ביקורות ספרים על הספר לעולם אל תיתן לי ללכת





ביקורות ספרים על הספר לעולם אל תיתן לי ללכת


מיין לפי: הצג כ:

נכון כותב מחונן, את קלרה והשמש אהבתי, את הענק אני מהססת לקרוא עכשיו שהחלטתי לא לסיים את ספר הנוכחי מאחר והוא גורם לי סיוטים גם ביום וגם בלילה. שאלתי האם רק בגלל שאתה יודע את מלאכתך כסופר כל דבר מרושע שעולה בדעתך ראוי לתהילת עולם? שאלתי השנייה מה מביא לנו הספר מעבר לסיפור המעוות? קראתי את מה שכתבו פה לפני הקוראים וראיתי שהם מצאו בו פרשנות למצבנו הקיומי בעולם שבו קליפת המציאות הדקה מגינה עלינו מלראות את אש הגיהנום הבוערת מחתחתינו. אז יופי הבנתי... אני את הספר קראתי עד אמצעיתו ולטובת שלוותי הנפדשית דחפתי אותו עמוק מתחת לערימת הספרים שלי כדי שלא אצטרך... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 76
אוברן ארהב
זה ספר נפלא, מרגש וכתוב עם המון אינטליגנציה ריגשית. הוא עורר בי המון מחשבות ורגש. הספר הוא מעין ממואר, או אולי סיפור התבגרותם של שלושה צעירים שחיים במעין מציאות אלטרנטיבית באנגליה של שנות השבעים והשמונים. קת', שעובדת בתור "סועדת"- מעין תפקיד של עובדת סוציאלית- מספרת בגוף ראשון על ילדותה ב"הלשם", פנימייה יוקרתית, בה היא גדלה יחד עם חבריה טומי ורות. בפנימייה יש המון דגש על אומנויות ויצירה. לקת' וחבריה, ולכל התלמידים בעצם, יש מסלול חיים מתוכנן מראש ולאט לאט השכבות מתקלפות ואנחנו מתוודעים לדרך שבה הם הולכים. ספר מיוחד, מעורר המון מחשבות. הסיטואציות הכי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 41
יבנה / קופנהגן
אני לא יודע מי כותב את התקצירים לספרים של הוצאת הספריה החדשה אבל אני לא אוהב אותו. יש להם ספרים נהדרים אבל כמה מהם נהרסו לי בגלל האדם המרושע הזה. למרבה המזל, אפילו אני בשלב מסויים למדתי לקח והפסקתי לעיין בהם. אני ממליץ בחום למי שעדיין לא קרא את התקציר מאחור לא לקרוא אותו. קתי היא סועדת המספרת את סיפור התבגרותה. היא בוגרת הלשם - תחילה לא ברור לקורא מה המקום הזה - מן פנימייה שבה הילדים לא באו לעולם בדרך המקובלת, מבודדים מן העולם החיצון ושומרים על בריאותם יותר מאשר אנשים רגילים. זה מספיק כדי לעורר את הסקרונות מבלי לעשות ספויילר.  הספר סובב סביב שלוש דמוי... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 42
רחובות
כמו ניצוץ קטן שמתפתח אט אט ללהבה גדולה, כך מה שמתחיל כסיפור התבגרות של יתומים בפנימיה, מתפתח בהדרגה לדיסוטופיה מחרידה. כבר מההתחלה משהו נראה לא לגמרי תקין. רמזים קטנים מופיעים, לא מדובר בבית ספר רגיל, משהו בחינוך, בהתנהגות של המורות, נראה מוזר וחשוד. הפער בין מה שאנחנו יודעים וחושדים לבין הנאיביות של הצעירים, מעורר סוג מסויים של מועקה, או חמלה, או אפילו רצון לגונן. ומתחת לרבדים הסמויים, יש בני נוער מתבגרים, עם אהבות ואכזבות גדולות, וניסיון נואש להאחז בכל שביב של תקווה להיחלץ מהחיים לא חיים שנועדו להם.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 57
קוסמוס
הפעם אני חורג ממנהגי וכותב על שני ספרים/רומנים של אותו יוצר/ רומניסטן, זוכה פרס נובל לספרות [ ובצדק רב ] - קאוזו אישיגורו. שני הספרים שבחרתי לכתוב עליהם נקראו זה אחר זה, כך שהייחודיות של אישיגורו התחזקה, ובנגוד לפעמים אחרות, בהן קריאה ברצף של רומנים מאותו יוצר עוררה בי תסכול, אי נחת, ולפעמים מנוחה ארוכה, לעתים עד עתה, מקריאה ביצירותיו, השניים הללו עוררו בי התלהבות גדולה.

