ביקורות ספרים על הספר ואם היו אומרים לך
בשורה התחתונה- ספר טוב, כתוב מצוין וכולל עלילה מעניינת עם נגיעות כאב מורגשות.
היה לי קשה עם הספר כי מדובר בעלילה ריאלית באופן מורגש, אני לא יודעת כמה אנשים שלא "זכו" להיות בני משפחה של בעלי צרכים מיוחדים יכולים להזדהות עם ליבת העלילה, אבל בקטעים בהם ענבל חוזרת לילדותה עולים לא מעט קטעים כואבים שסביר להניח שיעוררו אמפתיה ו/או הזדהות עם רבים.
ענבל, אמא צעירה ומשכילה (מאוד) נוטשת את מסלול הקריירה שלה - לא בשביל הילדים אלא בשביל בעלה שקיבל רילוקיישן זמני ביוון.
על ההתחלה מודגש הקרבן שהיא מקריבה וההחרגה שלה מול הנשים האחרות בקהילה הישראלית באותה עיר - ב... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עד עמוד מאתיים בערך עוד חשבתי שהספר טוב ודי נהניתי מהכתיבה בעיקר, אחר כך הבנתי שיש פה חפירה אובססיבית, הדמויות איבדו מאמינותן וכך גם העלילה. אילצתי את עצמי לסיים את הספר בכל זאת (תוך מספר דילוגים, אם להיות כנה). בסיכומו של דבר דירגתי את הספר כלא משהו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לפעמים חשבתי לעצמי שענבל, מספרת הסיפור, היא גלגול של עובד אלילים עצבני במיוחד. כפי שהללו היו טרודים ללא הרף בשאלה כיצד לרצות את האלים, כך ענבל חיה בדריכות מתמדת למכה ש"אלוהי האסונות" עתיד להנחית עליה. אלוהי האסונות, כשמו כן הוא, הישות שיושבת ביציע העולם ושוקלת בקפדנות את מנת הייסורים הקצובה לכל אדם. כל מנה נרקחת באופן אישי, כל עוגמת נפש זעירה נלקחת בחשבון. שף של צרות, פנקסן של אסונות. אין דרך להקדים רפואה, רק להמתין למכה. מכירים את ההקלה המשחררת שבשריטה הראשונה ברכב חדש? הקלה כזו חשה ענבל כשסוף סוף ניחת האסון: ילד מיוחד. אבל בעוד שברכב השמחה היא על עשרו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
גלית דיסטל אטבריאן.
בקיצור: גדא.
גדא גדא, אבל ביש גדא.
ביש ביש גדא גדול שנקרא, למשל, אם-סי-די-די.
מה זה אם-סי-די-די? ילדים שנמצאים על הגבול בשלוש חזיתות: חזית רגשית, חזית שכלית וחזית תקשורתית.
או בתרגום לשפה של בני אדם: גם אוטיסט, גם מפגר וגם חולה נפש? (עמ' 518)
הבן אדם ש"תירגם" את זה לשפה של בני אדם הוא ענבל, שהיא המספרת בספר הזה והאמא של הילד עם האם-סי-די-די.
אם-סי-די-די הוא רק אחת האבחנות שבה אובחן שאול, בנה הפעוט של ענבל. היא ניתנה ע"י אנשי מקצוע שלאורך הספר הצטיירו לפעמים כמו רופאי אלילים בורים ופרימיטיביים שנגועים בדעות קדומות מזעזעות והרסניות. וג... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הכתיבה של גלית היא החוויה האמיתית של הספר הזה. היא חדה, ושנונה, ויודעת לזקק רעיונות, רגעים, תחושות.
הדמויות מעניינות ואתה מוצא את עצמך מחליף דעות, וכל פעם בעד דמות אחרת (וממשיך לקרוא למרות שהמספרת, ענבל, היא דמות בלתי נסבלת).
סביר להניח שלא הייתי קורא את הספר במלואו אם סופר קצת פחות מוצלח היה כותב אותו (ואני לא אומר את זה בחבות הספר, אלא לטובת הסופרת).
יש לי מעט ביקורת על אמינות העלילה והדמויות, אבל עדיין, ספר מצוין לטעמי.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מקסים, רגיש ומעניין.
