ביקורות ספרים על הספר מר מ' היקר

הרמן קוך הוא סופר מתוחכם. מרכיבי המתח בעלילות הספרים שלו, הן אמצעי לשאוב אותך לתוך הסיפור אבל אינם הסיפור עצמו. וזה עובד. אחרי "סרט עם סופיה" שעסק בתהליך ההזקנות של גבר, המשכתי ישר ל"מר מ' היקר", למרות שראיתי שהדעות עליו חלוקות. ובכן, מדובר בספר מצויין. המורה שנעלם, ספק נרצח, המכתבים המוזרים, התצפיות של השכן על בית הסופר, חדים כולם חידות. אבל הסיפור האמיתי הוא תהליך היצירה. הסופר בורא עולם ונברא תוך כדי כך על ידו. בעולם הנברא מטביעים חותמם כל אלה שבאו ובאים איתו במגע, ומעל כולם, הוריו שהלכו לעולמם. מה ישאר מהסופר לאחר מותו? מה יוותר מהעולם שהוא ברא? הספר הז... המשך לקרוא

קיבוצניק

סיימתי את הספר הזה חצי שעה לפני תום השנה, רק כדאי שמבחינה ספרותית היא תסתיים בטוב. הרמן קוך בעיניי אחד הסופרים שלא מאכזבים וגם בספר הזה שלכאורה מתפזר קצת יותר מדי, מתפתל ונכרך בעצמו, מסתדר בסוף בצורה ומרתק אותך, אך משאיר אותך עם המון שאלות וקצוות פתוחים. שני קווי עלילה לסיפור שרצים זה לצד זה, זה בתוך זה וזה לפני זה: שכן שמתבונן באובססיביות בסופר מ. הקשיש שכוכבו דועך, וחבורת נערים בתיכון אי שם בשנות השבעים שעוברים חווית התבגרות לא קלה. כל הסיפורים מובאים בגוף ראשון וזה תמיד יוצר מין קירבה והזדהות עם הדמות, גם אם היא לא תמיד ראויה להזדהות. הסיפור הרא... המשך לקרוא

נתי ק.

ננטש בעמוד 120. קראתי את כל ספריו הקודמים, כולם קיבלו אצלי 5 כוכבים. ספר זה לא סיפק את העונג של קודמיו. הכתיבה אמנם איכותית וטובה, אך כל פיסת מידע קטנה ושולית נלעסת ונטחנת עד גרגר. זה שעמם אותי. לא הצלחתי להבין לאן הוא חותר בעלילה, לטעמי הפעם הוא חתר בכיוון הלא נכון. ... המשך לקרוא

משה

הסיפור לכאורה מתפזר בין וסביב מבחר של דמויות. מעגלים של דמויות. מורה, תלמידים, נעורים. אמירות, משיכה, רומן אסור. בלאגן של הפסקה - אך למעשה הוא מתמקד בשני סיפורים וכמה דמויות - שמסתובבים ונפגשים ואולי למעשה הם אותן הדמויות ממרחק של שנים ושל חשיבה אחורה וחרטה. למעשה בתוך מעגלי הדמויות או בלאגן ההפסקה - ניתן כאן זרקור (לא מואר בבהירות?) אך חד כאיזמל אל אותו המוקד. תיאור סיפורו הסופר מ. - אני מעריך אוטוביוגרפיה של קוך יותר או פחות. האם מ. הסופר - מביא גם את עצמו בסיפור המקביל - שמתרחש עשרות שנים קודם לכן, כשהוא, הוא גם אותו המורה להיסטוריה, ושוב סיפור אוטוביוג... המשך לקרוא

בואו נתחיל מהאקסיומה, הרמן קוך כותב מוכשר מאוד (לעניות דעתי). גם ביום רע, הרמן קוך טוב יותר מסופרים רבים אחרים ביום טוב (לעניות דעתי). אני שמחה לחלוק אתכם את דעתי הענייה, למרות שקוך זכה בקבלת פנים צוננת למדי בספרו הנוכחי. עובדה נחרצת היא, שסופר שכוכבו דרך בספריו הראשונים והוא נתלה נוצץ ברקיע הסופרים המכובדים, נעשה מטרה נייחת לחיצי המבקרים, המתבוננים בו בקפידה מרושעת מבעד לטלסקופ חד, כשהוא מפרסם את ספרו השני והשלישי. אחרי שנשפכו נהרות של סופרלטיבים ומחמאות, מה כבר נשאר לומר? קוך, עשית את זה שוב... התעלית על עצמך... הרמן קוך מבריק פעם נוספת... קוך מקבע א... המשך לקרוא

