ביקורות ספרים על הספר ארבעה אבות - ספריה לעם #731
|
על קרנף ופלמינגו כמשל
כשבר ממליצה עבורי, על ספר ממש טוב, אני כמובן קורא...
אז בר אמרה... חלפו שנים והשגתי את הספר... אך הוא היה מונח באחת הפינות נשכח מהלב.
מדוע לא קראתי?
אין לכך הסבר רציונלי, אולי זה דווקא ציור כריכת הספר, של ילדה ספק נערה, העוטה על ראשה מסכה ענקית של קרנף, תמונה שמעוררת צרימה, במידת מה. אבל לאחר שקראתי את הספר, אני יכול לאמר בוודאות שזוהי תמונה נפלאה שהוציאה אותי למסע, שבמהלכו הוסרו מסכות גיבורי העלילה, חשיפה המוליכה לגילויים מפתיעים המעוררים כאב אין סופי.
אז על מה הספר?
זהו ספר הביכורים של אמיר זיו, ארבעה אבות, הוא קובץ של שלוש... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
1961. 1993. 2004. שלושת החלקים העיקריים המרכיבים ספר יוצא דופן.
*תל אביב. אליהו בוכמילר שחצה את גיל ששים, מתגורר בגפו לאחר שבנו היחיד עקר לירושלים סבור שיומו קרב היות שאביו וסבו מתו בערך בגילו. הוא שולח מכתב תלונה למנהל מחלקת ההנדסה על שכנתו קלרה, צעירה יפת תואר. הגברת בונה גזוזטרה (כן, מרפסת) ההופכת למטרד לשכניה ובמיוחד לו כמי שמתגורר מתחתיה. הוא אינו משער שהמכתב התמים יפתח תכתובת ארוכה (בעברית יפה ודקדנית 'של פעם') שתהפוך לאישית ונוטפת ארס כשהנסיבות משתנות. באחד המכתבים מאחל המנהל, מר דומיני, 'נבלה, הלוואי ותמות כבר'. לבוכמילר יש משאלה יוצאת דופן לאחר פטירת... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מתקשה עם סופרים ישראלים, לא יודע בדיוק למה. אני שונא את הסוגה הספרותית של מכתבים, שמתוכם נגזר הסיפור (החלק הראשון), לא יודע להסביר ובטח שאני מתעב טלנובלות למיניהן. אין לי שום הצדקה לכל מה שנאמר למעט הרגשתי האישית בלבד. למרות כל האמור למעלה, הספר חדר את ההתנגדויות שלי ואני נאלץ להודות שנהניתי. הספר היה לי הספר הנכון, בזמן הנכון ובמקום הנכון.
נהניתי מהסיפור, המופרך ברובו, נהניתי מההקשרים השונים בין החלקים השונים שלו ועקבתי בנשימה עצורה אחרי כל הפיתולים והזויות, ההזויות לעיתים, של הסיפור. דם, יזע, בדידות ודמעות נילושים פה היטב בידי הסופר.
בקיצור ו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה כבר כתבו על שלושת החלקים של הספר והחוט המקשר ביניהם. בניגוד לרוב המבקרים כאן אני חושבת שמדובר בספר בינוני למדי. יש נסיון להיות מקורי ולכן כל חלק כתוב בסגנון אחר. לא נפלתי. החיבור בין החלק הראשון לשני החלקים האחרים די מלאכותי ולא משמעותי במיוחד. הספר קריא, אבל בעיני הוא רחוק מלהיות איזה שהוא ספר מופת שמשאיר את חותמו לאחר סיומו. בעיני הוא 3 כוכבים ולא יותר. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ברצוני לפרגן לספר די מותח, שמורכב משלוש עלילות בזמנים שונים שבסופו של דבר מתחברים ביניהם.
הספר כתוב בתחילתו בצורה מעניינת מאוד. הפרק הראשון כתוב בסגנון החלפת מכתבים בין שני נמענים. (לא אמשיך את העלילה כי זה יהרוס הכול)
אמיר זיו מזכיר בכתיבתו מעט את אשכול נבו.
ספר מותח, יורד לפרטי פרטים וישר מגיע לאקשן, לא מייגע.
מומלץ.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אמיר זיו כותב היטב. העברית שלו טובה מאוד ולא מתחכמת, לא שנונה עד זרא והוא קריא מאוד. כל משפט מונח במקומו, חוש טוב לדרמה קיים, אלא שהסה"כ הסופי הוא פחות מסך חלקיו.
וזו כבר בעיה רצינית.