כדאי לקרוא.
מספר על אם שמגדלת ילד "מיוחד", הקשר איתו, עם המשפחה והיחס של החברה בעיניה של האם.
מרתק.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
|
|
ספר מאוד מיוחד על על משפחה ובה האם קצת דומיננית על גילוי העובדה שבתה בעלת צרכים מיוחדים שסובלת מאוטיזם פתאום מראה לה עולם לא רגיל עולם של קשיים של חוסר תקשורת של אימהות בצורה שונה ספר שלעיתים היה לי קשה לקרוא בו את סבלה אם כי את נחישותה הרבה לעשות את זה בדרך שונה ולתת הכל כדי שלילדה שונה ככל שהיא תקבל טיפול טוב בספר היא מתארת את קשייה אך נותנת לעצמה גם קרידיטים על התמודדות טובה פעם לפעם וגם ציונים היא רואה את השוני שאל מול ילד רגיל ויד אוטיסט פתאום המבטים שונים התקשורת שונה והבדידות של הילד האוטיסט אל מול הילד הרגיל והאופטימי לא קל לקרוא ספרים כאלה... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
את הספר הזה הזהירו אותי לקרוא רק לאחר שאני אסיים ללדת את כל ילדיי ואוכל לנשום לרווחה לגבי מיקומם על הספקטרום האוטיסטי...
אז חיכיתי.
סיימתי אותו לפני חודש ולטעמי האזהרה היתה מיותרת. הסיפור הוא סיפור של חיים קשים של מישהי אבל אני הרגשתי שהקושי אצלה הוא לא רק בגלל הבן הבעייתי שהיא נלחמת עבורו ואין ספק שמהבחינה הזאת היא מדהימה!
הקושי שלה הוא גם בבעל מעצבן ובחירות שהיא ביצעה בחיים שלה שלא הצלחתי להבין את פשרן.
הבנתי רק לאחר סיום הקריאה כמה הסיפור הוא סיפור אמיתי ובאמת שליבי עליה על כל מה שעברה אבל יחד עם זאת אני חייבת לציין שתוך כדי קריאה הרגשתי מותשת.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
האם שאלתם את עצמכם פעם מה זה אוטיזם???????
ענבל מרגישה שבנה הפעוט שאול לא בוכה,בגיל שנה וחצי הוא שקוע בבועה משלו!!!!!
ענבל מנסה להדחיק את הבעיה,מנסה להתעלם ממנה,אבל איך אפשר לברוח ולאן!
עד שהכל מתפוצץ וכן לענבל יש ילד שונא משאר הילדים בגילו.
ספר שמאתר איך אימא ומשפחה שלמה מתמודדת עם ילד חריג.
ספר מטלטל רגשית עוסק בסוג הבעיות הכי כואבות בחיים.
כמובן לא לבעלי לב חלש.... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אגרוף לבטן הרכה. תארו לעצמכם ספר שלוקח כמה מהפחדים והסיוטים הכי גדולים שלכם, מהילדות, מהזוגיות, מההורות, אורז אותם לסיפור אחד ריאליסטי עד כאב, ומגיש לכם אותו למסע ארוך ועמוק לתוך נפשכם פנימה? זה מה שהרגשתי שהספר הזה עשה לי. לכן קשה לי להעריך אותו בצורה אובייקטיבית. הוא פרט על כל נים ונים בנפשי, קראתי אותו כמו מישהו שחולם סיוט בלילה. כאילו אני בתוך שינה טרופה רווית צער ומועקה. אחרי כל פרק, הייתי צריכה לקחת נשימה עמוקה כדי להמשיך.
