ביקורות ספרים על הספר מרוצי העקרב
|
מכל הספרים בעולם שעוד לא קראתי ואלו שקראתי ואני רוצה לחזור אליהם יצא איכשהו שחזרתי דווקא לזה, ספר נוער שלא עבר המון זמן מאז שקראתי אותו.
לא יודעת להסביר למה בחרתי לחזור אליו, נראה לי שהייתי סקרנית לראות אם עדיין אוהב אותו כמו בפעם הראשונה, אם הקסם עדיין שם.
האמת, נראה לי שכן. הוא שם.
הספר מתרחש על אי של סלעים, רוחות ומלח. מקום אפור, קשוח, מקום שאוהבים למרות ולא בגלל, אבל אוהבים מכל הלב.
גם הקסם של הספר הזה הוא קסם אפור כזה. זה לא קסם של פיות, של כשפים מתוחכמים, זה עולם שכמעט זהה לעולם שלנו, לא ברור באיזה תקופה בדיוק: יש בו חשמל ומכוניות, אין בו מחשבים ואינ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני יוצאת מהחדר שלי, קצת המומה, קצת הלומה.
"סיימתי את הספר", אני אומרת לאמא שלי. היא מרימה את המבט ממה שהיא עוסקת בו באותו רגע, ושואלת, "עד כדי כך טוב?"
"כן", אני עונה. העיניים שלי עדיין צורבות.
"אז תקני אותו".
ברגעים כאלה אני יודעת שאמא שלי ואני קורצנו מאותו חומר. כי רק מי שאוהבת ספרים באהבה עזה כזו, יודעת שלא מספיק שקראת ספר - אם האינטרנט יפול אי פעם, ואם הספר יוסר מהמדפים אי שם בעתיד, אני לא אוכל לסבול את המחשבה שלא תהיה לי עוד גישה למילים האלה.
בכלל, כשהתחלתי לקלוט שכמות הדפים בצד שמאל מתמעטת ולעומתם כמות הדפים בצד ימין הולכת וּכבדה, הייתה לי מן הרגשה ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים אני קוראת ספר ואני חושבת שאני יודעת לומר בדיוק על מה הספר מדבר. אם מישהו ישאל אותי: "היי, על מה הספר הזה?" אוכל לומר לו משהו גנרי כמו: "מסע מפעים של אדם בחיפוש אחר הבת שלו," או "סיפור מרגש על בחורה חולה בסרטן סופני שמתאהבת", והופ, הנה סיכמתי את הסיפור כולו במשפט קצר ותכליתי. מכירים את זה?
אבל ברוב המקרים, במידה והספר לא שטוח כמו בלטה והדפים שקופים מצפיוּת יתר, המשפט המתומצת שאתן יהיה כל כך שגוי. שקרי כמעט. כי הנה, אם ישאלו אותי: "היי, על מה הספר הזה?" אני אוכל לומר: "על מרוץ של סוסי מים מפלצתיים אוכלי בשר." עיקמתם עכשיו את האף בסלידה? גם אני.
ומעבר לגועל, ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרוצי העקרב:
ואווו, כמה שהספר הזה התיש אותי!
הכל מתחיל מאותה נקודה כשאני קראתי המון ביקורות על הספר הזה. וכולם היו ממש טובות. אז עוד הפעם החלטתי שאני צריכה את הספר הזה כי התקציר נשמע ממש מעניין ויש עליו מלא אהדה בקרב קהילות הקוראים. אבל כמו שאני מתחילה מאותה נקודה ככה גם אני מסיימת והספר הזה פשוט אכזבה.
דבר ראשון יש לספר פוטנציאל, יש מקוריות ויש מקום לחידוש, בניגוד להעתקים על העתקים של ספרים שחושבים שהם יכולים להתקרב למקור שממנו הם העתיקו.
ובגלל שיש לו אתת כל הסטנדרטים האלו זה עוד יותר מאכזב לגלות שהוא לא כלכך טוב כפי שקיוויתי.
קודם כל, אין שום פואנ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מאוד מעניין אבל קצת נמרח הפואנטה נמצאת רק בסוף והסוף שלו לא ממש מספק זה ספר שחייב המשך מאוד אהבתי לקרוא אותו למרות כל זה בסך הכל ספר נחמד שלא הייתי קוראת פעמיים... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מלא בקסם
לדעתי כן(?), ראיתי שהביקורות פה עליו לא כל כך מפרגנות ולדעתי אפילו לא מבינות עניין.
