ביקורות ספרים על הספר החוחית





ביקורות ספרים על הספר החוחית


מיין לפי: הצג כ:

הספר עב הכרס עמד כמה שבועות על השידה שלי בחדר השינה. אשתי שהביאה אותו מהספרייה שלה הציבה אותו שם משום מה. עוביו (838 עמודים – לא פחות...) עורר את סקרנותי והתחלתי לקרוא כשאינני יודע עליו דבר גם לא הכרתי גם את דונה טארט הסופרת שכתבה אותו. טכנית הוא כתוב בגוף ראשון; גיבורו תיאו הילד, מספר לנו עליו ועל אמו ועל חייהם בניו יורק. בפתיחה שהזכירה לי מאוד את "התפסן בשדה השיפון", חשבתי שאולי זה מין ספר התבגרות מהסוג הזה... אבל לא! מיד בתחילת הספר קורה אסון, האם נהרגת והילד נותר לבד בעולם, כי האב ממילא עזב בלי להשאיר עקבות... (שמתגלים מאוחר יותר...) וכאן מתחילה סאגת חיים א... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 69
רמת גן
838 עמודים זה פרוייקט קריאה לא קל ולא קטן. והנה, עשרות עמודים אחר עשרות עמודים נבלעים ולא נודעו כי באו אל קרבינו. ספר חול"ב הו"ד (חוטף לב, הופך דפים) לגמרי. תיאו דקר הוא תלמיד המצליח לגרום כי כמעט ישעו אותו מבית הספר. זה לא שהוא טיפש, עצל או מורד. יצא כך. וכך הוא מוצא עצמו בדרך לבית הספר עם אמו ומפאת מזג האוויר המזעזע של ניו-יורק, שהוא תדיר קר מדי או חם מדי, הגשם הצריך גג והגג שנמצא הוא המטרופוליטן. כשהם מוצאים עצמם בפנים, בין תערוכות מאירות עיניים, כשכל אחד מחליט ללכת בדרך שונה ולתערוכה אחרת, מחבל מחליט לשים קץ לתפארת זו ובפיגוע נוראי נהרגים עשרות ונפצעים ר... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 59
רחובות
ספר מקסים ומרתק !!!! תיאו דקר, נער בן 13 חי עם אמו בניו יורק שבארה"ב, אביו עזב את הבית. תיאו ואמו הגיעו לביקור במוזיאון לאומנות בניו יורק, אמו מסבירה לבנה על התמונות ובעיקר מתעכבת ליד ציור בשם "החוחית" – דיוקן של ציפור קטנה, כבולה בשרשרת. מדובר ביצירה אמתית, קטנת ממדים, של קרל פבריציוס. לפתע פיצוץ עז מחריד את המוזיאון. בין כל ההרוגים, נמצאת גם אמו. תיאו באורח נס לא נפגע מהפיצוץ. תוך כדי היחלצותו מזירת הפיגוע, הוא פוגש קשיש שגם הוא נפצע בפיצוץ במוזיאון, אשר מייעץ לו לקחת אתו את הציור. תיאו לוקח לידיו את הציור הקטן של החוחית ויוצא מן המוזיאון. אך מרגע ז... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 56
ראשון לציון
ספר ארוך... שתכלס אפשר היה לקצר. ועם זאת - ממש שווה. סיפור שובה לב של ילד שמאבד הכול ומנסה למצוא את זה בחזרה, דרך אבא מנוכר ואשתו הפריחה, דרך התחברות לנער רוסי ממשפחה הרוסה, דרך אהבה, דרך אמנות. הדמויות מאוד לא סטראוטיפיות, מאוד אמינות ואנושיות ומספרות סיפור לא קל ועם זאת נעים, נוגע ללב, חודר. מהספרים האלה שמתגעגעים אליהם אחרי שהם נגמרים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 50
הרצליה
