ביקורות ספרים על הספר רכבת הבוקר לפריז - הסדרה הקטנה #
|
יום שני 06:41 בבוקר. הדלתות של רכבת הבוקר לפריז נוקשות. אנשים עייפים וטרודים מתיישבים זה לצד זה בהשלמה ובהמתנה לשגרת השבוע הקרוב. בספסל אחד פיליפ וססיל מתיישבים זה לצד זה. מבט קצר וחטוף מספיק כדי להבהיר לשניהם, שהם אינם זרים גמורים. לפני כמעט שלושים שנה השניים ניסו להגשים זוגיות בוסרית וצעירה, רומן קצר של ארבעה חודשים הסתיים בחטף, בעלבון ובפגיעה קשה.
השנים חלפו, והשניים החליפו תפקידים, מי שהיה אז מרשים, מחוזר ומצליח, הופך לחסר ביטחון ואפרורי, ומי שהייתה ביישנית ודחויה, נעשית לאשת קריירה מצליחה ומצודדת. שניהם מוכים בתדהמה, ובמשך כמעט כל הנסיעה, שעה וח... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בשנים האחרונות אני אוהב לקרוא ספרים רזים. ספרים שהמילים בהם ברורות ומדויקות. מילים מדודות שמתקיים בהם דיאלוג חיצוני ודיאלוג פנימי. ברכבת הבוקר לפריז הקורא נחשף בהדרגה לדיאלוג בין שני גיבורים ועל הדרך חווה שיחה צפופה בינו לבין עצמו מה שבעיני זה היהלום שבספר. צריך להבין שספר טוב מטיל אור על עצמך כך שכקורא אתה מזדהה ולדעתי בספרים טובים הקורא מזדהה ובספרים מעולים ההזדהות כמעט מצליפה בך. רכבת הבוקר לפריז בעיני מספר בעיקר על חופש ובחירות בסאב טקסט. אבל גם מדבר על דעיכה של חיים ודעיכה של בחירות הלא נכונות בחיים.
כמו שכתבתי לא פעם אני אוהב מאד על ספרים... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור על מפגש של מישהו מהעבר , שאינו רצוי במיוחד , במהלך נסיעה משותפת ברכבת.
מצאתי את הסיפור כחביב, ותו לא. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפורים טובים נובעים מהבדלים, מפערים. כזה הוא הספר החביב שלפנינו. 27 שנים לקח לססיל דופו לפגוש בשנית את פיליפ לדוק, שלמד איתה באותה שכבה, ברכבת של 6:41 מטרואה לפריז. לא, הם לא נופלים אחד על צוואר השניה, הם אפילו מעדיפים לא להראות שהם מכירים כלל, אם כי הם בהחלט מזהים אחד את השניה.
6:41 בבוקר זה זמן למחשבות, לקריאה, להאזנה למוזיקה בנייד, לתשבץ בעיתון, לא זמן להחלפת זיכרונות מעבר רחוק כואב, תלוי את מי שואלים, ומתברר שהוא כואב לשניהם. מאז אותו עבר, הפערים הניבטים עכשיו בין שניהם בולטים וכואבים בעיקר לפיליפ. ססיל הלכה והשתפרה, היא לבושה היטב ונראית כלל לא רע לגילה... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד פנינה משובחת מהסדרה הקטנה של הוצאת כתר.
הרכבת של 6:41 עושה דרכה אל פריז. כל המושבים תפוסים למעט מושב אחד שנותר פנוי. המושב הסמוך למושבה של ססיל.אבל לא. הנה מתקרב גבר למושב,ומתיישב. ובאותו הרגע נחרדת ססיל לגלות שהגבר המוזנח, בעל הכרס והשיער המקליש, ומראהו יותר מכל זועק תבוסתנות- הוא לא אחר מאשר פיליפ, הבחור יפה התואר, זה שהיה כל מה שססיל רצתה להיות לפני עשרים ושבע שנים: בעל מראה טוב, נערץ, מלא בביטחון עצמי, אחד שתפס את הצד הנכון של הקוביות שזרקו לו החיים.
אבל הוא גם אותו בחור שלא במודע גרם לססיל להיות מה שהיא היום: אישה באמצע החיים, בעלת משפחה, בעלת עס... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בבית הספר למדנו כי לפתרון בעיות דרך יש משוואה פשוטה : דרך=מהירות*זמן. אבל מה לעשות והדרך פיתחה חיים משל עצמה ורכבת היוצאת מתל- אביב לירושלים ב- 6:41 לא בהכרח ידוע מתי תגיע ליעדה שלא לדבר על השאלה אם בכלל תגיע ליעדה... היה מי שדימה זאת לכנרת ואמר כי הרכבת החליפה את הכנרת. ישראל מתייבשת אבל כנראה שלא ממים....
על שאלה בספר לימוד החשבון כתב יהודה עמיחי שיר :
אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן,
עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת
שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ?
וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"רכבת הבוקר לפריז" הוא ספר קטן שנקרא במהירות ונישא בקלות ממקום למקום ומארץ לארץ. על אף קוטנו, הוא נוגע נגיעה קטנה אך עמוקה בחייהם של שניים, לכאורה זרים, שהתיישבו זה לצד זה ברכבת לפריז. יש הטוענים כי העולם מלא במקריות, ויש הטוענים כי גם מה שנדמה כמקרי יש לו הגיון פנימי וכוח מניע תת-הכרתי. על כל פנים, דרכם של הזרים הללו הצטלבה שלושים שנים לפני אותה נסיעה ברכבת, והיחסים ביניהם הסתיימו בסערה אשר גרמה לאחד מהם להשתבלל ולשני לצאת בכוחות מחודשים אל העולם.
אני חושבת שההישג של הספר הזה הוא ביכולתו לצייר דמויות ולקשור בין ההווה לעבר, וכל זאת בספר כה קטן פיזית ו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רכבת הבוקר לפריז מספר את סיפורם של שני אנשים: ססיל דופו, אשת העסקים העייפה, ופיליפ לדוק, בעל המרכול הדלוח. שניהם עברו כברת דרך לשכוח זה מזה, אבל בבוקר בהיר הם מתיישבים זה ליד זו ברכבת, וללא מילים מגוללים את סיפור אהבתם מלפני עשרים ושבע שנים.
אני חושבת שמאוד קשה לכתוב ספר, שכולו שני קווי מחשבה ארוכים, ולהצליח לגרום לו להיות מסקרן, מעניין ומרענן. פעמים רבות ספרים כאלו יכולים להפוך למלאים, ונסיונות הפענוח של מה קרה בעבר ומה קורה בהווה יכולים להבריח את הקרוא. לא כך המקרה כאן. עם קמצוץ של מסתורין ואנושיות, מצליח הסופר לרקום שתי עלילות חיים שלמות, מלוות בתי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
נראה לי שהעלבונות שנעלבנו בונים אותנו לא פחות – אולי יותר – מאשר "החינוך" כלומר הדבר המודע הזה, בו אנשים מדקלמים לילדים, נערים, צעירים את מה שראוי לעשות. "תגיד/י תודה, סליחה, בבקשה", "ספר/י הכל לאמא" "תמיד אמור/י אמת", ועוד. העלבונות – אלה שאנחנו לאו דווקא חושפים לעיני הקרובים אלינו - הם הגורמים לנו להגיב, להציב מטרות, לבחור בדרך מסויימת לאו דווקא זו שחינכו אותנו לבחור, ולא בהכרח זו שתביא סיפוק ואושר.
שני אנשים נפגשים באופן מקרי ברכבת הבוקר לפאריז. הם הכירו לפני כשלושים שנה, כשהיו בערך זוג, היכרות כואבת. היום כמו בשיר הילדים "רד עלה עלה ורד" מי שהיה למעל... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, מרגע שהתחלתי לקרוא לא יכולתי להפסיק.
גבר ואשה לכאורה זרים מתיישבים זה לצדו של זו ברכבת הבוקר לפריז של 6.41. על רקע הנופים הסופר פורש בפני הקורא דרך מחשבותיהם בלבד כמעט ללא מילים או מבט חפוז , או מהלך חייהם של שני האנשים הללו. התבגרות, נישואין ילדים , עבודה ומערכת היחסים בינם לבין הסביבה ובני זוגם.
הרומן פרט על נימי נפשי כשנגע ותאר במדויק סוגים שונים של מערכות יחסים עם ההורים, עם הילדים ועם בני הזוג.
אוסיף קצת פלפל, וארמז כי הזוג אשר התיישב זה לצדו של זו, אינו זר כפי שנדמה במבט חטוף ראשוני.
מלבד מערכות יחסים, הוא גם מעלה נקודות נוספות כמו כיצ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שוב ספר קטן.
תמים למראה.
על העטיפה צילום של שעון.
השעה 6:45.
סיטואציה פשוטה.
יכולה להתרחש בחיי כל אחד מאיתנו.
הוא יושב במקום הפנוי ברכבת ומבין
שישב ליד מי שפגע בה לפני עשרים שנה
ברומן קצרצר.
הוא מזהה אותה.
היא מזהה אותו.
הם לא מדברים.
לא מחליפים מילה.
והסיפור נע במחשבות של שניהם.
אחורה וקדימה בזמן.
אחרי שעתיים.
מסיים את הקריאה.
אבל המחשבות לא מרפות מראשי.
מה הייתי עושה במקומו.
מה הייתי עושה במקומה.
הסגירה הלא הרמטית של הסיום.
בקשת הסליחה.
מה יצא ממנו.
מה יצא ממנה.
התחלפות התפקידים.
הסדרה הקטנה של כתר.
שוב ספר קטן.
תמים למראה.
