ביקורת ספרותית על ללא מוצא מאת טיילור אדמס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בינואר, 2019
ע"י yaelhar


#
תראו, קראתי כמה ספרי מתח מופרכים, שלא פקפקתי באמינותם הרופפת בזמן הקריאה ("לבד בתיאטרון המוות", "הכימאית"). כלומר יש כזה דבר, אבל זה דורש יכולת כתיבה ברמה גבוהה ויכולת טוויית סיפור – וסתימת חורים בו – טובות בהרבה משיש לאדמס (שהוא גם קולנוען ואיש פרסום, והספר הזה עומד להפוך לסרט, כמו שכתוב בכריכה האחורית)

ממה להתחיל? נגיד שאתם בסופת-שלגים. בחוץ השלג נערם לגובה של חצי מטר – עד מעל הברך לאנשים בגובה ממוצע. הדרכים נסגרות כי מפלסות השלג לא מצליחות להגיע. נראה לכם שאנשים הנמצאים במחסה בתחנת מנוחה לנהגים ייצאו לשוטט בחוץ, מסיבות של חיפוש קליטה בנייד כדי להודיע שהם מאחרים להגיע? נראה לכם שילדה בת 7 לבושה חולצה ומכנסיים, תשוטט בתנאים האלה בחוץ למשך יותר מארבעים דקות וכשתימצא תוכל לדבר בהיגיון ואף לתכנן תוכניות פעולה? עד כמה סביר בעיניכם שסטודנטית לאמנות ללא רקע באמנויות לחימה תצליח להתגבר על פסיכופט רצחני חמוש באמצעות שרוך נעלים ואולר עם להב של 5 ס"מ?

טיילור מנסה לבנות את המתח והאימה בתחומים בטוחים. מצד אחד פשע שכל קורא ירצה שיסוכל והפושע ייענש בכל חומר הדין. מהצד השני אזרח(ית) שאינה מוכנה להסכים עם הפשע. מצד אחד מחסה אליו נקלעים כמה אנשים שחלקם זרים זה לזה, מהצד השני סטודנטית שמסוגלת לתכנן תוכניות יצירתיות ויוצאות דופן אבל יצאה לנסיעה ארוכה מאד במזג אוויר קטלני במכונית עתיקה ומקרטעת, עם 9% סוללה באייפון ובלי מַטְעֵן...

אז מה אני אומרת? כמות לא מבוטלת של גוויות. מספר לא קטן של איברים אנושיים מושחתים. סטיות ועבירות קשות. ליטרים של דם, גלונים של בנזין שפוך, כמויות בלתי נתפסות של שלג...
מי שאוהב אקשן מתח וקורטוב אימה – הספר הזה מספק את הסחורה הזו. מי שצריך משום מה גם אמינות - יפנה לספר אחר.
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שבועיים)
עומר בהחלט אפשר לסכם כך.
עומר ציוני (לפני שבועיים)
יעל - נראה לי שניתן לסכם ולקבוע שזה מסוג הספרים ש"כשאין לך משהו טוב יותר לעשות"
טופי (לפני שלושה שבועות)
כמו חורים שחורים בעלילה..
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, חני.
הוא מותח וזורם ולא אמין בשקל...
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, צב השעה
אפילו לא שמעתי על הסרט הזה... אחפש אותו.
חני (לפני ארבעה שבועות)
צב כן זה מה שחשבתי על הסרט "זהות" שאהבתי מאוד. יעל נשמע מותח מאוד וזורם.
כתבת יפה.
צב השעה (לפני ארבעה שבועות)
כתבת מקסים. הספר מזכיר לי את הסרט "זהות" עם ג'ון קיוזק וריי ליוטה, גם בעלילה וגם - ואפילו - בעטיפה, עם כף היד המושטת.
יצא לך לצפות? ממליץ לך על הסרט.
http://www.fisheye.co.il/identity/
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה Rasta
נדיר מאד שאחשוב על ספר שהוא בזבוז זמן. כל ספר שאני קוראת - גם אלה שאני לא אוהבת, אפילו אלה שאני נוטשת - מוסיף לי משהו.
Rasta (לפני ארבעה שבועות)
ובכל זאת נשמע כמו בזבוז זמן מוחלט..
תודה על הסקירה יעל.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
חן חן, מיכל!
האולר מופיע פה בהופעת אורח מלאת השראה. הוא מצליח לנסר סורגים, לנטרל חמוש רצחני (אני משתמשת פה בשפה הנקייה, במקום להרוג) ולנסוך הרבה ביטחון בלב בעליו...
מיכל (לפני ארבעה שבועות)
הסטודנטית לאמנות בטח חנקה למוות את הפסיכופט באמצעות שרוך הנעליים.
והאולר שהיא תקעה לו בבטן בטח יצא מהגב מרוב שהוא ארוך.
והילדה בת השבע בסופת השלגים, מה פתאום שוטטה בחוץ? היא יצאה לבנות בובת שלג, כי הרי הסטודנטית לאמנות הבטיחה לה לצלם את היצירה המוגמרת ולהציג אותה בתערוכה החדשה שלה.

ביקורת נפלאה, כרגיל.






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