אני אתחיל מהסוף. אני בת 24. אני תמיד אוהבת לצחוק עם אנשים שנולדתי אתמול, אבל משהו בי זקן, כבוי ומיואש ויחד עם זאת ובניגוד מוחלט מלא שמחת חיים אנרגטי ומתלהב, ממש כמו ילדה שנולדה אתמול. אחותי תמיד אוהבת להגיד שנולדתי זקנה ואני מגיל צעיר באמת מזדהה עם המשפט הידוע "טוב מותי מחיי", ומוסיפה לו בסוף אנחה ומבט לשמיים. וכך נכתב בספר: "ולכן בחרתי לכתוב את הדפים האלה, כפי שכתבתי אותם. כי רק באמצעות כניסה אל אזור הביניים, אל השוליים הרבגוניים שבין האמת ללא-אמת, אפשר לשאת את ההימצאות כאן ואת כתיבת כל הדברים האלה" (החוחית, דונה טארט, עמ' 837). תיאו, בן ה-13 שכל חייו נ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 26
תל אביב
הפעלתי את מנגנון דחיית הסיפוקים שלי על מנת להמתין בין ספר לספר של דונה טארט, לאחר כמעט שנה שסיימתי את ההיסטוריה הסודית הגיע תורו של החוחית. לדונה טארט סגנון כתיבה ובעיקר מבנה ספר ייחודי, בשני ספרים אלו (מסקרן אותי האם יתקיים גם בידיד הקטן אותו טרם קראתי). הפשע, הרצח, השיא, נמצא כבר בשורות הראשונות של הספר אחריו טארט טווה את שהביא לפשע הנתעב, תיאו דקר בחוחית כמו ריצ'רד פאפן בהיסטוריה הסודית, שניהם ביצעו פשע שבעבורם הדין הוא ישיבה מאחורי סורג ובריח, לא אצל טארט ולא אצלי כקוראת. רצח, גניבה, זיוף מוצדקים כולם ואלו מתגמדים לנגד הטרגדיה האישית של המספ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב
תיאו דקר הוא נער צעיר שגר עם אמו במנהטן. אביו עזב את הבית, והם מנסים להסתדר בלעדיו. בגלל איזה אירוע בבית ספר, הוא מפסיד לימודים בבוקר אחד ויוצא עם אימו לתערוכה במוזיאון. בעת ביקורם מתרחש פיצוץ ואימו נספית באסון. תיאו נשאר לבדו ורשויות הרווחה מנסות למצוא לו משפחה אומנת. כשביקר בתערוכה ראה תיאו את ציור החוחית, והתאהב בו. מיד אחרי הפיצוץ, זקן חביב ייעץ לו לקחת את התמונה. התלאות שתיאו עובר הן רבות ומכוונות, האנשים שפגש, התפניות בעלילת חייו שהובילו אותו למקומות שונים ומשונים באמריקה, הן רבות ומגוונות. ביחד עם כל התלאות הוא מבין שהתמונה שחמד לעצמו היא פרי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 48
רמת הגולן
איזה ספר!! חוץ מזה שהיה לי קשה להחזיק אותו כי הוא עבה וכבד, זה היה אחד הטובים שקראתי, יד הגורל משחקת כאן תפקיד נכבד, איך החיים קורים בזמן שאנחנו מתכננים תכניות- בום טראח והכל מתהפך.. ספר מצויין, לא אכביר במילים. פשוט תקראו :)... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 51
אבן יהודה
לי באופן אישי נשבר הלב במהלך הקריאה לא פעם ולא פעמיים. ספר עוצמתי ביותר: תיאור סצינת המוזיאון גרמה לי לייבב בקול באוטובוס מחיפה לירושלים וזיכתה אותי במבטים מודאגים אינספור. :) לטעמי, היה ניתן לוותר על 150 העמודים האחרונים, מרגיש קצת כאילו היא נורא לא רצתה לסיים לכתוב אותו/לא ידעה כיצד לסיים והתוצאה היא באמת כמה עמודים מיותרים וסוף טיפ-טיפה מאכזב ומרוח...מעבר לכל זה: כן מומלץ. כן חווייתי. אני נהנתי.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 27
ת
