך הביתה לחג המולד נתקעתם בדרכים בעקבות סופת שלגים.
למזלכם מצאתם תחנת מעבר ואתם לא חסרי המזל היחידים שנתקעו.
כבר כמעט השלמתם עם העובדה שארוחת החג שלכם תהיה כוס קפה דלוח בחברת זרים מוחלטים.
החלטתם לנסות לסחוט עוד שיחה מהסלולרי שאולי תגאל אתכם מייסורכם אבל אז נתקלתם ברכב ובו ילדה קטנה כלואה בכלוב.
לצערכם, אותו הרכב שייך לאחד מאנשי תחנת המעבר.
מה אתם הייתם עושים?
הספר מספר על דרבי, סטודנטית

ללא ספק אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה!
חג המולד מתקרב ודרבי נוסעת לבקר את אמה החולה רגע לפני ניתוח חשוב, רק שסופת שלגים מונעת ממנה להגיע ליעד והיא נאלצת להעביר את הלילה בבית מחסה בצד הדרך. הלילה שלה לגמרי לא הולך כפי שתיכננה ומרגע לרגע הוא הופך ללילה שישנה את חייה לעד!
כל מה שאגיד על הספר הזה רק יוריד מערכו. ״התחלנו ולכן נסיים״ זה לגמרי מה שקורה עם הספר הזה! סיימתי לגמוע אותו ביום אחד ותאמינו