אפרתי

הסקרנות הרגה את החתול? הסקרנות הרגה את העקרב... הספר הזה סיקרן אותי מאוד, ולא רק משום שאהבתי את ספריו הקודמים של קוך. מצד אחד ניצבות להן הביקורות המשובחות והמשבחות של אלון, יעל, שונרא ובלו-בלו, שיצרו אצלי ציפייה לגדולות ונצורות, ומצד שני הביקורת החדה של מחשבות, שלא חשש לומר כי המלך הוא ערום... התחלתי לקרוא את הספר וזנחתי אותו מפאת השעמום שהוא עורר בי. אחרי זמן מה לקחתי אותו שוב ומצאתי שניתן להשתמש בו כתרופה די יעילה לנדודי השינה שאוחזים בי לאחרונה... וכך, נים ולא נים, קראתי אותו כשמחשבותיי נודדות למחוזות אחרים, עד שבמחצית הספר נטשתי אותו סופית. למעשה... המשך לקרוא

מסמר עקרב

נעזב מחוסר עניין... המשך לקרוא

רוני pery

לספר הגעתי עם ציפיות רבות. קוך הרי כתב את ארוחת הערב ובית קיץ עם בריכה. הציפיות היו גבוהות וגם הביקורות לא אכזבו. ומה אני אומר? אני אומר שכבר מזמן לא נתקלתי בכזה ספר ריקני, שאין בו ולא כלום. מר מ' היקר עוסק לכאורה בסופר מזדקן ובשכנו. שכנו מספר את סיפור על הסופר הגר מעליו בבניין, על משפחת הסופר ועל הקורות אותו עם הזדקנותו וירידת קרנו. לכאורה, יש וקוך מספר על עצמו בראיה מבחוץ. לו רצה להראות דיוקן של סופר מזדקן, הרי עלה הדבר בידו. ובכל זאת, עד מהרה הסיפור יורד מהפסים, תרתי משמע. עלילות משנה נכנסות ואני מוצא עצמי לא יודע כבר מיהו מי ולמה הוא בכלל כאן. הכריכה ה... המשך לקרוא

מורי

**** מסתבר ש"קוך" בהולנדית זה שלג שמלוכלך בדם ובוץ. טוב, נו, זה לא. אבל הרמן קוך, גם בעברית, הוא סוג של גאון ספרותי מבריק, שיודע להכניס את הקורא שלו למקומות הפנימיים, אלה שרצוי לא להיכנס אליהם ללא השגחה של מבוגר אחראי וחתימה על כתב וויתור. המקומות המלוכלכים, המביישים, הלא נעימים, מרתפים שמותר להגיד בהם דברים בוטים, ללא תקינות פוליטית, על ילדות, או חיי-נישואין, התבגרות או הזדקנות, או בכלל על בני אדם, ולהרגיש מלאי תעוזה לרגע לפני שאנחנו מטפסים בחזרה אל חיינו המחוטאים והנקיים ומחשבותינו הנעלות, המוסריות והטובות. חוויית הקריאה כאן היא לא חיובית במו... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

מר ק. היקר, הבוקר הייתי בחנות הספרים. הם עדיין ליד הקופה, למקרה שלא ידעת. אתה נראה לי סופר שבודק כמה סנטמטרים תופסת היצירה שלו בחנות, אפילו במדינה שאין לו אליה ולו כלום. אם אתה מעוניין לדעת, הספר החדש שלך הוא במבצע כרגע, כחלק מביטול חוק הספרים. שלושה קוראים פוטנציאליים לקחו את החדש שלך מהערמה והפכו אותו מצד לצד, כשוקלים אם כדאי להם לקנות, או שיש ספר משתלם יותר במסגרת המבצע. כל הקוראים הללו היו בעצם קוראות. מה זה אומר עליך? שאתה סופר של נשים? שעדיין לא פג קסמך למרות גילך המתקדם? "בנות כמה הקוראות הללו." אני שומעת אותך שואל, תוהה האם הן נשים שכבר עברו את תא... המשך לקרוא

