ביקורות ספרים על הספר הטנק - פרוזה #
|
חשבתי שזה ספר נוסף בסדרת "נצחיה קוראת ציונות" משום שהוא עוסק בסוגייה משנת 1948 הלא היא מלחמת השחרור. בשנה זו שעטו הטנקים המצרים לכיוון תל אביב והטנקים הסורים פרצו מהגולן דרומה לכיוון דרום המדינה הצעירה. את הטנקים המצרים עצרו מטוסי הפקקטה הצ'כים של הכאילו חיל אוויר המצ'וקמק שהיה אז. הם הגיעו עד גשר קרוב לאשדוד ומאז נקרא שמו באופן הולם גשר "עד הלום". בצפון הסיפור עמום יותר, ולמשל טנק סורי אחד נעצר ממש בכניסה לקיבוץ דגניה, ולמעשה השלד שלו עומד שם עד היום כאנדרטה לעמידה של דגניה מול האויב. אבל מי עצר את הטנק הזה למעשה? ובכן, להצלחה אבות רבים וכיום יש לא פחות ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
האמת שציפיתי לספר מלחמה דרמתי. אבל "הטנק" הוא למעשה ספר היסטורי על מלחמת העצמאות, קצת על כיפור ואנטבה.
הוא מגולל את סיפורם של חמשת האנשים שטוענים לכתר "האדם שעצר את הטנק". מתברר שבדגניה עצרו את הסורים במלחמת העצמאות.
עד היום לא הוחלט מי מבין חמשת האנשים השונים והלא קשורים הללו, עצר אותו.
מה שכן, כל אחד מהם היה לוחם נערץ ותרם למדינה בדרכו שלו.
הספר כתוב בצורה מעניינת וזורמת, אבל הוא ספר היסטורי, לא לצפות למשהו אחר. בנוסף, הכתיבה קופצת מאחד לשני ובהתחלה לא הבנתי מי אלה כל הדמויות..
שמחה להחשף למאורעות ולגיבורים שהקימו את המדינה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתחיל מהסוף: זה ספר נהדר. רוצו לקרוא!
כל מי שמכיר או רוצה להכיר ולהתחבר להוויה הזו, של ראשית המדינה, של קיבוץ, של מלחמה, של צבא, של הקרבה, של בניית חיים מתוך כמעט כלום. וגם של פוליטיקה קטנה. ושל איזה דבר הוא בעל ערך כשאין לך כסף או גם כשיש לך. של סיפור אישי מוחלט ומלא ביטחון ויוקרה- והמשקל שהסיפור והתהילה נושאים איתם.
סיפר של אהבה- לארץ, למדינה, לחברים. סיפור של תחרות ושל הצלה.
וסיפור של זכרון- שנראה כל כך קרוב ודומה ועם זאת שונה בין אנשים שונים שהיו ממש באותו המקום ובאותה הסיטואציה.
המחבר טווה ביד אמן סיפור- שאני חששתי שיהיה טרחני כמו סיפורי הזקנים- אך הו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי בגלל שעכשיו בדיוק יש את המלחמה באוקראינה ויש שם גם כל הטנקים אז חשבתי שזה משהו שהדור שלי יעני אנשים שאו שנולדו אחרי או שהיו קטנים בזמן של מלחמת יום כיפור אז אנשים כמונו לא יודעים איך זה ההרגשה לגדול שאתה פוחד על הקיימות של המדינה שלך ובגלל זה גם על החיים שלך בעצמך והחיים של המשפחה שלך.
