ביקורות ספרים על הספר והילד הזה הוא אני
|
|
|
|
אתמול הייתי לראשונה בבית של הורי מאז שנפטרו. שנה שלמה עומדת הדירה בשממונה ולא העזתי להיכנס. עליתי הביתה ואף אחד לא חיכה לי בחדר המדרגות. פתחתי את הדלת במפתח, דבר שלא עשיתי מאז שגרתי שם. הכל היה אותו דבר. בגדים מקופלים על הכורסא בחדר השינה, פרחים מפלסטיק על שולחן האוכל. נעלי בית ליד המיטה. רק התאריך שעל העיתון הראה שהזמן עמד מלכת בבית הזה. הרגשתי שאני מחטטת בחפצים של הורי כמו ילדה שנכנסה לחדרם כשהם לא בבית והיא יודעת שזה אסור ועוד רגע הם יכנסו וינזפו בה.
חיטטתי באלבומי תמונות ישנים, תעודות שלי מבית הספר, עבודות שהכנתי ואמי שמרה. כל ילדותי נפרשה בפני ב... המשך לקרוא
54 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יש ילדים כאלו ויש ילדים כאלו.
השאלה האמיתית היא לא מי אתה מבין כל הילדים האלו, אלא מי שאתה בוחר להיות.
ואני? אני בוחר בכאלו.
ספר ילדות פשוט נהדר, אין לי מילים.
גדלתי עליו.... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה קלאסיקה! ספר שקל להזדהות איתו. מתאר מצבים שכל אחד היה נפגש איתם שהיה קטן .גאונות לשמה. לדעתי, הייתי שמח אם היו עושים לספר התאמה לרוח התקופה,ובמקום לבעוט בפחית היה כתוב לגלוש באיפד...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
אנשים עדיין מדברים איתי על מיץ פטל, או זוועות אחרות, כעל ספרים שהם זוכרים בחיבה מילדותם.
אצל אמא ואבא שלי, ייבדלו לחיים ארוכים, לא היה מיץ פטל, ברוך השם. לא אמיתי, ולא ספרותי. אצלם היה את "שירים שענת אוהבת במיוחד", את "אגדות מארץ סין", "עליסה בארץ הפלאות", "פינוקיו", ובעיקר את "והילד הזה הוא אני".
כי הילד הזה היה ממש אני! ממש! לא חלק ממנו, לא איזה מקרה שהיה דומה איכשהו למקרה שקרה לי. הילד הזה היה ממש אני, והוא גם כל אחד מהילדים שלי, בדיוק כמו שהאבא של הילד מהספר, זה שנרדם במשחק כדורסל של הילד ומפספס בדיוק את הסל או הגול שהילד "תוקע", האבא הזה הוא אני. אני ממש.
... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
עונג עילאי ואני לא מחדשת שהספר הזה בפרט וכתיבתו הייחודית ,הנפלאה, הקולעת למטרה(לראש,ללב,תחושות,רגשות והרגשות ומחשבות) הן כלפי ילדים,הן כלפינו המבוגרים,ולכל מה שביניהם.רוב הספר יודעים כמה דורות בע"פ וזה ספר שתמיד אבל תמיד כייף לחזור אליו הרי שההנאה המובטחת מתקיימת ומתממשת.נכס צאן מאז שיצא ותמיד תקף לכל תקופת זמן גם לעתיד הרחוק ביותר.(לא לשכוח שיהודה אטלס כבר בן 70+. ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו לא ספר ילדים קלאסי במלוא מובן המילה. יש אנשים שמפספסים את זה. הספר מתאר מציאות אפורה של ילד לא כ"כ יוצלח; הוא מתאר ומורכבות ומשקעים ביחסי הורים-ילדים, כמו בקטע הבא: "כשאני מספר לך משהו / ואתה כל הזמן רק /"יופי יופי משיב, / אני יודע /שאתה בכלל לא מקשיב."
זהו קטע קשה ועצוב. לא חומר חינני ועליז ממנו בנויים רוב ספרי הילדים בימינו.