החוחית של דונה טארט - ספר השנה שלי לשנת 2015. קראתי השנה הרבה ספרים טובים ואפילו מצויינים אבל החוחית ספר אדיר ואין בכלל מילים לתאר את החוויה בלקרוא אותו 838 עמודים מרתקים אף עמוד לא מיותר. ספר מעולה לאוהבי ספר. רוצו לקרוא. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

אין לי בעיה עם ספרים עבי כרס ובמקרה של החוחית, את החלק הראשון של הספר שמספר על הפיצוץ במוזיאון ומותה של אמו של תיאו מאד אהבתי. הסופרת מצליחה להעביר את תחושות הבדידות והאובדן בצורה טובה וזה מאוד נוגע ללב. את החלק האחרון של הספר פחות אהבתי, כל ההרפתקאות עם התמונה נראו לי קצת תלושות ולא שייכות. בכל מהלך הקריאה לא יכולתי להפסיק לחשוב על איך שמה שקרה שינה את נתיב חייו של תיאו ומילד טוב ומחונן שכל עתידו לפניו, הוא הפך לשבר כלי שבקושי מצליח להסתדר. זה גורם לחשוב על תעתועי הגורל בכל מקרה, מומלץ לאוהבי ריצות למרחקים ארוכים... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 43
ראש העין
אני די בטוחה שלו ניתן לי לבקר בביתה של דונה טארט הייתי מוצאת בו המון חפצים. בטח הוא גדול, המון חדרים (בכל זאת הגברת כותבת רבי מכר שנמכרים היטב ומעשירים אותה) מן אגרנית כפייתית כזאת, שלא זורקת שום דבר כי אולי פעם היא תצטרך. יש לה מן הסתם המון תיאורים של אנשים במצוקה. חלק מהתיאורים האלה מצאו את דרכם לספר הזה, אבל אני בטוחה שיש לה עוד הרבה. למה? כי כך היא כותבת. עמודים על גבי עמודים של תיאורים של מצוקות, של קורות החיים של חלק מהדמויות, הגיגים פילוסופיים למחצה ולרבע, והמון תאורים של הגיבורים והתנהגותם הבלתי מתקבלת על הדעת. אני שייכת לקוראים המעטים שלא התפע... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב
ספר ארוך ארוך, מעל 800 עמודים, למיטיבי לכת. הספר ממש מרתק, סיפור חייו של בחור שאימו נהרגה בפיצוץ במוזיאון והוא מספר את התגלגלות חייו מאז. הספר מעניין וקולח עד ל-100 עמודים האחרונים. בעמודים אלו הוא קצת מתהפך והופך להיות ספר "מתח". וב 20 עמודים האחרונים חזר לעצמו, אבל פילוסופי מדי. וחבל. בכול זאת ממליצה בחום על הספר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 60
יהוד
בן 50
תל אביב יפו
נראה לי שזו הולכת להיות סקירה ארוכה, אז אני אתן את השורה התחתונה קודם, לטובת הממהרים והמתקצרים והמתעצלים לקרוא. בעגת האינטרנט יש לזה אפילו שם: אמ;לק. הווה אומר "ארוך מדי, לא קראתי". דורנו הוא דור קליפי ומקוצר. ציוצים בטויטר נסגרים במאה וארבעים תווים. פרסומות מוגבלות לשלושים או שישים שניות. המסרים ניתנים בצורה קצרה ומהירה. יש לזה יתרונות, יש לזה חסרונות, אבל כרגע זה המצב: לאנשים אין סבלנות לקרוא מאמרים ארוכים ומרובי להג. בעיקר אם הם מנסים לקרוא דרך הטלפון כשהם באוטובוס, או בתור לרופא, או במקום אחר שהוא בין עיסוק חשוב אחד למשנהו. ובכן, הבטחתי את השורה התח... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 45
אלעזר