האלה שהיו כאן במלחמת העצמאות ושאחר כך היו בסיני ואחרי זה עבר עליהם יום כיפור הם כל החיים שלהם זה פחד שאולי תיסגר עליהם המדינה שלהם. הסיפור על הטנק זה הסיפור על טנק אחד של סורים שעצרו אותו בכניסה לקיבוץ דגניה בזמן של מלחמת העצמאות ויש איזה כמה אנשים שכל אחד יש ל... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חמישה סיפורים? אילו לא היתי ישראלית היתי מאד נהנת ממנו אבל בגלל שאני ילידת הארץ, קשה לי להתחבר לספר שאינני יודעת איפה הגבול בין האמת המציאותית והסיפור. האם ההסטוריה של הדמויות אמיתית או שנאספו סיפורים מתולדות הישוב והאנשים שבנו את דגניה וערמו אותם בערימה אחת. הספר כתוב בהומור דק ונעים לקריאה ואם נתעלם מהתהיות שלי. הסיפור של הטנק בדגניה הוא רק תרוץ טוב לסיפורים על הדור שהקים את המדינה, שחלקו נבנה משורדי השואה שהחליטו לחיות מחדש עם כל הקשיים והמהמורות... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חמישה אנשים שונים, עם חמש גרסאות מקבילות, טוענים שהם עצרו את הטנק הסורי בשערי קיבוץ דגניה א' במלחמת העצמאות, עצירה שמנעה מהסורים להתקדם ולכבוש את צפון הארץ. יש כאן קרב על הקרדיט – קרב בו כל אחד מהמעורבים בניצחון מנסה להקטין את חלקו של זולתו.
אסף ענברי נותן במה לקולם ולקורות חייהם של כל אחד מהחמישה. נכון ל-2018, שניים מתוך חמשת הטוענים לכתר עדיין בחיים.
הספר כתוב יפה, עם הומור במקומות המתאימים, בלי תיאורים מיותרים, אלא אם כן הם רלוונטיים לעלילה. בגב הספר תיאר את כתיבתו עמוס עוז: "הכל כתוב ביד חכמה, חסכנית ומדייקת מאד". דוגמה שאהבתי לקוחה מתיאור של כנס ש... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חמישה אנשים טוענים, כל אחד בסיפורו שלו, שהם עצרו את הטנק הסורי המפורסם בדגניה (לא הטנק ההפוך בבניאס איפה שכל עמישראל מצטלם בקיץ).
כל דמות מגיעה עם עבר או הווה טעונים (אב שכול, ניצול שואה, אנשים שעברו מלחמות ועוד) וההיצמדות של כל אחת מן הדמויות לסיפור הטנק מעניקה חשיבות לכל אחד ולמורשת שלו.
כמו שמאיר שלו מחובר בכל מילה שהוא כותב בכל אחד מהספרים שלו לאזור נהלל, כך מרגישים את החיבור החזק של הסופר לגולן ועמק הירדן גם בטנק ובמיוחד ב"הביתה".
בדומה לספרו הקודם, אסף ענברי לוקח אנשים ואירועים אמיתיים ועוטף אותם בעלילה מרתקת וכתובה היטב.
הדבר היחיד שחבל לי, הו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי עצר את הטנק בדגניה? האב השכול או פליט השואה? החייל הפשוט או הגנרל במיל'? או שאולי היה זה בכלל האזרח הפשוט?
חמישה אנשים לקחו בעלות על אחד ממעשי הגבורה הגדולים של מלחמת העצמאות – אדם אחד נטול אמצעים מול טנק סורי אימתני, סוף כביכול ידוע מראש עם תוצאה מפתיעה – עצירת הטנק ושינוי פני המערכה.
אסף ענברי לקח על עצמו את האתגר לתת לכל אחד מהחמישה את הבמה, לה כנראה הוא ראוי. הוא קיבץ את קורותיהם, לפני, אחרי ובמהלך האירוע המכונן של חייהם.
