ביקורות ספרים על הספר בלתי נראה - ספריה לעם #623
|
מבוך המינוטאור
לכל ספר שאני קורא, אני מחבר סיפור משלי כחיבור אישי שלי לספר, או שאני מתאר תמונה העולה בעיני רוחי למשמעות העיקרית של הסיפור. כך בקשתי שיקרה לי בשעה שקראתי את ספרו של פול אוסטר, בלתי נראה, אך זה לא קרה.
חלפו מספר ימים, ודווקא בריצת הבוקר בשדות הפתוחים, עלתה בעייני תמונת מבוך חשוך שבמרכזו מפלצת בלתי נראית וגיבור העלילה העורך לקראתה מסע בכדי להתעמת אתה, כתמונת הספר.
התמה המרכזית, של אוסטר, היא שבכל אדם מקננת מפלצת, שלא תמיד ניראת, לעתים היא מגיחה והופכת לאירוע משנה חיים, לעתים אנחנו נושאים אותה בקרבנו, כסוד כמוס, או מדחיקים אותה מלבנו, א... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מעט מאד ספרים מעוררים בי כעס בסיום הקריאה.
לרוב אם ספר לא תופס אותי אחרי 100 עמודים אני מניח לו, אבל הפעם משום מה הספר גרם לי להמשיך. אולי בגלל שהוא קצר, אולי בגלל שזה פול אוסטר,
המשכתי למרות המונוטוניות, התלישות של הסיטואציות והדיאלוגים..
ספר שמסתיים כמו שהתחיל, סתום ותלוש, ללא שום הזדהות או תחושת הזדהות עם הדמויות.
חיכיתי לאיזה פתרון מפתיע לשממה הזו, אבל כלום. :(... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כשקראתי את הספר הנפלא הזה, עלה בי החשד כי, העלילה, צורת הכתיבה והלבטים שמרק ווקר מתמודד איתם מוכרים לי. ישבתי וניסיתי להיזכר איפה קראתי משהו דומה, זה לקח כמה ימים עד שנזכרתי באחת מהפואמות היפות ביותר שנכתבו, "האיש השחור" מאת סרגיי יסנין. שתי היצירות מדברות על המוסר, על הגבולות שנחצים בשם היצירה והאומנות. כך או אחרת, חיפשתי תירגום של היצירה הנפלאה של יסנין ולמרבה ההפתעה לא מצאתי. על כן, החלטתי לנסות (ואני אדגיש זאת לנסות!) לתרגם את היצירה בכוחות עצמי, כדי שתוכלו להתלהב כמוני מהדימיון בין היצירות:
אהובי, ידידי היחיד,
אני חולה שכוב על ערש דווי,
אינני י... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הקדמה: הביקורת שלי אינה כוללת ספויילרים אבל למי שטרם קרא את הספר אני ממליצה להימנע מקריאתה, אלא לאחר שיקרא את הספר. אני יודעת שגולשים רבים קוראים את הביקורות כדי להחליט האם לקרוא את הספר ולטובת קוראים אלה אקפוץ הישר לשורה התחתונה: בעיני זה ספר מעולה, סוחף וחכם. נהניתי מאוד מקריאתו וקראתי אותו בזמן קצר יחסית כי הוא סוחף ואף מותח. כך שאני בהחלט ממליצה עליו. ובכל זאת, כאמור, לטעמי, יש לקרוא אותו בעיניים כמה שיותר נקיות ועם כמה שפחות מידע.
Having said that, אעבור לביקורת עצמה.
היה לי פעם רעיון לפורום ב"סימניה" שבו יספרו הגולשים כיצד ספר התגלגל לידיהם או מדוע ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביקורת בסגנון אסוציאציות חופשיות: מטלטל, מבחיל, מבריק, מענג, סתמי משהו לקראת הסוף, מעורר מחשבה, אוסטר כותב יפה כתמיד, no happy end - וזה יפה, דן בשאלות של מוסר בלי להיות מוסרי, יש לי חשק לקרוא עוד ספרים של אוסטר, שמעתי ש "המצאת הבדידות" זה ספר יפה, ארבעה כוכבים. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
פול אוסטר כתב סיפור בעל אלמנטים אוטוביוגרפיים, ובנה מבנה מבוסס על טכניקות סיפוריות, פרובוקציות, עלילה נפתלת, שלפעמים הרגשתי כמו בקרוסלה המגבירה מהירות ללא שליטה.
