“#
אחיות הן סיפור מרתק בפני עצמו. אין לי אחות, לצערי(?), ומהיכרות עם אחיות, אני יודעת כמה אלה יחסים מורכבים, שיחד עם אהבה ורעות יש גם תחרות וכעס ואפילו שנאה. תוכלו לומר – ותהיו צודקים – שיחסי משפחה הם תמיד מורכבים מרגשות שונים ואף סותרים. אין כמו בני משפחה – או שאר קרובים אינטימיים – להרגשת קשת רגשות המורכבת מאהבה עמוקה עד כעס ושנאה, ובין לבין יש מנעד שלם, לעתים מבלבל.
הסיפור מתחיל כמו מותחן: היא נוסעת ברכבת לבקר את אחותה מגיעה ומגלה את גופתה שנרצחה לא מזמן. היא נתקפת אובססייה, נשארת במקום ועורכת חקירות משלה.
הסיפור ממשיך כמו רומן: יחסי אחיות, יחסי משפחה, יחסים עם גברים, יחסים עם נשים. התעלומה שייכת לרומן, לא לסיפור מתח, פתרונה שייך לסיפור המתח. החלק המותחני בספר פחות חשוב. העיקר הוא מה שעובר בראשה של הגיבורה ומה שהיא חושבת שהיא עושה. (רמז – לא מה שהיא מצהירה שהיא עושה...)
הספר שהוא ספר ביכורים של פלין ברי בנוי היטב ומאוזן והסוף סביר (כמו שאתם יודעים סופים הם נקודת תורפה של סופרים בכלל וסופרי מתח בפרט). בגלל אותה נסיעה (יחידה) ברכבת, הוא מושווה ל"האישה ברכבת" אבל ההשוואה לספר הבינוני ההוא עושה לו עוול. עזבו אתכם מרכבת, הסיפור הוא נטול רכבות. הוא הומלץ לי על ידי צב השעה (תודה רבה!) וחשבתי שהוא ספר מתח מעל הממוצע שקראתי לאחרונה, וייהנו ממנו אלה שאוהבים קצת מתח בסיפורי משפחה שאנחנו אוהבים לקרוא ולומר "אצלי זה לא ככה, תודה לאל..."”