אני אוהבת את הכתיבה של הסופרת שכל הזמן מכניסה אותי מחדש לעולם שלי שהוא אחר, הבנתם? שיגרתי ועם זאת לא.
אהבתי את הדמויות והעלילה שיש יגידו איטית מידי, היא אכן איטית אבל לא הייתי משנה כלום בקצב.
אני לא טובה בכתיבה וכו' כאילו אני מתפוצצת מרוב הערצה לסופרת וספריה אוקיי? באמת הערצה עמוקה אז תקראו את זה בראש פתוח כי האקשן הכבד יהיה רק בסוף (שלדעתי לגמרי בסדר שיהיה רק בסוף :-) )
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם ראשונה שאני קוראת ספר של המחברת (אחר כך ניסיתי גם את רעד- לא התלהבתי)
דבר ראשון- אהבתי את הכתיבה של הסופרת, גם כאשר לא התחברתי לספר אחר שלה המשכתי להרגיש שיש לה כתיבה מקסימה.
העלילה- מקסימה, לקח לי זמן להפנים מי הם הקאפל אישקה - הרעיון היה חדש לי לגמרי, אבל מקסים לחלוטין.
הדמויות הראשיות: קייט ושון- דמויות מעניינות, עם עבר מובן ושאיפות ברורות לעתיד.
גם הדמויות התומכות היו מעניינות (וכמובן הסוסים) הדמות היחידה שלא הבנתי מאיפה היא צצה ומה הסיפור שלה זה האמריקאי שאת שמו איני זוכרת, אין זה אומר שלא אהבתי את הדמות הזו רק שהרגשתי שהוא צנח מעננים.
היו 2 דב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי יהיו ספויילרים ואולי לא.
כל הספר הזה ממש נחמד ואהבתי מאוד אבל את הרעיון המרכזי לא הבנתי. הם רוכבים על סוסים קטלניים ורצחניים שבכול רגע יכולים להרוג אותם. למה? אני יכולה לדמיין מישהו ככה:
"היי יש כאן סוסים קטלניים שעולים מהמים בצורה מוזרה ומפחידה כזאת אולי נעשה להם מרוץ ונסכן חיים של כמה עשרות בני אדם?"
"כן בטח, למה לא?"
הא. הם בטח עושים את זה כדי לפרסם את האי הקטן שלהם(או שהייתה סיבה בספר שפשוט לא הבחנתי בה).
בנוגע לתקציר.
"גורלם נקשר יחדיו..." מה הקטע? שום גורל ושום קשירות. חוץ מזה שהם משתפים קצת פעולה במרוץ ובכללי חברים, אז אין שום דבר.
ובביקורות ל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במילים מכשפות משכה אותי סטיווטר בחזרה לספריה המטופשים בעלי העלילה הקבועה והתבניתית. אבל אין מה להגיד, אין כמו סטיווטר כשרוצים ספר כזה.
מיועד לצעירים ממני (משהו בסביבות גיל 13-14, לדעתי) וקצת פחות "מנוסים" בקריאה, כשהתבניות הספרותיות עוד לא כל כך מפריעות להנות מכל השאר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, סיימתי את הספר אתמול ואני חייבת להודות שממש היתאכזבתי.
הרעיון המרכזי של הספר ממש לא מובן. ישנו אי שכול שנה סוסי מים גדולים ורצחניים עולים ליבשה ומשתתפים במרוצים, ובדרך גם הורגים כמה אנשים. בקטנה.
בדרך כלל אני ממש אוהבת ספריםשנכתבים משני אנשים שונים אבל במקרה הזה, לשון ופאק אין שום דבר משותף עד עמוד
.
.
.
.
רגע, אל תיתייאשו
.
.
.
.
עד שניה
.
.
.
.
.
איפשהו בעמוד 150. עד אז באמת הם לא נפגשו.
ועכשיו הדמויות:
אוקי, על שון אין הרבה מה לומר. נער מתבודד, יודע הכול כל הקפיל אישקה (חה חה באמת כתבתי את זה) וליפעמים באמת חשבתי שהוא יכול לחזות את העתיד. הוא ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר הזה ממש שונה מספרים שאני קוראת בכמה דברים:
1. לא הבנתי למה כתוב שגורלם של קייט ושון נקשר זה בזה ??? שלושה רבעים מהספר הם לא מכירים זה את זה וברבע האחרון הם מתאהבים בדקה ומוכנים לעשות הכל אחד בשביל השני.