הספר עוסק ב'רעידת האדמה' שמתחוללת בחייה של משפחה ישראלית מצויה, כשמסתבר שאחד מילדיה הינו אוטיסט. נכתב מנקודת מבטה של האם ה... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מצד אחד אני מאד מעריכה את הכנות והאומץ של הכותבת לחשוף את הצדדים המכוערים והלא מחמיאים שקיימים - אם זה ביחסי האם לבנה ובכלל לסביבתה, בזוגיות, בעולם הטיפולי ומה שיש לו להציע לאנשים שנפגעו, ביחס הסביבה לשונה. מצד שני, חשתי חוסר איזון והקצנה, שגרמו גם למידה של חוסר אמינות. למשל: עולם המטפלים. נכון, גם לי בקורת רבה על תעשיית האיבחונים והתעריפים המוגזמים, ומטפלים שגורמים נזקים בחוסר רגישות, ויחד עם זאת לא הכל שחור - יש גם הרבה טוב, ומזה היה מעט מדי בספר, כך שהתקבלה תמונה מעוותת. או יחס הסביבה: נכון, הרבה אנשים עסוקים בלהיראות טוב ושיקולים פולניים ואין מספיק ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את הספר הזה התחלתי לקרוא בצומת ספרים, ברגעים גנובים בשבת, כשבעלי עם הילדה. קראתי אותו והקריאה טלטלה את כולי, מבלי לדעת למה. הספר מתאר אמא לשניים שמגלה שלבנה הצעיר יש בעיה חמורה. יש את הרגע הזה שבו "הבליחה בה ההכרה שיש לה ילד לא בסדר." (לא, זה לא ספויילר, זה כתוב כבר על הכריכה האחורית...).
באותו רגע הבליחה גם בי ההכרה שמשהו מאוד לא בסדר גם אצלי, ואפילו שכחתי להיות צינית כהרגלי לגבי ספרים שעיקר תוכנם כבר נשפך לו על הכריכה כדי להוות יחסי ציבור ולחפות על כתיבה בינונית. אני זוכרת שרעדתי, פשוט רעדתי, למרות שאפילו לא היה קר. באותו זמן הייתי בתחילת הריוני השני, אמ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הכתיבה כ"כ טובה שקשה להאמין שזהו ספר הביכורים של המחברת.
מתוך ראיון עיתונאי שנערך עם המחברת עולה שהספר די אוטוביוגרפי, מה שמעצים את החוויה של הקורא. מרגש לראות איך המחברת אינה מנסה לייפות את דמותה וחושפת בגילוי לב מוחלט גם מחשבות שהחברה לא מסכימה לקבל מפי אמא, ובתוך כך לאט לאט נחשפת האישיות החזקה והמרגשת של המחברת, ונראה שגם עבורה מדובר בגילוי. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ענבל משוכנעת כי את חייה מנהל "אלוהי האסונות", אותה ישות עלומה המתכננת אסון לכל אחד, אסון שאי אפשר לחמוק ממנו. כדי להתחכם אליו היא מבלה את כל חייה בציפייה דרוכה לקטסטרופה שתתרגש עליה, לאותו משבר בלתי נמנע.
כשמתברר שלשאול, ילדה השני, זה שאינו בוכה ואינו מתקשר, יש בעיה, היא נרגעת. הנה, הגיע האסון, ועכשיו היא תתמודד.
אלא מובן שהדברים לא פשוטים כ"כ. כשהיא רואה כל הזמן את חייה מבחוץ, דרך מצלמות הקולנוע של במאי עלום, החיים הופכים למשימה בלתי אפשרית. ההתמודדות עם שאול הסובל והמסוסכך, עם הבעל האנטגוניסט, עם יחסי ההורים הלא-פתורים ועם מבטי החברה מובילה אותה לרגעי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אותנטי ומרגש.
רק מי שחווה על בשרו מעבר משגרה נורמלית להתמודדות עם ילד כל כך קשה יכול לכתוב כל כך טוב.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה מדהים במובן שהסופרת הצליחה לגרום לי לשנוא ולרחם כל פעם על דמות אחרת. בהתחלה שנאתי את האמא, אחרי זה את האבא ואז את הפסיכיאטרית ומצד שני ריחמתי על האבא ואז על האמא ואז על מישהו אחר.
הכתיבה מצויינת, מלאת תיאורים, לא משעמם אבל מרגיז מאוד לקרוא את הספר כי אני כל כך רוצה שזה יסתדר להם והם יחיו ביחד באושר אבל זה לא קורה כי זו המציאות, וההתמודדות שלהם עם הילד נראית כל כך קשה, כל פעם נופל עליהם אסון אחר. לפחות הסיום (לדעתי) מפויס קצת, אבל רואים שזה לא מושלם, כי ככה זה במציאות: שום דבר לא מושלם.
מומלץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לעיתים רחוקות אני נתקלת בספר שנוגע בי כל כך חזק. תיאורים נפלאים של מצבים של התנגשות,של אירועים שבין אישה לבעלה, ילדיה, אמא שלה (הוריה), הורי בעלה, לחברותיה הקרובות, לחברים רחוקים יותר, לאינסוף דמויות הסובבות אותה (אותנו) כשהיא (כשאנחנו) נקרעים במצבים קשים והאלוהים שלנו הוא אנטנת yes על הגג.. ולאחרים, לאנשים סביבנו,יש כל מיני תשובות הזויות..אימרות הזויות עוד יותר, חוסר הבנה משווע, גם כשהם רוצים לעזור, ובוודאי כשהם לא. סביב הציר המרכזי של הקושי לגדל ילד עם בעיה, סובבים כולנו, גם כשאנו מגדלים ילדים בריאים. כל כך הרבה פעמים בספר בכיתי מהתרגשות רק כי מישהי הצלי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מיוחד על נושא ייחודי שקל להיזדהות בו עם האם הנאבקת בין הידיעה להכחשה ובין המציאות לחלומות. מאוד אהבתי את הסיפור, אך העלילה מעט "נמרחה" על פני עמודים רבים בעיקר במחצית הראשונה של הספר.
ספר טוב...בסך הכל.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר נוגע ללב, שנון ומעניין.
פותח בפנינו עולם אחר ומשתף אותנו בהתמודדויות שקיימות בחיים לפעמים הם לידינו ואנחנו לא מודעים.
מומלץ!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר קורע נשמה שיכול היה להיות הסיפור של כל אחת מאיתנו.
מבלי לחשוש משיפוטיות ובגילוי לב מעורר הערצה משתפת אותנו גיבורת הסיפור בתלאותיהן הבלתי אפשריות של חייה.
גיבורה שיכולה לככב בספר 'איוב' כמו כלום, שלמרות המכות הניתכות על ראשה בזו אחר זו, מפלסת לה את דרכה שלה, בקצב שלה.
משאירה לקורא גם ברגעים השחורים ביותר שלה, את התקווה שעוד יהייה לה טוב.
כתוב מצויין, מרתק ומעורר המון אמפטיה.
... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
קראתי את הספר בזמן שעבדתי בכיתת תקשורת והייתי חשופה לבעיות תקשורת
הספר פתח לי זווית ראיה שונה כיצד ההורים מתמודדים עם הבעיה הזאת וזה פשוט הדהים אותי והימם אותי וריגש אותי והיה לי חשק פשוט להיות חלק מהמשפחה הזאת ומהאמא הזאת ומהילד הזה
פשוט ספר מדהים... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
סיפור נוגע,רלוונטי ומעניין.
אהבתי מאוד את הכתיבה! קראתי לפני שנה וכשאני נזכרת בעלילת הסיפור - מחזיר אותי ישר !
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שלום לכם לכל הקוראים והקוראות,
אני האמא של הסופרת. גלית בת מקסימה, טובה ומאוד חכמה.
תתכוננו לספר השני שהיא באמצע הכתיבה.אני קראתי יותר מעשר פעמים את הספר "ואם היו אומרים לך" ובכיתי מחדש.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
יש מצבי חיים, שלמרות שמעולם לא חווינו, יש לנו תבנית מחשבתית לגבי איך הם אמורים להתנהל.
ילד אוטיסט, אמא שמתחילה בהכחשה וחיפוש אשמים אחרים וממשיכה במאבק שבא על חשבון כל דבר אחר- כולל היא עצמה. בעל שבורח מכל הסיפור הזה לעבודה ולמקומות אחרים, עד שהכל מתפרק ואז פתאום מגלה מחדש את אשתו ומתחרט.
ממסד מסורבל, חברה מתנכרת ומצטדקת וילדה אחת קטנה שהולכת לאיבוד בכל הבלגן הזה.
כל הקלישאות האלה, נמצאות בספר. כל מה שהיינו מצפים שיקרה - קורה.