נדמה לי שעשרות שנים חיכיתי לספר חדש של דונה טארט. בפועל זה היה כמובן לא יותר מחמש או ארבע אבל בכל זאת. את 'ההיסטוריה הסודית' קראתי בשלוק אחד, נהנה מכל רגע. זו הייתה בפירוש חווית קריאה חד-פעמית, מעיפה. וזה לא היה בגלל שמצאתי שם את עצמי בין השורות או בגלל שהגעתי לתובנות חדשות והבנתי פתאום מה הם החיים עצמם. בפירוש לא. מה שהיה מסעיר כל-כך זה שסיפרו לי סיפור, וזהו. מאה אחוז סיפור עסיסי. וסיפרו אותו מצוין. ואז the goldinch יצא. גיליתי את זה כשהייתי בבלגיה לפני שנתיים, בחנות ספרים אחת יפהפייה, אותה כריכה כמו אצל כולם אבל הכותרת הייתה בהולנדית. Het puttertje. אחר כך, בארץ, קנ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 27
הרי ההימלאיה
״הדברים היו מתגלגלים טוב יותר אילו היא המשיכה לחיות. אבל היא מתה בילדותי. ואף שכל מה שקרה לי מאז קרה באשמתי בלבד, בכל זאת, כשאיבדתי אותה איבדתי גם כל ציון דרך שהיה עשוי להוביל אותי אל מקום מאושר יותר, אל חיים מיושבים או נעימים יותר״. תיאו דקר בן ה 13, נער ניו יורקי, חי עם אימו האהובה וללא אביו שנטש אותם זמן קצר קודם לכן. בבוקר גשום אחד בעודם מבקרים במוזיאון המטרופוליטן – אימו רוצה לראות ציור קטנטן ונדיר, ״החוחית״ של אמן הולנדי בן המאה ה-17 בשם פבריציוס – מתפוצצת פצצה בתוך המוזיאון, אנשים רבים נהרגים ובהם אימו. תיאו, שניצל באורח נס, מגיש עזרה לזקן גוסס א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 50
הוד השרון
יש מעט מאוד ספרים שגוברים גם על אחרי הצהריים המייגעים ומחניקים של שבתות קיץ, ועוד כאלה שצמודות לחג, אפילו אם גשם בחוץ. "החוחית" הוא ספר כזה, ולא רק בגלל אורכו המהמם (למעלה מ-800 עמודים) כמו בזכות הכתיבה הדחוסה והעשירה שלו, שמכניסה אותך כל כך חזק לעולמה שקשה מאוד לצאת ממנו. במרכז הספר עומד תיאו, נער ניו יורקי ממוצע, שביקור תמים במוזיאון הופך את חייו על פניהם: פיצוץ מסתורי הורג את אמו ומשאיר אותו כושל החוצה ובידיו ציור נדיר שערכו לא יסולא בפז. במצבו הטרגי הוא עתיד לנדוד בין רצף של בתים מאמצים, הורים לא מתפקדים וחברים שהופכים לאחים כמעט, ולהתגלגל עם הציור ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 27
ירושלים
אני נוטה לשקר. אולי כולנו כאלה, נוטים לשקר. פה ושם, אף פעם לא שקרים גדולים. לא שקרים עצומים, שקרים לבנים כאלו, כדי לא לפגוע באנשים. אני ואח שלי, כשהיינו קטנים, ולא רצינו לסיים לאכול, היינו זורקים את האוכל שנשאר מהחלון לחתולים למטה, כדי שאמא לא תראה את השאריות בפח. כשהייתה שואלת אותנו איך היה אוכל, היינו תמיד אומרים "טעים". או אם היא הייתה שואלת מה אכלתי, ובעצם אכלתי סנדוויץ' עם שוקולד, או קורנפלקס עם חלב, למרות שידעתי שזה יכעיס אותה, אז הייתי בוחר להגיד "קוסקוס וקציצות". או כשלא מתחשק לי לצאת, אבל החברים כן רוצים, אז אני ממציא תירוץ כמו "קבעתי כבר עם אמא ללכת ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 22
פתח תקווה


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