הראשון בין השניים שקראתי, נקרא: לעולם אל תיתן לי ללכת הספריה החדשה, 2005 השני נקרא: הענק הקבור, הספריה החדשה, 2015 את שני הספרים תרגמה אלינור ברגר, ולדעתי זה תרגום נהדר, חף לגמרי מעברי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 70
גבעתיים
זה עשה לי הרבה מחשבות על החיים הספר הזה. אני לא רוצה להגיד לכם בדיוק על מה זה שזה חלק מהספר שאתה לא אומר דברים כמו שהם יעני לא מדבר דוגרי. אפילו שאצלנו רוב האנשים לא ככה ואוהבים לדבר דוגרי אתה יודע שיש מקומות שאצלם זה אחרת ולא אומרים לך בפרצוף מה שאתה לא רוצה לשמוע. זה כמו שבבתי חולים מתי שאתה יש לך מחלה קשה אז הרופא שואל אותך מה אתה רוצה לדעת יעני הוא עונה על השאלות שתשאל אבל הוא לא יגיד לך מעצמו מה שאתה לא שואל אפילו אם זה דברים שהוא יודע בגלל שהוא אין לו מושג אם אתה במצב שיכול לשמוע את זה. כל אחד שבא בעולם הזה אפילו שחושב שיש לו כל האפשרויות מתי שהוא ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 53
ראשון
הרבה זמן לא יצא לי לקרוא ספר משעמם כל כך. לא צלחתי את כולו, ניסיתי לתת צ'אנס, אך השעמום שבר אותי. מה גם שראיתי שמורי כתב פה אותו דבר. היו לי לא מעט ציפיות- בטח כשמדובר בזוכה פרס נובל ובפסגת היצירה שלו. נראה לי שההנאה מהספר שנויה במחלוקת- או שאתה אוהב או שונא.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 53
רמת גן
ראשית אומר שהספר מרתק, כתוב נהדר ומעלה המון מחשבות על מהות החיים. הספר מונח אצלי כבר כמה שבועות.אבל עקב הקורונה אני מחפשת ספרים קלים יותר. מנסיוני עם ספרי קאזואו אישיגורו הם לא קלים לצליחה ולכן דחיתי את תחילת הקריאה. כאשר התחלתי לקרוא לא יכולתי לעזוב.הספר זורק אותך לאמצע עלילה מוזרה מסקרנת סוראליסטית. ולמה סוראליסטית מכיון שחלקים מהסיפור מאד רגילים ,פנימית ילדים הלומדים, משחקים ומפתחים כישרונות אבל צרוף הסיפורים הוא כמו פזל מוזר הטומן בתוכו סוד גדול.לאורך כל הספר הקורא נזרק לארועים שהם כאילו רגילים מחיי יום יום, כאילו הוא מכיר את הנפשות הפועלות ו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 73
רמת השרון
נ.ב - זה לא כל כך קשור לביקורת, אבל... אתר סימניה היקר, אתה לא חושב שאתה צריך להתאים את עצמך לימי הקורונה, ולמנוע מביקורת לקבל יותר מ-50 לייקים? זו ממש התקהלות! והם גם כאלה צפופים, ממש צמודים אחד לשני, אלוהים! ואם לא להגביל את המספר, אז לפחות לשמור מרחק, בחייכם! זה הרי ידוע שלייקים הם כמו ווירוס - הם מתפשטים. ברגע שביקורת מקבלת לייק, עוד ועוד לייקים צצים אחריו. זו סכנה לאנושות, ממש כך! איפה לעזאזל הפרוייקטור של סימניה?!?!? ועכשיו, במעבר חד מאוד, לביקורת. *** כולנו תורמים במהלך חיינו. בין אם זה בצבא, בשירות הלאומי, בעזרה לחברים במצוקה, בעזרה לאמא בעבודות הבי... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 100
העולם הבא (וטוב שכך)