זו הודעה לכל הסופרים בעולם: למה את מלבים את סיפור האהבה במהירות כזו גבוה , תנשמו אוויר תרגעו תצאו לטיול ואולי יהיה לכם איזה רעיון לשלב את שני האהבות אבל שהם לא יהיו מאוהבים בטירוף בשנייה הראשונה שיתחילו מידידים.
2. הספר מסופר על סוסים , ברצינות??? בכלח שורה יש את המילה סוס ...
3. טוב זה משהו שדי עצבן אותי , היא חזרה על פסקאות הרבה פעמים ... אם אני רוצה לד... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למגי סטיווטר יש כתיבה נפלאה, יש לה דרך לגרום לדמויות כמעט לקום לתחייה ולספר את סיפורן.
אני אוהבת את הספר הזה, הוא בהחלט נפלא, החל מהעטיפה היפה ועד הדמויות המעניינות ומלאות החיים.
זה בהחלט ספר שהייתי שמחה לקרוא שוב ושוב.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הרעיון הכללי של הספר, לדעתי הוא ייחודי ומקורי, ואני חושב שהוא מכיל פוטנציאל.
העניין הוא שהסופרת הרסה מעט את הספר, בזמן שהיה טמון בידיה קונספט שהיה יכול להפוך את הספר למצליח יותר.
בספר היו תיאורים רבים מדי לטעמי - המון תיאורי נופים, מקומות ואנשים.
אילו היא הייתה מוותרת על חלק מהתיאורים הללו, הספר היה מתיש קצת פחות לדעתי.
אציין שבמהלך הקריאה היו רגעים דרמתיים בהם הייתי במתח, ולמרות כל המאורעות שהיו מיותרים לדעתי, סה"כ מדובר בספר בסדר,
הודות לאותם הרגעים הטובים שחוויתי במהלך הקריאה.
החלק הבא יכיל את הרושם שלי לגבי סוף הספר, ולמרות שלא אכ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מכיל ספויילרים (ואוו, גאה בעצמי:)
קודם כל, יש סוס על הכריכה. מי צריך יותר מזה?!
טוב, אולי לא צריך יותר, אבל יש לספר הזה עוד כמה מעלות שמגיע להן להיזכר כאן..
יש ספרים שזוכים לדירוג *ספר מעולה*, ובצדק. אבל בתור חדשה כאן, הרשו לי לערער: למה אין בדירוגים את האופציה *שלמות*? לא קראתי יותר מדי ביקורות על הספר הזה, אז אני לא יודעת מה הלך הרוחות לגביו. אבל בעיני, טוב, הוא מושלם.
דבר ראשון, אני אוהבת ספרים על מציאויות שונות. כאילו, העולם שלנו, אנשים רגילים, בלי כוחות על או ערפדים, אבל שונה. קוראים לזה בדיוני? לא יודעת, אני לא אוהבת להכניס ספרים לקטגוריות..
אז כ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר וממש התחברתי אליו. אהבתי את העלילה, אבל מה שהדהים אותי בספר היה צורת הכתיבה. מגי סטוויטר כותבת בצורה מרתקת ומילים וביטויים מדהימים. ממליצה לכולם לקרוא- חוייה כזאת אין בכל ספר!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד אבל ציפיתי ליותר טוב.... (ציפיות הורגות לפעמים).
למה? למה? למה?!!! הוא לא גרם לי להוריד אפילו חצי דמעה! העיניים שלי היו יבשות כמו מדבר סהרה ביום הכי חם ויבש בשנה!
אבל העלילה לא הייתה נוראית כל כך שאני אשנא אותה... בסך הכל זה ספר בסדר. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קשה לי להתחיל במשהו... אהמ אהמ!
זה - הספר - הכי - טוב - שיצא - לי - לקרוא - בשנה - האחרונה ! ! ! (להוציא את לקסיקון השדים)
אין מה לעשות. התאהבתי בספר הזה כל כך חזק, שאני מתחילה לשכנע אותו להציע לי נישואין. טוב, עכשיו רציני: לקח לי הרבה זמן וייסורי נפש עד שהגעתי לספר הזה, בן רגע כל מכאובי הפיזיים והן הרגישים נעלמו כליל.
הרבה זמן לא קראתי ספר כל כך מוצלח, כל כך סוחף ומרגש!
הסיפור לא עוסק ברומנטיקה מטופשת ונפוחה, באישיות חשובה או חכמה במיוחד. לא ולא, הדמויות הם אנשים הכי פשוטים שיעולים להיות. קייט היא בחורה פשוטה להחריד, לא חכמה במיוחד, אמיצה או עשירה. היא בסך הכול צר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא מבין.