ובמה דברים אמורים? שלושה חלקים לספר כשהראשון עוסק באחד אליהו בוכמילר, שכן נודניק, המוצא זמן להתנכל לשכנתו מלמעלה, ריבה יפה ולא מתמסרת. ברגע שהוא מגלה שזו מנסה להרחיב דירתה ולהוסיף גזוזטרה, נו בלקון, וכי כל בית צריך מרפסת, הוא פונה לעיריה ומוצא שם אדם מבין בשם ברוך דומיני. דומיני הזה, סגן מהנדס העיריה, בא אישית לבקר ולראות במה דברים אמורים ומוצא נחמה בין כלי המיטה של אותה רי... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחרונה אני קוראת ספרים שלוקח לי זמן להתחבר אליהם. אני קושרת איתם קשר מיוחד אבל הוא קורה רק כעבור כמה עמודים טובים. אני תמיד קצת סקפטית, חשדנית, "קשה להשגה", ולא נופלת לרגלי כל ספר טוב שאני קוראת.
לא כך היה במקרה הזה. מהעמוד הראשון נשאבתי פנימה. הספר לקח אותי איתו למסע מופלא וכמו הייתי נתונה תחת כישוף. כשהגעתי לדף האחרון, פג הקסם והשיב אותי למציאות.
במרכז העלילה משולש אהבה בין שני גברים ואישה שהיא מושא אהבתם. אנו נעים יחד עם הדמויות בצירי זמן שונים וכך מתגלים בפנינו בהדרגתיות סודות מן העבר.
הספר עוסק בנושאים רבים ביניהם משפחה, זוגיות, הורות, אבהות. ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במילה אחת: שלמות.
בשתי מילים: פאר היצירה.
"ארבעה אבות" הוא פשוט פנינה ספרותית.
בשפה עשירה ובוטחת חושף אמיר זיו דרמה מורכבת.
היופי טמון קודם כל בשימוש המבריק בשפה.
בעברית המשובחת, אשר לא נופלת מזו של עמוס עוז, אמיר מצליח להכנס לנבכי הנפש ולתאר את המתחולל בתוכה.
תחת היסודות של מה שמתחיל כהתכתבות שגרתית בין פקיד עירייה לתושב שמלשין על חריגות הבנייה של שכנתו,
מתגלה יצירה רב-גונית שנעה במיומנות וירטואוזית על פני כמה עשורים ומציגה שלושה סיפורים, אשר לאט לאט נשזרים זה בזה.
אמיר זיו - שזהו לו ספרו הראשון, הוא עיתונאי וכותב טורים ("כלכליסט", "גלובס" בעבר),
ב... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
****
אמיר זיו יודע לכתוב.
אני יודע את זה בעיקר מפני שקראתי את הספר ביום אחד, ולא התעכבתי על שום דבר באמצע, לא על שגיאות או תחביר, לא על מילים חריגות ולא על רמזים בולטים לתחקיר, לא על עלילה ולא על דמויות, כל הדברים האלה שאתה שם לב אליהם כשאתה כותב בעצמך ולא סתם קורא כי מתחשק לך לקרוא. אתה קורא עם מטרה, עם יעד. אם זה לא טוב, לחקור ולמצוא מה בדיוק גורם לזה להיות לא טוב. ואם זה טוב - זה אפילו עוד יותר חשוב. איך? מה? מה קרה? באיזה אופן? וכאן בכל זאת, היה לי מאוד קשה לעצור ולנתח. אפילו להאט. הכול היה רהוט, זורם מאוד, מרשים, ואתה הופך את הדפים הקצרים האלה של עם עובד... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר כשנתיים שלא קראתי ספרות ישראלית, את הספר הזה הספרנית הניחה בידי ואמרה לי פשוט: "קחי, קחי!" הבנתי שכנראה שלא אצטער על כך ואכן, ספר מפתיע, סופר מסקרן. כתיבה קולחת, אריגת הסיפור והדמויות מצוינת, לא יכולתי להניח את הספר מהיד. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סוף שבוע מלא קריאה.
את הספר הביישן הזה גזלתי בשנייה שהצלחתי להניח ידיי על עותק. למה? קיבלתי המלצה מהמנהל בעבודה. אני מרמה. אני עובדת בחנות ספרים. אבל נדיר לשמוע אותו מדבר על ספר שבלע בגמיעת אוויר חדה אחת, כמו "ארבעה אבות" של אמיר זיו, רומן ביכוריו של הסופר.
ארבעה אבות עוסק בסיפורם של אנשים. התכתבות בין עובד עירייה תל אביבי לבין זקן שהתלונן על המרפסת של השכנה. אישה מפרסמת שירים תחת שם בדוי. וטרינר נאבק לגדל את בתו בצל חשדותיו כלפי הסביבה. נערה כותרת בלוג. כל הסיפורים מחוברים בעדינות, כעבודת רקמה שברירית. מהרגע שהספר נחת בידיי, לא הצלחתי להפסיק לקרוא. ה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מצויין פשוט. צורת הכתיבה כאן לטעמי היא שאחראית לזה.
