ביקורות ספרים על הספר וולף הול - טרילוגיית תומס קרומוול #1

מתי בדיוק נגמרים ימי הביניים? ברור שאין תאריך חד משמעי ותהליכים מתרחשים בהדרגה, אבל היסטוריונים אוהבים להציב קו גבול גם לדברים כאלה. ולכן יש טענה שימי הביניים מסתיימים בשנת 1492, עם גילוי אמריקה ו"העולם החדש", וגירסה אחרת ממקמת את הגבול בשנת 1517, עם המצאת הדפוס. האם זה משנה? רק לאנשים שדברים כאלה משנים להם, והם לא אני. אז אנחנו באנגליה של סוף ימי הביניים או תחילת העת החדשה, שנת אלף חמש מאות עשרים ומשהו. אלפיים שנים אחרי שמלך בשם דוד ראה אישה רוחצת מבעד החלון, שלח את בעלה למות במלחמה וקיבל נבואת זעם מהנביא שלו על "תשלום ארבעתיים" לפני שאותה אישה תלד לו יור... המשך לקרוא

נצחיה

ספר מתרכז בסיפורו של תומס קרומוול, פליטיקאי הידוע לשמצה בחצרו של הנרי השמיני ומציג את הצד האנושי שבו. הסיפור מעניין ושונה מרומנים היסטוריים אחרים של פיליפה גריגורי למשל או אלכסנדר דיומא. למרות הסיפור המעניין ועולם שלם שנגלה לעיניי מתוך עומקה של הפוליטקה המלוכלכת של החצר והכנסייה, הספר מאוד לא פשוט לקריאה בגלל הסגנון הייחודי (ומעצבן בעיניי) בו לא תמיד ברור מי הדובר, ולעיתים נדמה יותר כספר עיון ולא כספר עלילתי. על אף שהילרי מנטל לא מתעלמת מהצד הדורסני שלו היא מוסיפה לדמותו נופך אנושי מסויים דרך סיפור ילדותו (לא בטוח שתואם כל כך למציאות) והאסונות שפ... המשך לקרוא

נתי ק.

אני חושב השאלה הראשונה שבאה לך בראש אחרי כזה ספר זה למה הסופרת פה לקחה את האיש הזה שקראו לו תומס קרומוול ושהיה היועץ ועוד כל מיני תפקידים אצל הנרי השמיני וכתבה את הספר עליו ולא על מישהו אחר שהיה יותר מפורסם. נגיד המלך בעצמו או האישה שאהב או האישה שלא רצה אותה יותר. ביחוד בגלל שזאת סופרת אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת כי היתה יכולה לכתוב את הכל מהמבט של האישה (ולא בגלל שזה יום האישה הבינלאומי אני אומר את זה). אני חושב שיש לי תשובה. הזמן שהספר כתוב עליו זה זמן קריטי. זה הזמן שעוזבים את ימי הביניים והולכים לזמן החדש והסופרת לקחה פה איש שהיה מפורסם רק חצי... המשך לקרוא

סימנטוב

מי שלא אהב את הספר הזה הוא פשוט אידיוט!... המשך לקרוא

אלקו

עוד חרוז במחרוזת הספרים על חצרו של הנרי השמיני, המלך המסוקר ביותר של אנגליה. איך משחילים עוד חרוז למחרוזת בלי שהקוראים ישוו אותך (הסופר) עם אחרים שכבר כתבו על אותו נושא לפניך ? מעמידים במרכז הספר דמות פחות מפורסמת (אני לא שמעתי על תומס קרומוול מעולם, אבל אני לא דוגמה). יש עם זה בעיה. כשהדמות לא מפורסמת לא ידוע עליה הרבה, אז איך נצליח למלא 700 עמודים עליה ? או! השאלה אם מה שכתוב בספר הוא היסטוריה או בדיון תישאר אצלי תמיד בסימן שאלה. אני מניח שרוח הדברים נכונה. תומס קרומוול אכן היה שר הבטחון, שר האוצר, שר הפנים שר החוץ, ראש השב"כ ומזכיר המדינה של הנרי השמיני... המשך לקרוא