למה אתם כל כך שליליים?
בסדר, זה לא יצירת המאה, אבל זה ממש לא ספר גרוע!
אז נכון, זה די מבאס שהמרוצים הם לבסוף בקושי 30 עמודים, וש -ספוילר- הרומן בין שון לקייט מתחיל מאוחר ו-עוד ספוילר- שפאק מנצחת בסוף- רציתי את קור! -סוף ספוילר-.
אבל סטיווטר מצליחה בהחלט ליצור עולם, הזוי, אין מה לעששות- אבל יפהפה ואמין.
הדמויות מצחיקות, ואני אישית התחברתי אליהן מאוד מהר.
את הספר קראתי במסגרת יומן קריאה של שיעור ספרות, אבל רציתי לקרוא אותו המון זמן.
אין לי כוח לעשות משהו ארוך, אבל מומלץ, ממש מומלץ.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יווואווו...
תקשיבו אנשים ותקשיבו טוב!! זה הספר הכי יפה שקראתי בחיי ואני לא מגזימה, קראתי את כל הספרים המוכרים.
וכן, יש דמיון בין זה לבין משחקי הרעב.
המילה הכי טובה לספר הזה זה "מרתק". הספר פשוט מרתק.
פשוט ישבתי מולו ובלעתי את העלילה. התיאורים של הסופרת כל כך מדויקים, ואני די אחת שמדלגת על תיאורים. הקונספט כל כך יפה שזה כואב. קאפל אישקה, אוי זה כל כך יפה..
התאהבתי בשון מיד. גם קייטי היא דמות שקל לאהוב אותה.
הדמויות ברורות - מאט ואביו מלווין הם פשוט איכס, גייב ופין זה אנשים חמודים כל כך, גראטון ודורי מוד הם משפחה-לא-משפחה כזה.
הרעיון של האי תיסבי הוא כל כך מרש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אז בגלל שאיו לי כוח לעשות סיפור התחלה כמו בביקורות האחרונות שלי, אני אתחיל את הביקורת ישר... בערך...
אז לפני ששמתי את ידי על הספר הזה; "מרוצי העקרב", שדרך אגב השם הזה מאוד מטעה כי אם נגיד לא הייתי קוראת את התקציר או מסתכלת על הכריכה הייתי חושבת שמדובר על עקרבים שרצים בחול ואנשים מהמרים מי ינצח - למרות שזה דיי דומה, גם בסיפור מהמרים על הרוכבים.
בכל מקרה... אז לפני ששמתי את ידי על הספר הזה, התחלתי לקרוא שני ספרים אחרים ששעממו אותי, אז הפסקתי אותם באמצע. או שזה בעצם היה שלושה ספרים... אני כבר לא זוכרת...
את הספר קיבלתי מידידה ליום ההולדת, ידידה שאף פעם לא ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא בין טוב לבסדר.
את הסופרת אני מכירה. לא אישית אבל מספרים אחרים (סדרת הזאבים של גרייס)
בהתחלת הספר ממש לא הבנתי מה קורה עם שון.
לא הבנתי כלום איתו. לא הבנתי מה זה קאפיל אישקה, לא הבנתי מה קור קשור לשון, לא קישרתי שם לדמות. בקיצור בלגן.
אז את הספר התחלתי לא בצורה הכי טובה שיש. אפשר לומר שאפילו שקלתי להפסיק אותו באמצע. אבל איך אומרים? תקרא 70 עמודים ואז תחליט. וכך עשיתי ובאמת, הכל התחבר והכל הפך לברור יותר. הבנתי מה זה קאפיל אישקה, הבנתי מה הקשר בין קור לשון וקישרתי שם לדמות.
אפשר להגיד שבמשך כל הספר הייתי בטוחה שמרוצי העקרב אורכים ימים ולא רק כמ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם ישאלו אותי מי הסופר האהוב עלי ביותר
ככול הנראה הייתי עונה מגי סטיווטר
ולא רק בגלל שהיא הסופרת היחידה שאני זוכרת ויודעת לקשר לספרים מסוימים
אבל זה בגלל הכתיבה שלה
אני לא יודעת איך הכתיבה המקורית שלה כי אני קוראת מתורגם
אבל אני סומכת מספיק על המתרגמים שלה שהם עושים עבודה טובה
והרעיון? איך לעזזל היא מגיעה אל הדברים האלו?
פאקינג סוסים שאוכלים אנשים וחיים במים...
מי יכול ועם יד הללב להגיד שהוא אי פעם היה חושב על משהוא גאוני שכזה ?