ובכל זאת, באורח פלא ממש, אין בספר הזה אות אחת שמרגישה כמו קלישאה. הכל אמיתי, הכל חי, הכל נוגע.
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כשקורה לילדים שלנו משהו שמצריך טיפול מיידי אנחנו לצידם תמיד עד שהבעיה מטופלת,בספר גלית גילתה בדרך קשה שהילד שלה אוטיסט אבל היא לא יכלה לעזור לו בהתמודדות כי היא לא ידעה.
היא רק חשה שמשהו לא בסדר.
כשהיא כבר ידעה הטיפול האיטי של הממסד לעומת הצורך שלה כהורה שדברים יסתדרו במהירות האפשרית לא ממש הצליח.
הספר מתאר תא משפחה בשליחות בחו"ל כשהבעל בעבודה רוב הזמן ואת ההתמודדות הקשה של גלית מול כובד החיים.
ספר טוב כתוב יפה ומהחיים...... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מדהים.
כל כך מיוחד, מצחיק, שנון, אמיתי. בעיקר אמיתי.
גורם לך לחשוב הרבה על עצמך.
לנסות לדמיין את עצמך באותו מצב של הגיבורה. כן, גיבורה.
להזדהות עם הכאב שלה, עם האושר.
אפילו עם השיגעונות.
ספר חזק. על משבר אמתי, ועל איך שבן אדם הולך עם האמת שלו עד הסוף ומאמין בה גם אם היא כואבת, גם אם היא מתערערת באמצע ובסוף מצליח.
יש שיגידו שהספר מייגע וארוך מדי.
עד שמשהו מסתיים, צצה בעיה חדשה.
אני אומרת, זה כל מה שיפה.
הספר מתאר בצורה מציאותית פרק זמן בחיים של בן אדם. על כל המשברים והתהפוכות.
כולנו מרגישים לפעמים בתקופות כאלו, לא בדיוק אבל פחות או יותר.
לקראת הסוף הס... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מעולה, מרגש עד דמעות.
אחד הספרים הכי טובים שקראתי
עד עצם היום.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מעניין לראות את סטטיסטיקת הנשים לעומת גברים לספר "ואם היו אומרים לך" - בעת כתיבת ביקורת זו, 100% מהקוראים הן נשים. מצד אחד, נשים אלו צודקות. "ואם היו אומרים לך" הוא ספר יפה, יפה במובן שהכתיבה יפה ובמובן שהספר מעמיק בצורה יפה. יפה מדי, לפעמים, אבל נגיע לזה עוד רגע.
"ואם היו אומרים לך" הוא ספר ארוך מדי. גלית דיסטל אטבריאן הייתה יכולה לקצר את ספרה בקרוב ל-200 עמודים בלי שנרגיש דבר (חוץ מהקלה... הספר, שוב, ארוך מאוד). זה לא אורך שאפשר להצדיק - זה אורך של העמסה. הסופרת מוסיפה עוד ועוד לסיפור, כמעת כדי לרפד אותו. "עוד דרמה! עוד בעיות! עוד סיבוכים!" זה מעייף, להגיד את האמת. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מרתק וסוחף.מעלה תהיות בכל סוגיות החיים.נוגע ללב ונכנס לתוך חדרי ליבך.מכניס אותך לפרופורציות על הדברים המהותיים בחיים,ולא לעסוק בתפל.ממליצה מאוד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר טוב. בהחלט כתוב בכשרוןת וכנראה יש בו הרבה מאוד אוטוביוגרפיה. שפה יפה וקולחת והספר נקרא בנשימה אחת. אבל.... סובל מעודף "תעמולה ומגמתיות" ואחרי אמצע הספר זה מתחיל קצת להעיק. זה ספר ביכורים של הסופרת ואני מקווה שניא תמשיך לכתוב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
סיימתי לקרוא את הסםר בתחושה שהוא ממש נגע בי.עד היום לא הבנתי בדיוק מה זה לגדל ילד אוטיסט והספר הזה הבהיר לי שלגדל ילד כזה אתה נזקק להרבה תעצומות נפש. הספר כתוב נהדר. השפה שלו קולחת ואמליץ עליו בחום לכל מי שישאל... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|