חנן

“Well, I say he’s a genius,” said Glokta. “In a couple of years they’ll all be fencing like him." ~ Joe Abercrombie, "The Blade Itself" This is not a review. Partly because this is not my first time reading this book, mainly because I might loose all coherency and just mumble faintly "I'm not worthy... I'm not worthy...". I can but thank my lucky stars that there was nothing to see on TV one day and as I was browsing through the channels on one of the German ones I saw one of my favourite actors James Frain in period dress. By a quick check on IMDB I discovered the show was called "The Tudors". I've spent the next couple of weeks watching the entire 5 seasons and when it was over and I felt the loss keenly, I looked around for further reading on the subject. It was February, 2012. All everyone was talking about online, in relations to the Tudors, was "Wolf Hall". There's one thing I noticed this time around - Mantel has no sympathy for Richard III, the man I ... המשך לקרוא

מרינה מ.

ספר מעניין ביותר, לא קל לקריאה גם בגלל הסגנון המיוחד של הכתיבה שלא תמיד מאפשר לדעת מי הם הדוברים וגם עקב התיאור שהוא תמיד בזמן הווה. מצד שני מעניין ומרתק לראות איך הסופרת מחייה את התקופה ואת מראות חצר המלוכה ועוד מפי תומס קרומוול שהוא הגיבור האמיתי של הסיפור הזה. אלו הם 700 ועוד עמודים שהצלחתי לקרוא בשבועיים תוך השקעה מקסימלית של ריכוז - לא ספר קל בכלל אבל מרתק ובטח למי שאירועי החצר בארמון המלוכה באנגליה מעניינים אותו. מאוד מומלץ.... המשך לקרוא

רוני

רומן היסטורי ממש טוב! שוב למדתי עוד היסטוריה (למרות שיש המון בידיון) בזכות סיפורת, ושוב הסיפורת מצליחה להעביר תקופה, הלך מחשבה, תמונות ואנשים בצורה כל כך מוצלחת. הספר לא קל! אפילו כבד למדי, למרות שהתירגום מעולה ושוטף, הסופרת הולכת קדימה ואחורה בזמן, ולא טורחת להקל על הקורא במשפטים מפותלים ודמויות רבות, חצאי משפטים ופסקאות שלמות ללא שמות, שצריך לקרוא לפעמים פעמיים כדי להבין מי ומה. אבל זה שווה, אנגליה המוזרה, הקרה והרטובה של המאה ה-16 נשפכת מתוך סיפור מרתק, על דת קנאית, מושחתת ומטורפת שבתוכה אנשים משכילים ובורים מנסים לחיות, ובדרך כלל מתים מוקדם מדי. ז... המשך לקרוא

ניר

ספר שקוראים בנשימה עצורה, אפילו שיודעים בדיוק מה קורה בסוף... נכנסית לתוכו עם אפס ידע בהסטוריה אנגלית, והתקופה פשוט קמה לתחיה בדמיון שלי. דמיות מורכבות ומרתקות, שאפשר לאהוב ולשנוא בו-זמנית, פשוט תענוג. אשמח להשאיל את הספר (באנגלית) לכל מי שירצה - קשה לי להפרד ממנו, אבל אני חושבת שכל אחד צריך לקרוא... המשך לקרוא

SmadarGam

מרוב עצים לא רואים את היער.... המשך לקרוא

עופR

אנגליה, המאה ה16. העת החדשה כבר כאן והרפורמציה והטכנולוגיה מאיימות על שליטת ההגמוניות הישנות - המלך והכנסיה הקתולית. שתי אלו עסוקות במאבק דמים נגד הניסיונות לשינוי מלמטה, אך בו בזמן נלחמות זו בזו: המלך, הנרי השמיני, רוצה לבטל את נישואיו לקתרין מאראגון הספרדייה כדי שיוכל להתחתן עם אהובתו אן בוליין, אך לצורך כך הוא צריך אישור מהוותיקן, שכמובן מסרב לעשות זאת. ללא ההיתר לא יהיה למלך יורש חוקי, והממלכה שגם ככה במצב לא משהו תשקע לתוך מלחמת אחים. כאן נכנס לתמונה הגיבור האמיתי של הסיפור ושל הספר- תומס קרומוול. קרומוול הוא בן עניים שבזכות קסם אישי, כשרון וחריצ... המשך לקרוא