המספרת וגיבורת הספר היא קט, נערה מקובלת שחיה בפנימיה בהלשם אנגליה. הסיפור מספר גם את סיפורם של ידידיה: רות שהיא מנהיגה בחבורת הנערים, וטומי נער עם בעיות חברתיות שקט מרחמת עליו וגם מתאהבת בו יותר מאוחר. לאט לאט חושף הסופר שאין מדובר בנערים רגילים ובפנימיה רגילה. בסופו של דבר נחשפת התמונה העגומה, של נערים משובטים. מזל שמאז השיבוט של "דולי" לא שובטו גם גייסות של חיילים או מדענים גאונים. על כל פנים מסלול החיים של הנערים - מסתבר - כידוע מראש. לאחר הפנימיה הם עוברים להכשרה בקוטג'ים ואחר כך חלקם הופכים לסועדים שסועדים את החלק האחר שהם התורמים ( להבנתי תורמ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 77
הוד השרון
לאחרונה התמודדתי עם הספר לעולם תיתן לי ללכת, כעבור זמן קצר זנחתי את הספר נראה לי לא מעניין והחלטתי לראות את הסרט כדי להבין במה מדובר ולמה כל כך שיבחו אותו... בסוף הספר נותרתי מזועזעת שהסופר אפילו חשב לכתוב על דבר כזה כספר אוטופי או דמיוני. קשה לי להאמין שאפשר יהיה שיעשו דבר כזה באנגליה, אפילו בגדר דמיון זה רע מאד. אישית לא הייתי רוצה לתרום אברים לא בחיי ולא לאחר מותי. כל אחד מקבל את מנת (אבריו) חלקו על מנת לעשות שימוש מרבי ומיטיבי בחייו, לחיות על מנת לאפשר חיים לאחר זה פסול לדעתי, כמו שלקח זמן כדי לצור אותי כך דרוש זמן כדי לאדם להתפורר עד לחלקיקים אפסים ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 77
רעננה
ספר שהוא יצירת מופת מיוחדת במינה. הסיפור מטריד ומעורר המון מחשבות. הכתיבה אמנם לא קלה והעלילה איטית אבל התרגום מצויין והסיפור מרתק ומלא מסתורין כך שאל תתלבטו, פשוט רוצו לקרוא את הספר המיוחד הזה! יש בספר המון תובנות ומחשבות על החיים בהווה ובעיקר בעתיד, על הרצון של כל אחד באהבה ומיצוי החיים לאור גורל ידוע מראש, אותו סוף שלא ניתן להתחמק ממנו. סיפור על הנפש האנושית הייחודית של כל יצור חי בכל עולם שהוא ועל הרצון של כל אחד בחיים מלאי משמעות. הסופר בורא עולם דמיוני שמתקיים במקביל לעולם המציאותי שבו אנו חיים, כפי שכתוב בגב הספר: "הסופר בודה מציאות מקבילה, ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 55
רעננה
אם את סופרת מוכֶּרֶת (ומוֹכֶרֶת) שלוקחת נושא נפיץ מוסרית וטווה סביבו עלילה מלודרמטית, עתירת התרחשויות, שתפרוץ את הסכר מבלוטות הדמע של הקוראים, ככל הנראה קוראים לך ג'ודי פיקו. אם אתה סופר מדושן עונג, זוכה פרס נובל לספרות, שלוקח נושא נפיץ מוסרית וטווה סביבו עלילה דלת התרחשות אך עתירה פטפוטי סרק באצטלה של הגיגים פילוסופיים, ככל הנראה קוראים לך קאזואו אישיגורו. אם אתה ספר בן כ-290 עמודים כתובים בגופן גדול, זה לא אומר שאתה כתוב בצורה תמציתית ועניינית. אתה יכול להוכיח שגם רומן קצר יכול להכיל טחינה אינסופית, ולא מהסוג הגולמי, המשובח של בארכה (הכי כיף לאכ... המשך לקרוא
53 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 51
ים המלח