ההזדהות עם הספר נובעת מהעובדה, שכמו קטעי סטנדאפ אנחנו (ילדים ומבוגרים כאחד) יכולים לתפוס את הראש בעקבות השירים ולומר "איזה קטע, זה קרה גם לנו". בעקבות חלק מהשירים מתרפקים על זיכרונות הילדות בנחת, ובחלקם נאנחים בעצב.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאני עייפה או עצובה אני חוזרת לספר הזה: ספר ילדים שמבוגרים יכולים להנות ממנו. הוא תמיד מעלה לי חיוך, ולפעמים זה כל מה שאפשר לבקש.
הוא כתוב בחרוזים, קטעים קצרצרים עד קצרים, שמתארים באופן מדוייק את רגשותיו של ילד אחד...למעשה של ילדים רבים. משהו שהולך לאיבוד כשאנחנו מתבגרים, גם - אולי במיוחד - כשאנחנו הופכים להורים.
ליהודה אטלס שכתב את הספר (ועוד שני המשכים) כלום לא הלך לאיבוד. הוא כותב על מה שילד חושב ומרגיש, באהבה והבנה.
הנה דוגמה:
אִם אֵיזֶה יֶלֶד
נוֹתֵן לִי מַכֶּה וּבוֹרֵחַ,
אֲנִי מְתַכְנֵן עָלָיו כְּאֵלֶּה נְקָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַזָּל שֶׁאֲנ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי גם את זה וגם את החדש יותר...
יש לי בתוך הספר הזה כל מיני ניירות כסף למיניהם...
ובכול פעם שאני מסדרת אני קוראת את הספר שוב ושוב...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגיל הממוצע של מדרגי הספר הוא 25. אני עצמי עברתי מזמן את הגיל שבו קוראים את "והילד הזה הוא אני".
האם זה אומר שהדירוגים לא אובייקטיביים? האם ייתכן שכולנו נזכרנו בספר שאהבנו בילדותנו ונתנו לו ציון שלא מגיע לו?
בהחלט לא: כל מי שדירג את הספר הזה זוכר את ההזדהות העצומה - כילד - עם מה שמתואר בו. ספרו של אטלס משקף הבנה כה נדירה ומדויקת של נפש הילד, שגם בגיל 25 אי אפשר להישאר אדישים...... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
והילד הזה הוא אני,
ולפעמים הוא גם אתה,
לפעמים הוא גם אנחנו.
הילד הזה שומע קולות...
לילד הזה יש פיצול אישיות...
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
ספר אדיר !
תמיד אזכור אותו :
"סתם קופסה חלודה שמונחת באמצע הכביש אפילו אני עובר על ידה בלי להרגיש ... "
:]... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
שהייתי ילדה קראתי אותו המון המון פעמים וכול פעם זה הצחיק אותי מחדש.
"כשאמא ישנה אז אני מעיר אותה בשקט בשקט , כדי שהיא לא תתעורר.
פעם אחת ניסתי את זה והיא באמת לא התעוררה זה היה בשקט מידי חחח
".... ואתה יופי יופי משיב אז אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב"
ואחרון חביב
על האורחת שביקשה את התיק חמודי ולא יותר מזה
ניסתי להכיר את הספר לאחיינים שלי אבל זה קשה להתחרות עם קלטות הוידאו ודיסקים של יובל המבובול
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אבא שלי מסרב בתוקף לתת לי את סיפרי יהודה אטלס שאני ואחיותיי גדלנו עלהם והוא בן 67 ....ספרים מרתקים בניסוחם ומלמדים כל כך הרבה....עד היום נצרתי את "ראיתי את אמא והתחלתי לבכות"ועוד ....גם אותנו ההורים הוא מלמד
חובה .... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני קראתי את הספר הזה כשהייתי ילדה עשרות פעמים!! וממש אהבתי את הציורים:) ספר חובה!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר שירים שמביא את עולם הילדים מנקודת מבט כנה, לא דידקטית מדי. הוא בולט בין ספרי השירה האחרים לילדים בכנות שלו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כמו יהונתן גפן האהוב עלי, גם יהודה אטלס מצליח לכתוב בצורה נפלאה דרך נקודת מבטו של ילד. שירים קטנים ופשוטים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