מירב

עוד ספר על הנרי ה 8 ונשותיו הפעם מנקודת ראות שונה... המשך לקרוא

של

"וולף הול" איננו עוד רומן על תקופת הנרי השמיני. זהו לא טקסט קליל ונוח לעיכול כמו ספריה של פיליפה גרגורי, אלא משימה מאתגרת בת 700 עמודים. אם כן, על מה ולמה? הילרי מנטל בוחרת בחירה לא שגרתית ומתרכזת באחת הדמויות החשובות אך הפחות "מקסימות" ו"מושכות" מחצר המלך הנרי השמיני-תומאס קרומוול "אדם לכל עת". חייל, סוחר, פרקליט, פוליטיקאי, שר וגם חבר, אב ובעל אוהב. אדם המעיד על עצמו כי יש לו "מראה של רוצח" וכך הוא נתפס ע"י סביבתו. אך כמו בדרך כלל, בסיפורים המעניינים באמת, המראה משקר והמציאות מרתקת ומורכבת. מנטל בונה דמות אנושית מאוד, המתוארת כולה בזמן הווה, תוך כדי פלאשבקי... המשך לקרוא

שין שין

משום מה לא הוזמנתי לחתונה של הנסיך ויליאם ובחירת ליבו קייט היום בצהריים... קצת נפגעתי אמנם, אבל החלטתי שלא לחולל שערורייה. במקום זה שקעתי בספר המצוין 'וולף הול', ומצאתי את עצמי בחתונה מלכותית אחרת, שהתרחשה לפני כמעט חמש מאות שנה, ולמרות שאפילו מצלמה אחת לא היתה שם (כי הם היו עסוקים מדי בלהוציא להורג את האנשים שאולי יכלו להמציא אותה) תהיו בטוחים שהיא היתה לא פחות מסעירה והרבה יותר משמעותית. על אף שמדובר בספר לא קל לקריאה, למי שמוכן להתאמץ, מובטחת חוויה מאוד מיוחדת ומורכבת, ובעיקר – מלמדת. קראתי שהילרי מנטל (שזכתה בפרס 'בוקר' היוקרתי על הספר הזה) שוקד... המשך לקרוא

קוראת הכל

למתעניינים בסיפורת היסטורית יש כאן ספר מעניין הבנוי באמנות סביב השלד העובדתי. הספר מציג תיאורים מפורטים של חיי היום יום בתחילת המאה השש עשרה, ספר מרתק. ... המשך לקרוא

רוני_א

הספר נכתב על תקופה ש(בדיעבד אנחנו יודעים) היתה פתח למהפך ענק והכל בגלל מלך (הנרי השמיני) חרמן, וראשי כנסיה שלא ידעו לא להגזים. (אני יודעת שההערה הזו פשטנית מדי, אבל אני לא היסטוריונית). הספר טוב. הוא כתוב באופן רהוט וקריא, והוא מספר סיפור מרתק. ובניגוד למספרים אחרים על אותה תקופה הוא מתמקד בדמות שולית לכאורה, לא בן אצילים, איש שיצר את גורלו במו ידיו וטיפס למעמדו מעמדה בלתי אפשרית. (ועל זה כולנו אוהבים לקרוא - מותר לחלום...) בולט בספר הוא חוש הומור נפלא הנותן לגיבורים עומק נוסף. שתי בעיות בספר הפריעו לי להתחבר אליו בשלמות: המון שמות שאינם מתפתחים לדמויו... המשך לקרוא

yaelhar

יש ספרים טובים. יש ספרים טובים מאוד. יש ספרים יוצאים מן הכלל. ואז יש את "וולף הול", בוודאי אחד הספרים הטובים ביותר שיצא לי לקרוא בחיי. אין לי ספק בכך. "וולף הול" מגיע לארץ אחרי תקופה ארוכה שבו קיבל שבחים בכל רחבי העולם הדובר-אנגלית, וגם קצת מעבר. קשה להתחיל לתאר ספר כזה, שזכה בחלק מהפרסים הספרותיים הבכירים ביותר בבריטניה וארה"ב. אפשר רק לומר שהספר זכאי לכל אחד משבחים אלה. והרבה מעבר. "וולף הול" מביא את סיפורו של יד ימינו של המלך הנרי השמיני, קרומוול. ידוע יותר בספרות כאיש רשע, קשה ומניפולטיבי, כאן מביאה הילרי מנטל דמות אנושית לגמרי. קרומוול מתגלה כאדם ... המשך לקרוא

ביבליו