את הרומן הזה ניתן להגדיר כרומן הארכיאולוגי של השנה. רומן שכל כולו תלי תלים של חפירות, גבעות ענקיות של גבבת מלים, הרהורים על גבי הרהורים של גיבורת הסיפור ולפחות זו המספרת אותו. החפירות אינן מובילות לשום דבר ממש ושום דבר ממשי באמת לא קורה במה שמוגדר כסיפור אהבה גדול. הספר מוגדר גם כאחד מעשרת רבי המכר וזה תמוה כמו כל רב מכר נבוב. במה דברים אמורים? הרעיון הבסיסי הוא מזהיר או שערורייתי, תלוי כמובן מה נקודת המבט שלכם, מאיזה צד פוליטי אתם ומה דעתכם על כבוד האדם וחרותו. אוקיי, אז במה מדובר? מדובר בגידול שיבוטים אנושיים לצורך שימוש בגופם כתורמים לחולים במחלות... המשך לקרוא
61 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 65
רחובות
אזהרת ספויילר. אני חושף פה קטע מהספר שלפי דעתי לא יפגע בהנאת הקריאה כי זה לא ספר מתח אך בכל זאת אני מעדכן. אומרים שלכל סופר יש סיפור אחד בלבד ובכל פעם הוא משנה את התפאורה ואת השחקנים ומספר את אותו סיפור בצורה שונה. אני לא קראתי את כל ספריו של אישיגורו. אבל את ממה שקראתי אפשר לראות שהסיפורים שלו מכילים את המרכיבים הבאים: ייעוד – לגיבור יש ייעוד שהוא רואה בהגשמתו את תכלית חייו. קונפליקט – בין הייעוד לבחירה חופשית. תחושת החמצה – הבחירה של הגיבור בייעודו ולא בחיים עצמם. אישיגורו בגאוניותו מעביר לנו הקוראים את תחושת החמצה ולא לגיבור כך שאנחנו מס... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 45
מודיעין
קצת קשה לכתוב על הספר הזה בלי קלקלנים, ובספר הזה מאוד חשוב שלא לקלקל את המשך העלילה. אז אני אתחיל בסיפור שהוא דומה אבל גם שונה. אני אתחיל באנני-פריד לינגסטד, הזמרת של הלהקה הפופולרית משנות השבעים "אבבא". אנני נודעה ביופיה ובקול הנעים שלה, ובנוסף היא הילדה המפורסמת ביותר של תוכנית "לבנסבורן" הנאצית. התוכנית נוסדה במטרה לגדל ילדי-על המתואמים לגזע הארי, גם אם המקור המשפחתי שלהם אינו "טהור" לחלוטין. כך נוצרו יחסים בין קציני SS ובין נשים נורווגיות במראה מתאים, הילדים נולדו במרכזים ייעודיים בגרמניה ומחוצה לה, ונמסרו לאימוץ למשפחות גרמניות. אמנם התוכנית כשל... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 52
אלעזר
# למרות הרושם העז שהותיר בי הסרט שראיתי ב- 2010, ידעתי שהספר מוכרח להיות טוב ממנו וחכיתי שיתרגמו אותו. להוצאות פה לא בער שום דבר. מה קרה? הספר פורסם בסך הכל ב 2005, ויש תועפות ספרי אירוטיקה-רומנטית שחייבים לתרגם לפניו, שלא להזכיר את ספרי גרג הורוביץ והרלן קובן המונפקים אחת למספר חודשים... כך שהמתנתי בסבלנות עד שהוצאה אחת בסדום החליטה לתרגם אותו. הסיפור עוסק בעולם חלופי. (זה לא מדע בדיוני ולא דיסטופייה, למרות הרעיון המצמרר) אנגליה שנות ה70 – 80 של המאה העשרים, בעולם שהצליח להדביר את המחלות הכרוניות בזכות התקדמות מדעית ומחיר לא גבוה מדי של מצפון מושתק. המספר... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