הרבה מ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הדבר הראשון שמשך את תשומת לבי בספר הוא דווקא אחד השוליים בו: הספר מיטיב לתאר את השביזות של יום א' בבוקר, במהלך הנסיעה לעבודה, כשכל שבוע העבודה ניצב בפתח וחופשת סוף השבוע אפילו לא נראית באופק. רק שבצרפת זה קורה ביום שני ואצלנו הבאסה מתחילה כבר ביום ראשון. מתי כבר נהנה מהפריבילגיה הקטנה הזו של פתיחת שבוע עבודה ביום שני? ואגב, אם יש דבר שהוא יותר גרוע מהנסיעה לעבודה ביום ראשון בבוקר, זה הנסיעה לעבודה בלילה של מוצאי שבת. רופאים ואחיות, נהגי אוטובוס, שומרים ועובדי מאפיות בטח מהנהנים עכשיו בהסכמה. אבל אם לכל שבת יש מוצאי שבת, לכל מוצאי שבת יש את יום ראשון בבו... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפתע ראיתי אותה
בנעורי אהבתי צעירה, שלא ממש אהבה אותי באותה מידה, ולמרות הכל קיוויתי לטוב. עד לרגע שבו בשיחת טלפון אחת היא חתכה כשהודיעה לי באופן יבש, לא נראה לי שנמשיך להיפגש.
עברו שנתיים או שלוש, נסעתי באוטובוס דרומה, בשעה שעברתי במעבר לחפש מקום ישיבה, גילתי אותה יושבת. עיניה חסרות המבע, היו נעוצות בקלסר שהונח על ברכיה, כאילו היא לא ראתה אותי מעולם. לשנייה עצרתי מולה, הבטתי בעיניה, והחלטתי לעבור על פניה. עוד שנים רבות דמיינתי בעיני רוחי את הסצנה הזאת, לה יצרתי שינויים, כמו האפשרות שאם הייתי מתיישב לידה, מה היה קורה?
הסיפור הזה הבליח בקרבי בשעה שק... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שני אנשים יושבים זה לצד זה ברכבת הבוקר לפריז. הם בקושי מחליפים מלה. ועם זאת הסיטואציה עמוסה ברגשות.
לפני שנים רבות הם היו ביחד. זה נגמר רע.
והם כל כך השתנו מאז. במובן מסוים האירוע הזה שהביא לפרידתם עיצב את חייהם מאז ועד היום. החלשה התחזקה. החזק נחלש.
ואיכשהו כשהם בסופו של דבר מדברים זה עם זה, במהירות רבה משתנה שוב מאזן הכוחות.
זה ספר שמדבר על שינוי ושואל עד כמה הוא באמת אפשרי.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה הסיכויים לפגוש מישהו ברכבת שלא התראית עמו זמן רב?
האמת שלי זה קרה.
לא ברכבת אלא ברחוב, באיזו שדרה.
הוא עצר אותי דיי בפתאומיות, הייתי במשקפי שמש ושמלה קייצית.
שמתי אוזניות ושמעתי בפול ווליום את ״מיסיז רובינזון״ של סיימון וגורפינקל.
לרגעים מספר הרגשתי ממש כמוה רק בלי ישו והתפילות.
לא ראיתי ממטר וחשבתי על שומדבר והוא פתאום נעצר, נגע בכתפי בעדינות ושאל שרון? פעמיים. את הראשונה פספסתי מן הסתם ובשניה התעוררתי מהמוסיקה ונפניתי להביט בו.
היה לו שיער קצר ועיניים בוכיות, ענקיות כמו של במבי.
זיהיתי אותו מייד, את הבנזונה.
התחלתי קצת לרעוד מבפנים אבל מייד... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא כל יום פורים .כלומר לא כל ספר זה בינגו ,וחבל .לאחר מספר הצלחות מסחררות בזמן האחרון [ על סוף הבדידות ,שיר ענוג ] הגיעה הנפילה .מזל שהייתה זו נפילה קצרה .הספר הזה הוא סתמי להחריד ,על גבול בזבוז זמן .קראנו כמותו מאות פעמים ,בדרך כלל בגרסאות מוצלחות בהרבה יותר .סיימתי אותו בעל כורחי - מזל שליד השידה ממתינה לי ערימה מלאה בספרים חדשים .... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר הוא ספר קצר ומתמקד בנסיעה ברכבת בוקר לפריז של שני אנשים , אשר מזהים אחד את השני כזוג שניהל מערכת יחסים קצרה לפני 27 שנים.
למרות השנים שחלפו, כל אחד אומנם מזהה את השני, אך אין בהם חילופי דברים במהלך הנסיעה . כל אחד "מדבר" עם עצמו.
הספר מתמקד בעיקר בחשבון הנפש של כל דמות לגבי החיים שלהם מאז הפרידה ואז גם מתמקד בקשר הרומנטי שהיה בינהם בעבר ומה שהוביל לפרידה.
ספסר נחמד חאוד.
היתרונות שלו:
1. הוא קצר והקריאה קולחת ומהירה (בדיוק כמו נסיעה ברכבת).
2. הוא מתמקד בדמויות מהיום יום: כמוני וכמוך. ולכן קל להזדהות עם התכנים.
3. נושא חשבון הנפש שאנשים עושים לעצמם... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