אדם ווקר גיבור הסיפור מנסה להפוך את חייו לבעלי משמעות. הסיפור מחולק, כמו "ארבעת העונות" של ויולדי, לארבעה חלקים ששלושת הראשונים נקראים על שמות עונות השנה. הוא כתוב (על ידי הגיבור) בגוף ראשון, בגוף שני, בגוף שלישי ובעדות של דמות נוספת. הוא נע לאורך (בערך...) 40 שנה, שתי יבשות, גישה ליברלית (כביכול) למין ולדעות קדומות, לפשיעה, צדק ועוול, שכול, מהות האהבה (ועוד, תקצר היריעה) ועושה זאת בסך הכל ב261 עמו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם ראשונה שאני קורא ספר של פול אוסטר. בדיוק סיימתי אותו, והחשק לקרוא את שאר ספריו בוער בי כעת.
מרתק, סוחף, חכם, מציב רף גבוה של שיכלול קונבנציות ספרותיות נפלאות המקנות ערך כמעט אפי לרמת הכתיבה שהמילה ''מרשים'' עלולה להעליב אותה.
אוסטר ממזג מס' דמויות ומציב לדיון מעורר מחשבה את פיתולי המוסר שלהן, לכאן ולכאן. הספר שוזר פסיפס אנושי
מרגש וכואב, סנסציוני ובוטה, וולגרי ועוצר נשימה.
הסיום אולי אקראי ותלוש מדי אבל פוער בלב הקורא מקום חם ונעים למחשבות הנתפרות לאיטן מייד לאחר שהספר נסגר והולך לבלות לו במדף לצד הקולגות שלו. ספר מ-צ-ו-י-ן !!!... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפילו שערות הריסים שלי סמרו... צמרמורות חרדה ועונג גלשו במורד גבי. בקיצור מותח קולח ומעורר חושים. מומלץ.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גיבור ספרו החדש של פול אוסטר הוא מרק ווקר, שאנו מתוודעים אליו כסטודנט צעיר באוניברסיטת "קולומביה" בשנת 1967. פגישה אקראית עם זוג אירופי מרתק ומסתורי - פרופסור רודולף בורן השוויצי-צרפתי הנהנתן הציני ומאהבתו הצרפתייה הנואשת מרגו - תשנה את מהלך חייו ותכניס אותו לעולם של אלימות ותככים.
את חוויותיו של ווקר בניו יורק ובפריז, וכן את פרשת גילוי העריות שהיה או לא היה בינו לבין אחותו, משבץ אוסטר בתוך ארמון מראות ספרותי מרהיב ומשוכלל, כשביסוד הדברים מונחת כל הזמן השאלה: איך אפשר ואיך מותר, בעולם מורכב ומתעתע, לפעול להשגת הצדק?
מאוד אהבתי את הספר , הוא מרתק סוחף ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה אהבתי!
את הספר האחרון של פול אוסטר קראתי מזמן אבל גם אחרי שנים אני זוכרת את ההתרגשות, חוסר הנוחות, העיקצוץ הזה בכל הגוף שמביאה הקריאה של הספרים שלו. לא יאומן איך שהאיש הזה יודע לאלף מילים.בלי יומרות מוצהרות, מילה אחרי מילה, דף אחרי דף,מצבים פשוטים לכאורה, אנשים נורמטיביים, מקומות סטנדרטיים, אבל ... הנפש, המחשבות, ההזיות, הדברים שמעבר לנראה. איזה עירבוביה קסומה.הפאזל הזה שכל כך כיף להרכיב אותו. אני אוהבת את זה שלא מגישים לנו את הסוף המתוק והצפוי לצלחת כמתנת פרידה. ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סתם ספר. מלא באמצעים ספרותיים. לא מעט פרובוקציות מיניות. אבל משעמם. הסיפורים לא אמינים, הגיבורים פלאקאטיים, הנסיון ליצור מתח וסקרנות לקראת הסוף מניב אכזבה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה קורה כשבחור מבריק ויפה תואר בן 20 מקבל הצעה קוסמת להקים כתב עת לענייני אמנות בכלל, ספרות, שירה וקולנוע בפרט? את ההצעה הוא מקבל מאחד פרופסור ליחסים בינלאומיים, שגילו כמעט כפול. את הפרופסור הוא פוגש במסיבה אליה נקלע. הם נדברים לסגור על פרטים בנוגע לכתב העת. הם נפגשים והצעיר, אדם ווקר, מקבל מהפרופסור, רודולף בורן, המחאה בסך 25,000 דולר. הון קטן ב-1967. ההמחאה מונחת בבטחה בארנק והם מטיילים לעת ערב ומשוחחים.