בקיצור
לדעתי גם עם אתם לא אוהבים את הנושא פשוט לקרוא,לקרוא,ולקרוא!
הכתיבה כול כך מדהימה שלדעתי כול אחד בקלות היה י... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אז מה את רוצה ליום ההולדת??"
"סוס."
"אי אפשר סוס."
"אבל אני רוצה סוס."
זו באמת הייתה אחת מהמשאלות היותר עיקשות שלי מאז ומעולם. תמיד אהבתי סוסים.
לכן אולי מיותר לציין שהחריד אותי איך סטיווטר לקחה את החיה האהובה עליי והפכה אותה למפלצת אימתנית ובלתי צפויה .
אז את הספר הזה התחלתי עם ציפיות ברצפה . הביקורות ששעתי עליו לא היו טובות במיוחד,
ואת הזאבים של גרייס לא קראתי, אבל קראו להם 'הזאבים של גרייס' ומי רוצה לקרוא ספר עם שם כזה.
ובכל זאת, סוג של אינטואיציה פנימית גרם לי לקנות אותו בכל זאת.
אני פשוט לא מצליחה להבין אם אני מוזרה או שאף אחד לא מבין,
אבל זה אחד הספ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים שמדבר בין היתר על סיפור אהבה שנשמע לא כלכך הגיוני בהתחלה,אבל לאט לאט נסחפים לתוכו ומגלים שלמרות הכל הדמויות האלה נועדו להיות יחד. ושלא חס וחלילה תטעו לחשוב אני מדברת על פאק ושון-כי כוונתי הייתה לשון ולקור. השניים האלה פשוט בלתי פרידים (יש בכלל מילה כזאת?) זה לא משנה ששון הוא לא הבעלים החוקיים של קור-הוא הבעלים שלו בכל מובן אחר.ממש התאכזבתי ששון לא ניצח במרוץ ועוד יותר כשקור נפצע.הסופרת אמרה בסוף הספר שהיא לא מתכוונת לכתוב ספר המשך ולכן נותר רק לדמיין איך קור מחלים ושון ופאק(על דאב כמובן) רוכבים לעבר השקיעה (ולא משנה כמה קיטשי זה).
הספר היה מר... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אז הספר הזה לא אינטליגנטי, לא מתוחכם, לא שנון במיוחד, מסתבר שאפילו לא מקורי, בנוסף. התחלתי אותו פעם, קצת, ולאחר מכן הוא שכב אצלי על המדף חודשים עד שהמשכתי אותו שוב.
מיותר לציין שמי שכתבה אותו היא מה-שמה ש"חתמה" טרילוגיה שלמה בסוף פתוח.
יופי, ניחשתם, אני לא מתה עליו. ולמרות זאת – שלושה כוכבים. כי לשים ספר שאתם לא בטוחים לגביו בכללי, בשלושה כוכבים, זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בשבילו. לתת לו ארבעה והלאה יהיה עוול לספרים הטובים, ושתיים ומטה יהיה עוול לספר עצמו.
העלילה מגוללת סיפור של אי קטן איי שם. הוא מצומצם, דיי עני, והמשאבים העיקריים שלו הם סוסי מים – יצו... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה כיף זה להעביר את צום יום כיפור ולא להרגיש אותו בכלל והכל בזכות הספר המדהים הזה!
לפני הביקורת יש לי הקדמה קטנה (באמת קטנה...):
יום חמישי הזה היה יום דיכאון אחד גדול. היה לי מבחן ענק במתמטיקה והיה לי בלקאאוט מטורף. פשוט ישבתי מול המבחן ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, ואני ממש אוהבת מתמטיקה (כן כן קראתם נכון... אני אוהבת מתמטיקה) אז פשוט כל היום הייתי בדיכאון והרגשתי ממש טיפשה :( ובנוסף המורה שלי לביולוגיה החליטה להוסיף לנו שעתיים ביולוגיה סוף היום בתירוץ של "אנחנו בהספק גרוע של החומר..."
וכשחזרתי הביתה אם קצת יותר מצב רוח (בזכות חברותי הנשמות) חיכה לי הספר... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופרת מגי משתמשת באותו הרעיון גם בספר הזה. פעם הקול שלה ופעם הקול שלו. הרעיונות שלה לספרים הם מדהימים ומקוריים. ובכל זאת הספר הזה חופר עד לשתי פרקים האחרונים של המירוץ.
חבל. זה היה אמור להיות גאוני, ואני יודעת שהיא נותנת טון גבוה ברומנטיקה. חסר משהו...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