בלו-בלו

הרמן קוך אינו כותב, לכאורה, טרילוגיות או המשכים אינסופיים לסיפורים. הטריק הזה שמור לכותבי ספרי הנוער - בדרך כלל פנטסיות. אבל הספר הזה אישש לי משהו שהרגשתי בספריו הקודמים שקראתי: הוא כותב סיפור בהמשכים על עצמו. לא בדיוק אוטוביוגרפיה - הוא מתוחכם מדי לזה - אבל הוא מספר על עצמו בתחפושת, וכל ספר נוסף שלו יוסיף עוד פיסה לתמונה השלמה. הספר הזה עוסק בזהויות. למעשה בהחלפת זהויות, דרך סיפור (גם) על ספרות וסופרים. יש פה דמות קצת נלעגת של סופר מפורסם, שעתידו מאחוריו: הוא קשיש, כתב די הרבה ספרים, שאחד מהם היה רב מכר. חייו הם תחרות עם עמיתים-יריבים, השתתפות בפסטיבלי... המשך לקרוא

yaelhar

נתחיל מהשורה התחתונה: לאוהבי דרמות איטיות אני אדלג על תקציר הספר שהיטיבו לכתוב הקוראים הקודמים ואני אגיע לשורה התחתונה. ספריו הקודמים של הרמן סבבו סביב בעיה מוסרית ודרכי התמודדות: בן שסרח/ דייר שרצה לפנות דיירת . גם בספר זה קיימת דילמה אבל לדעתי היא חלשה ולא מצדיקה 400 עמודים. ספר איטי מאוד ארוך מאוד - כ100 עמודים יותר מספריו הקודמים עלילה שלא מצדיקה כמות כזאת של דפים. והטוויסט בעלילה - נחמד אבל לא יותר ... לא דומה לספריו הקודמים של הרמן שמשופעים מילים גסות ,הפרשות וכו' לאוהבי סמי ביוגרפיות ( אני מניח שהרמן כותב קצת על חוויתיו כסופר ) או כאלה ששו... המשך לקרוא

אשר

ספר מצויין של סופר מוכשר מאד. אהבתי מאד גם את ספריו הקודמים אבל הספר הזה לדעתי עולה על כולם. בספר משתלבים זה בזה שלושה סיפורים כאשר המציאות והדמיון מתחברים ביחד עד הסוף המפתיע. יש בו הכל: חברות, בגידה, קנאה, הערצה ונאמנות והוא מותח עד סופו. נהניתי מכל רגע, ממליצה בחום! הגיבור הוא מר מ', סופר מזדקן שהספר האחרון שכתב "סגירת חשבון" לא זכה להיות רב מכר. אחד הספרים הקודמים שלו שהפך לרב מכר מבוסס על מקרה אמיתי שבו נעלם מורה בתיכון שניהל רומן עם תלמידה שלו וגופתו לא נמצאה עד היום. בהתחלה הואשמו התלמידה ובן זוגה הנוכחי אך מחוסר ראיות התיק נסגר. הסיפור מדל... המשך לקרוא

תושיק

כשגרתי בהולנד מצאתי לי עבודה קבועה באמסטרדם. כל בוקר הייתי מדוושת לכיוון תחנת הרכבת בליידן, מקום מגוריי. מחנה את האופניים במקום המיועד, קונה קפה ומאפה בקיוסק ומספיקה לרכבת של שמונה ורבע. עבדתי במרכז הזמנות לבתי מלון, מקום דינאמי עם חבר׳ה צעירים מביניהם המון ישראלים וההולנדים היחידים שהכרתי ממש טוב היו מבני ביתי מכיוון שעדיין לא הייתי בקיאה בשפה ורק התחלתי ללמוד את רזייה. יום אחד לאחר שהסתיימה משמרת הבוקר שלי, החלטתי לעשות היכרות יותר מעמיקה יותר עם העיר הנפלאה הזאת. מכיוון שמקום עבודתי היה ממוקם בפרוורי העיר, לקחתי רכבת קלה אל מרכזה ומתחנת הר... המשך לקרוא

shila1973

בתחרות הלא הוגנת בין האגו האינפנטילי שלי לבין האגו הספרותי של הרמן קוך, לא היה לקוך סיכוי. קודם כל, מפני שהוא כלל לא מודע לקיומה של התחרות (כאילו שאם היה מודע לה הוא היה מתייצב בקו הזינוק) ושנית, מפני שהאינפנטיליות שלי היא כמעט חסרת גבולות, אז מה זה בשבילה לעבור את הולנד. אז האגו האינפנטילי שלי ניצח בתחרות ובגלל זה חוות דעת הזו נכתבת. אילו הייתי קצת יותר ותרנית ופחות אגואיסטית, הייתי נוהגת ביתר הגינות וכותבת חוות דעת רק לאחר קריאה שנייה של הספר. אבל לא, אני חייבת להיות הראשונה שתפרסם ביקורת על הספר גם אם היא לא אפויה ולא בשלה ולא מוכנה. ולמה היא כז... המשך לקרוא

שונרא החתול