הסיפור עצמו יפה אבל החוכמה פה היא איך שמספרים אותו.
יש פה שלושה סיפורים שמתחברים לסיפור אחד גדול ומורכב שעוסק בעיקר בטעויות של אנשים והמחיר שכולם משלמים על כך. הוא עוסק במסכות שכולם עוטים על עצמם ועל נפש של ילדה אחת ששילמה את המחיר הכבד מכל בשל כך.
צורת הכתיבה הזכירה לי בריכה שזורקים אליה אבן ומעגל רודף מעגל בתוך המים... כך הרגשתי שהסופר מכניס אותנו כל פעם לתוך מעגל פנימי יותר ומבאר לנו בעצם את מה שרק רמז עליו בפרק הקודם.
צורת הכתיבה הזאת מרתקת פשוט... כל פעם מחזיק אותנו סקרנים וצמאים למידע וה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמיר זיו - "הרמן קוך" הישראלי?
כששואלים אותי אם אני רוצה להיות אבא לילדים, או שאני עונה: "הו כן, זה יהיה ממש מגניב אם יהיה לי ילד משלי, אותו הבאתי לעולם מזרעי!", או שהייתי עונה את אותו הדבר, רק עם תוספת קטנה: "אבל כרגע אני לא מרגיש בשל לזה. מדובר באחריות ממש גדולה".
הספר הזה של אימרי זיו (סליחה, אמיר זיו) גרם לי להסתכל על השאלה מזווית קצת אחרת, ולענות: "אולי בעצם לא כדאי לי להיות אבא לילדים. כי הרי בשביל מה צריך את כל הסיבוך הזה? דברים נוראים יכולים לקרות בדרך!".
מדובר ב-2 סיפורים שמתרחשים בתקופות שונות ובמקומות שונים (אבל כולם בארצנו הקטנטונת), בהפרש של ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוףף איזה ספר מעצבן!!! כל כך מתסכל לקרוא את חילופי המכתבים חסרי הפואנטה והפתטיים. זה לא באמת סיפור סורי, זה סתם ניסיון מרגיז להיות מיוחד. איזה כיף שלא יצאתי פראיירית ולא קניתי אותו אלא רק השאלתי מהספרייה :) ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ברומן הזה אלא שמץ מהדברים שנכתבו אודותיו על הכריכה האחורית שלו, זה המשפט הכמעט וודאי שאני יכולה להוציא תחת ידי.
אין אהבה,
אין אחווה,
אין השלמה,
וגם אין שמץ של אהדה או אמפתיה ושום רגעים קומיים...
ועל אהבה עזה כמוות- אפשר עוד הרבה להתווכח !
אז מה בכל זאת יש כאן בארבעה אבות של אמיר זיו ?
משחקי נחיתות/עליונות של גברים בפרט ,ועימות מגדרי בכלל, מוות, ניכור, בדידות, גם קיומית, מציצנות, פגימות, חמדנות, פחד, ואלימות והתעללות מוסווים בחסות או מתחת לסדין האדום שהסופר מצליח לנופף מולנו בכתיבה היוצאת מהכלל שלו ובעלילה הבלתי צפויה שהוא רוקם עבורנו. (ואני כ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר- שלושה סיפורים שונים שמתחברים לסיפור אחד מטלטל .
חיים של ארבעה גברים שמצטלבים זה בזה ומסתבכים.
כתיבה קולחת, רהוטה , מעניינת. מאד מומלץ.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במילה אחת - מעולה!
בדרך כלל יש לי יותר זמן להתעמק בביקורת שאני כותבת, ולהיזכר בנקודות מעניינות בסיפור אבל הפעם אני קצת קצרה בזמן.
הסיפור בגדול קצת בנאלי - שלושה סיפורים בלתי תלויים כביכול, כל אחד מעניין (מאוד!) בפני עצמו, וכמובן יש משהו שמקשר ביניהם.
שכן משועמם שכותב מכתבים לעירייה, גבר עם ילדה בת 6 שאשתו נהרגת וחייו מתהפכים עליו כשמגלה דברים שלא ידע אודותיה, ונערה בת 17 עם חיים מתוסבכים שכותבת בלוג.
אני חושבת שהעובדה ששלושת הסיפורים והדמויות הנ"ל הם כל כך שונים במהותם, בכתיבתם, ובהשקפת עולמם, היא שגרמה לספר להיות כל כך זורם ומעניין.
הספר כתוב בצורה ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מורכב משלושה סיפורים קצרים וכל אחד מהם הוא כמו ממתק בפני עצמו.