הטקסט מעביר היטב את רוח התקופה, את הפטריוטיות, העוז וההקרבה שאפיינו את אנשי קום המדינה, את הקשר הבלתי נמנע בין שואה ותקו... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור הטנק של דגניה (למעשה: כמה וריאציות מתחרות שלו) מסופר ביד אמן. הזדמנות ללמוד דרך דמויותיהם וסיפור חייהם של הגיבורים (האלטרנטיביים) על ההיסטוריה של מדינת ישראל. זה דוקו, וזה מרתק... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
לא חשבתי שאקרא ספר הנקרא "הטנק" ועוד טנק משלנו, המחליד והולך בדגניה, כמצבה למשהו שהיה פה פעם ונעלם. אנחנו מרובי-טנקים ומרובי שלדים ומצבות, והטנק בדגניה אינו שונה, מבחינתי, משלדים דומים. אבל הביקורות וההתייחסויות לספר הזה היו מעניינות, ואני מודה להן על שסיקרנו אותי וגרמו לי (שוב!) לחוויית קריאה יוצאת-דופן.
מי עצר את הטנק, על מי רשום הניצחון (כבר אמרו גדולים ממני שלהצלחה אבות רבים), איזה אתוס ראוי לזיכרון הלאומי, אלה נושאים שבדרך כלל מעוררים בי שיעמום וניכור. תחקירים היסטוריים המפרטים את דעתו של הכותב, מבררים את "האמת" לפרטי-פרטיה הקטנוניים, עם דוגמאו... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם את הספר השני של אסף ענברי כדאי מאד לקרוא.
שוב הוא מצליח בסגנונו המקורי, האהוב והמוכר מ"הביתה", לתאר בהרחבה כמה סיפורי חיים ציוניים-ישראליים.
אני מניח שהרקע כבר מוכר. הטנק הסורי שנעצר בשער דגניה א' במלחמת העצמאות.
אבל מי עצר אותו?
האם זהו מי שלימים נעשה קצין חימוש מוערך בצה"ל?
ואולי זה שנעשה נהג אגד?
או זה שהיה הלולן של דגניה?
או זה שלימים יהיה שליח משרד הביטחון באוגנדה, "ידידו" הטוב של אידי אמין, ולבסוף יהגר מכאן ללוס אנג'לס?
קשה ליישב את כל הגירסאות זו עם זו. יותר סביר שזה בעצם בלתי אפשרי.
היו רגעים שחשבתי שיש לי פיתרון איך אפשר ליישב זו עם זו ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה תענוג!
אסף ענברי, סופר מוכשר ואמן גדול, מצליח שוב לעשות את הקשה מכל: הוא לוקח נושא שנוי במחלוקת, כואב וכאוב, ומצליח לדון בו בקלילות ובחן.
אמרו כבר החכמים - לנצחון אבות רבים. ואכן הטנק שעומד לו בכניסה לדגניה "סובל" מאבות רבים שכל אחד מהם מוכן להישבע שרק הוא, בגופו, הצליח לעצור אותו. ואם מישהו יגיד אחרת - העמק ירתח כולו.
ורק אסף ענברי מצליח לגעת בנושא בצורה קלילה ומרחפת, בלי רגשות והתלהמויות. והוא מגיע אל מצב ההיסטוריון הקלאסי: מניח את החומר בפני הקוראים ונותן להם להחליט אוזו גירסה נכונה.
והוא עושה את זה בצורה כל כך אנושית ואמיתית, שקשה להחליט...
אז י... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את זה, שאתם קוראים איזה ספר והוא שואב אתכם ככה שאתם מוצאים את עצמכם חושבים בשפה ובסגנון שלו לאיזה פרק זמן?
טוב, עם "הטנק" זה לא יקרה לכם.
ולא בגלל שהוא לא שואב את הקורא.
זה בגלל שהוא כתוב בסגנון כל כך שונה, כל כך ייחודי - שלא פשוט בכלל לאמץ אותו.
התמציתיות, האירוניה העדינה, הריחוק המסויים מהדמויות וההתקרבות הפתאומית שעוצרת את הנשימה.
לכו תחקו את כל זה.