כאן נכנסת לתמונה מוסיקת המקרה הכל-כך אופיינית לכתיבתו של אוסטר. צעיר שחור נקרה על דרכם, אקדח בידו, בקשתו חד משמעית, אחרת זה ייגמר רע. אדם ווקר נאלם דום, ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר עוסק בכמה דמויות שהתנהלותן מפתיעה את הקורא בכל פעם מחדש. גם כשאתה חושב שאתה כבר מבין דמות מסוימת פתאום היא מוציאה סכין מהמעיל ודוקרת, מספרת על אהבתה, בורחת מהמדינה, מציע נישואין וכו'. למעט אולי מגיבור הספר, שהוא עצמו דמות הכי צפויה כיוון שהוא מתואר כלוחם צדק שמבקש לחשוף מקרה רצח, כל הדמויות מסתוריות. זוהי אולי הגדולה של הסופר, שמצליח להביא לנו את החיים כמו שהם, מקרוב ולא מרחוק, אפשר לגעת בדמויות, להרגיש אותן ולהריח אותן. אבל להבין אותן.... טוב זה כבר בקשה מוגזמת. כמו בחיים האמיתיים כך במציאות. גדולתו של הסופר, פול אוסטר, איננה בתובנות הפסיכולוגיות, ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
פול אוסטר יודע לכתוב סיפור - אי אפשר להתווכח על זה בכלל. הפתעות ועלילה וקשה להניח את הספר ולא לקרוא ברציפות. אין עליו....
תיקון טעות במידע על הספר: גיבור הספר הוא אדם ווקר ולא מרק ווקר כפי שכתוב!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
היה או לא היה, אמת או שקר, מציאות או דימיון. בכישרונו האופייני והמלוטש פול אוסטר מצליח לרתק, לסקרן ולהפנט אותנו בגירסת הרשומון שלו לסיפור חייו של גיבורו. והסוף מפתיע, מרגש והופך את הסיפור על פיו. אין ספק, האיש יודע את מלאכתו. יחד עם זאת, יש לציין שהנ"ל אינו אחד מספריו הטובים ביותר. מי שעדיין לא מכיר את יצירתו של אוסטר כדאי שיתחיל ב"המצאת הבדידות", "מוסיקת המקרה" או ה"טרילוגיה הניו יורקית".... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
***
נדמה לי ששמעתי איפשהו שהנשיא לשעבר יצחק נבון למד ספרדית כדי לקרוא את "מאה שנים של בדידות" בשפת המקור. התרשמתי עמוקות, ומאז אני משתדל לקרוא, לפחות עד כמה שאני יכול, כמה שיותר ספרים לא מתורגמים באנגלית (השפה הזרה היחידה שאני מכיר, לצערי), בין השאר את קורמק מקארתי, פול אוסטר, איסטון אליס עוד סופרים בריטיים ואמריקאיים מובהקים אחרים וגם את הסדרה של הארי פוטר, שמי שקורא אותם בעברית הוא או ילד או מטומטם. סליחה. (סוהרסנים?!).
אז גם את הספר הזה קראתי באנגלית, ונדמה לי שהסופרלטיבים המשתפכים על הכריכה מעט מוגזמים, בלשון המעטה. זה בוודאי לא הספר הטוב ביותר של ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בלתי נראה / פול אוסטר
הוצאת עם עובד
261 עמודים
קראתי את "מר ורטיגו" ואת "שגיונות בברוקלין" לפני כמה שנים, אז אל תשאלו אותי איך הספר הזה בהשוואה לשני אלה כי אני ממש לא זוכרת. כל מה שאני יודעת זה שכשאני מחזיקה ספר של אוסטר ביד אני לא מצליחה לעזוב אותו... לא יודעת להגיד אם הוא "טוב" או "מופתי", המילים האלה לפעמים גדולות עלי וזה נראה לי סובייקטיבי, מה שבטוח זה שאני יכולה להגיד לכם שנהנתי מאוד. הסיבה היחידה שהנחתי אותו מהיד הייתה ששרפו לי העיניים מעייפות בלילה. זה לא ספר מתח, ואפילו אין ממש פרקים כי הוא מחולק לארבעה חלקים בסך הכל, אבל הוא פשוט מצליח "למשוך א... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