הסיפור הראשון בתחילתו מעט טרחני אך לאחר זמן קצר נשאבים אליו ומתומו כבר קראתי את הספר בנשימה אחת.
פחות אהבתי את הסוף, אפילו לרגע תהיתי מה קרה וקראתי אותו כמה פעמים כדי להיות סגורה על עצמי.
ספר מעולה של אמיר זיו- סופר ישראלי וזה מאוד נחמד לפרגן מעת לעת לסופרים כחול לבן.
סך הכל מומלץ.
4 פלפלים צהובים
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנאה צרופה, מרתק.
יכולת יצירתית נהדרת של מורכבות של עלילות שונות המתאחדות בסופו ליצירה אחת.
מקווה שיזכה בפרס על ספרות ביכורים. ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אינספור פעמים כבר כתבתי שספרים ישראליים הם בעיה, בייחוד בז'אנר הפופולרי, אלו של אמצע הדרך. במקום להיות קריאים ומהנים, עם סיפור טוב וקריאה זורמת, הם כמעט תמיד נופלים לשתי מלכודות סותרות לכאורה ובכל זאת מופיעות לא פעם ביחד: מצד אחד, כתיבה מסוגננת מדי, שמתאמצת להוכיח את בקיאותו של הכותב בעברית גבוהה ובמליצות תנ"כיות, ומצד שני מבול של פרטי יום יום ישראליים שדוחקים בקוראת - נכון את מכירה את הרחוב הזה? נכון את אוהבת את השיר הזה? נכון האזכור הפוליטי הזה ממש מחוכם? מה שמעניק לספר ארומה של כתבה בעיתון.
אבל יש תקווה לשינוי, כי אמיר זיו כתב ספר שהוא ממש לא כזה.
'... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התעוררתי באמצע הלילה עם גרון יבש.
קמתי ממיטתי לכיוון המטבח לשתות כוס מים ולפתע ראיתי אותו, באמצע המטבח; זהיר וחששן עם אנטנות מתוחות.
תיקן.
אותו מקק שם לב לתזוזה חשודה מצל ענק, שחור ומאיים והתחיל לרוץ לעברי בהיסטריה, מדלג על הבלטות ברגליו הדקיקות, כמעט מרחף.
החנקתי צעקה וחיפשתי במה להכות בו. ראיתי עיתון מאתמול על השולחן וחטפתי אותו, זרקתי אותו לכיוון שאליו טס החרק אך פיספסתי בכמה מילימטרים.
הנלוז כבר עמד על השטיח הבהיר בסלון. צבעו המחליא בולט על פני בהירותו של האריג.
הוא לא יתפגר אם אמחוץ אותו בנעל, רק ישקע לתוך הצמר הרך.
אני חייבת לחשוב על אסטרטגיה... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכותרת כבר מרמזת לנו על המקרא ועל ארבע אמהות שהן ארבעה אבות. גורם להרהר ולחשוב: האם שם הספר מעיד על חשיבותן של הדמויות הנשיות בספר? או שמא דמות האב הינה חשובה בהיותה מתפקדת כאמא?
שאלות שהתשובות עליהן מתבהרות מעט עם קריאת הספר.
הספר בנוי משלושה פרקים, פרקי זמן שונים, משנות השישים ועד לשנות האלפיים. שתי דורות של אנשים הקשורים – בצורה זו או אחרת- אל בניין מגורים: גבר המתכתב עם סגן מהנדס בעירייה ומבקש לקבור אותו בחצר ביתו כשימות, בעוד בנו והפקיד מנהלים רומן עם השכנה מלמעלה, שגם אותו גבר מאוהב בה. גבר מגלה שאשתו כותבת שירים לעיתון בשם בדוי ומשם מגלה כי ה... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דייר תל אביבי מנהל תכתובת עם העירייה בקשר לחריגת בנייה של שכנתו הגרה קומה מעליו. השנה היא 1961. זה הסיפור הפותח את הספר המיוחד והיפהפה הזה. הסיפור השני קופץ לשנת 1993 ומביא לנו את סיפורו של וטרינר ירושלמי, והסיפור האחרון מביא את סיפורה של בלוגרית צעירה בת 17 והגענו לשנת 2004.
ולפני שתגידו שזה לא בשבילכם, ואתם לא אוהבים סיפורים קצרים, זה לא! יש משהו הקושר את שלושת הסיפורים, ומביא אותם לכדי מקשה אחת וסוגר את כל הקצוות. אני מאוד אוהבת את צורת הכתיבה הזו, של כביכול סיפורים העומדים כל אחד בפני עצמו, אבל יש חוט סמוי הקושר את כולם, ופתאום אנחנו מגלים דמויות מסיפורי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