את הסגנון הייחודי של ענברי אהבתי כבר ב"הביתה", אבל "הביתה" היה ספר שבמרכזו הקיבוץ והחברה הקיבוצית.
היו בו, כמובן, גיבורים אנושיים, אבל הם היו רבים ובאו להציג את הקיבוץ ואת החברה, כאמור, יותר מאשר א... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר מזמן לא נהניתי כך מספר. הספר מספר חמישה ספורים על השמדת טנק בדגניה במלחמת העצמאות. עד עכשיו לא הצלחתי להבין, אם כל
האנשים המוזכרים אמתיים הם, ועד כמה ספור האנשים האלה קרוב למציאות. זה קצת הפריע לי. אך הספורים מעניינים ומרתקים. הם משלבים רגעים אמתיים של התקופה בין מלחמת הקוממיות ומבצע אנטבה. השפה קולחת ויפה. בקיצור הספר מומלץ מאד לקריאה.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שבוע הספר העברי הגיע אני מסתובב באחת מרשתות הספרים ומתעניין "במבצעים". 3 ב 100 מכריז השלט הקטן. אני ניגש לבמה ומתחיל לנבור בספרים. לאחר אכזבות לא מעטות מספרים שקניתי, הבנתי שיש מכנה משותף לספרים הללו. מאז אני נמנע מספרים שגב הספר מכיל אחד מהביטויים הללו:
"רומן היסטורי מטלטל..."
"הרומן שוזר בתוכו.."
"הסופר מוביל אותנו ביד אומן..."
"הסופר אורג לנו.."
"באומץ רב הסופר..."
"הסופר צובע במכחול קטן..."
"רומן מסחרר..."
"הכתיבה חדה ומושחזת..."
(נכתב בלשון זכר אבל נכון גם לסופרות)
אני איש עקרונות שלא יתפשר על דעתו, מצד שני אני איש שהמילה חשובה לו מאוד ,לכן המילים על השלט 3... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טנק צעצוע
חנה גרשוני, המחנכת שלי לקחה אותנו לטיול בעמק הירדן, מבחינתה העמק ממחיש יותר מכל את הגשמת חלום הציונות. נסענו בין תחנות הציונות, כמו חוות העלמות בה רחל המשוררת החלה את דרכה. את רובם אני ממש לא זוכר, אבל הייתה תחנה אחת שנחרטה בזיכרוני, הטנק של דגניה, העומד בפתח השער ומנציח את עמידתם הנועזת של חברי הקיבוץ שעצרו את הפלישה הסורית, רגע לפני שהטנק נכנס לחצר המשק. היה זה בסופו של הטיול, היינו באיחור, אבל חנה התעקשה, היא טענה שמדובר בגרסה מודרנית של דויד הקיבוצניק, מול גוליית הסורי, ומונומנט הטנק ממחיש את העובדה שהיינו דלים בציוד, אבל נלחמנו על הבית... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קרבות לא מעניינים אותי.
כן מעניין אותי ברמת המאקרו. מה הטריגר לקרב, מה התוצאות, את מה כבשו, האם שורה תחתונה ניצחו, מה ההשפעות הכלכליות של הקרב, מעניינים אותי הסיפורים קורעי הלב על האלמנות המסכנות והיתומים.
לא מעניין אותי ברמת המיקרו. מי זרק את המולטוב או לא זרק, מי זרק את הרימון, מי ירה את הפיאט, האם ירה את הפיאט לבדו, זחל על הריצפה וטען אותו לבד או שהיה לו מספר שתיים שעזר לו לטעון, אני אפילו לא ידעתי מה זה פיאט...
לפי הכריכה : "זהו סיפורם של חמישה אנשים שכּל אחד מהם בטוח שהוא האיש שהכריע את מלחמת העצמאות" – לא הייתי מהמרת שאוהב את הספר, אבל ראיתי כל כך ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במלחמת השחרור שעטו הסורים דרומה. משהגיעו דרומה לקיבוץ דגניה ושער הברזל נותר פתוח, היה זה תרגיל הסחה. שער פתוח אומר מלכודת. שער סגור אומר דריסה. אבל חמישה לוחמים שונים מבקשים את הקרדיט לעצירת הטנק והרג לוחמיו, כך שכל השיירה נעצרה והטנק לא נכנס לדגניה.
זהו סיפור המסגרת של "הטנק", אבל מהר מאוד הספר הופך לחמישה סיפורים של חמישה אנשים בשנות החמישים לחייהם, כל אחד וסיפורו הוא והרצון להנציח את פועלו בדגניה. לא שהחמישה חיים כל חייהם עם רעיון אחד בלבד המנקר במוחם, אבל ההנצחה בדגניה מתעתעת בהם. כך או כך, אנו למדים על החמישיה הזו ועל מעשיהם המשתלבים במדינה הצעי... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התקציר חסר אז אני מצרף אותו כאן:
זהו סיפורם של חמישה אנשים שכּל אחד מהם בטוח שהוא האיש שהכריע את מלחמת העצמאות. ההתפכחות המרה של מלחמת יום הכיפורים מסחררת את חמשת הגיבורים למערבולת של חשבון נפש נוקב. המאבק על המיתוס אינו רק מאבק אישי על הכרה ותהילה, אלא מאבק על האתוס: האם זה סיפור על גבורה או על עורמה? על מצוינוּת או על נס? המשמעות שכל אחד מהם יוצק לסיפור – וכך, לקיומו שלו – היא פעימת הרגע הנצחי בחיים זמניים וחולפים.
אסף ענברי, שספרו הביתה נחשב כבר מספר שנים לאחר צאתו לקלאסיקה של הספרות הישראלית, ממשיך לארוג ביד אמן את ההיסטורי עם הספרותי, את האמת ש... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חמישה אנשים טוענים שהם אלו שירו את התחמושת שעצרה את הטנק בדגניה. אלה אנשים אמיתיים והיו על כך כתבות תחקיר בעיתונים בעבר.
אסף ענברי לוקח את סיפוריהם ושוזר אותם זה בזה, בראייה לאחור אחרי מלחמת יום כיפור והשבר הגדול בעקבותיה, שהשפיע על הגיבורים באופן אישי.
ענברי כותב את גיבוריו, את היישראליות ואת ההוויה הקיבוצניקית בשפה מתומצתת וחדה. הוא קורא לזה "שפה רזה" ורואה שליחות בכתיבה הזאת. אני ראיתי בזה קצת ציניות והרבה ביקורת. ענברי טוען שהוא מתאר פעולות ושהקורא יעשה את ההשלמות בעצמו.
הספר סוקר הרבה אירועים היסטוריים מה עמק הירדן בכלל, קרבות בעמק במלחמת הש... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדרך כלל איני כותב ביקורת על דרוג ברמה כזאת כי אין בזה ענין. הפעם אני חורג ממנהגי כי הספר זכה ליחסי ציבור שגם אני נשביתי בהם ובעקבותם פתחתי ציפיות.
הטנק בדגניה הוא ה"מושמד" ביותר בהיסטוריה של מלחמת השחרור.נכון, אם תסתובבו ביחידות שיריון שעברו מלחמה או שתיים ותצרפו את מספרי הטנקים שהושמדו על ידי כל צוות לכדי סיכום, תגלו כי פלוגת טנקים השמידה את כל הרק"ם (רכב קרבי משוריין) שהיה בגיזרת הלחימה, הגדוד השמיד ארמיה או שתיים וחטיבה כילתה צבא שלם. לא עשיתי חשבון לאוגדה כי אני מניח שהמספר יגיע לכל חילות המזרח התיכון כולם על קרביהם וכרעיהם.
על הכרעת הקרב עם הסו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
