ביקורות ספרים על הספר דברי מתיקה
|
האם סופרים הם שקרנים בשירות הממשל? האם סיפורים הם שקרים? האם כל התרבות האנושית אינה אלא מערכת מורכבת של כותבים מטעם, מספרים את אותם סיפורים שוב ושוב על מנת לשרת נראטיבים של אליטות?
אלו השאלות המרכזיות שהרומאן הנפלא הזה מותח לאורך כל 400 העמודים שלו, יחד עם תיאור מהמם של התבגרות של אישה אחת, שעובדת בתור שקרנית למחייתה - כמממנת סופרים "פטריוטים" מטעם פרויקט סודי של הMI5.
הדמויות כתובות היטב, האירועים מתוארים בריחוק אירוני אבל ברגישות אנושית, וחייה של סרינה הגיבורה נכרכים היטב בדרמות הגדולות של זמנה, ומעניקים להיסטוריה של המלחמה הקרה זווית אישית ומיוחד... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
היא קצת מעצבנת, הגיבורה של הסיפור הזה, ונראה כאילו למקיואן לא כל כך אכפת, כלומר, הוא לא עושה שום מאמץ על מנת שאחבב אותה. וכשיש כזאת גיבורה, אז למה לקרוא עליה, כלומר, את מי מעניין מה יקרה לה? שתחיה, שתמות, שתעשה מה שבא לה, הרי לא באמת היה אכפת לי ממנה.
המשכתי, כי חיכיתי לטוויסט, לסצינה שתחולל את השינוי, הטריק הזה שמקיואן יודע לעשות ושגורם לי לראות את העולם אחרת. אז חיכיתי...
במקום זה קרה משהו אחר.
אני חושבת שכדי לכתוב באמת על ספרות, לתהות לגבי מידת ההשפעה שלה, לגבי האופן שבו מייצרים עניין או מאבדים את הקוראים, או לגבי הקשר בין המציאות לספרות, אתה חייב ל... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מותחן ריגול אשר במרכזו, כמו בספרים נוספים של מקיואן, אנשי ספרות אשר קריאה וכתיבה היא מרכז חייהם. בספר מינונים גבוהים של מיניות, מתחים, תרמיות ותחבולות עלילתיות. מהנה מאוד.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנה כמה סיבות להיכנס לעולם החשאי של שרות הביטחון: מאהב מבוגר, שעמום והצורך בלרצות את ההורים. סרינה היא בחורה צעירה השואפת ללמוד ספרות, אך עם אמא שמייעדת אותה ללימודי מתמטיקה, אב מנוכר וחבר לשעבר הומו, מוצאת את עצמה, עד מהרה, עם תואר אוורירי במתמטיקה, מובטלת ובזרועותיו של מאהב חשאי שיסלול את דרכה לשב"כ האנגלי (אם.איי.5) ועל הדרך תסמן גם וי על הגאווה של הוריה בעבודתה היציבה בשירות המדינה.
פרום, סרינה פרום מגויסת כפקידה לעבודה באם.איי.5. המסלול של לימוד שיטות התיוק ורזי הכרטסות אינו התפקיד החשאי והזוהר שעליו חלמה, ולא בחורה שאפתנית כסרינה תבלע את העלבו... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
מצד אחד אינטיליגנטי. הו, כן. אין מקיואן בלי זה. מילים עוקצות, משפטים מתוחכמים ובהירים, תיאורי מצבים קומיים או טרגיים (או שניהם גם יחד) מדוייקים להפליא, מעשי ידי אמן, בתיבול עדין עדין של סרקזם ויכולת כמעט בלתי אפשרית למצוא את העגום בתוך הקומי ואת המשעשע בקרביו של הנוגה. אצל מקיואן אין שום דבר חד-משמעי. אין שחור, לבן, ואפילו לא כחול-ים או אדום-כלנית. אין רגשות נקיים. לא "כועס" או "זועם", לא "עצוב" וגם לא "מאושר". את כל הצבעים, תתי-הרגשות הסותרים והגועשים מצליח מקיואן לתאר במיומנות עוצרת נשימה ובדיוק של מייסטר מהרנסנס, במכחול דקיק של שערה יחידה.
מצד ש... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חכם, מורכב ומעניין. סיפור אהבה, אבל גם קצת ענייני ריגול והיסטוריה של המלחמה הקרה, הרבה על ספרים, סופרים וספרות ועוד מיני מתיקה. לא התחברתי נורא רגשית (קראתי אותו באנגלית, ואולי זה הקשה עליי להתחבר עד הסוף) אבל כן רציתי כל הזמן לדעת מה יהיה הלאה. בסוף היה שווה. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ארכני ומשמים. מלא פרטים שאינם מוסיפים שום דבר לעלילה. הדמויות פלקטיות ולא אמינות. ואפילו הטוויסט בסוף הספר לא מציל אותו מבינוניות. יש למקיואן ללא ספק ספרים יותר טובים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא פשוט לכתוב את הביקורת הזו. מהספר נהניתי באופן מאופק. לא אוכל לכתוב שהתאכזבתי כי "ממקיואן אני מצפה ליותר". את האמת אני לא ממש יודע מה לצפות ממנו, שכן תמיד כשאני קורא משהו שלו אני מרגיש שהוא מדבר אלי בקול אחר (אני חושב שזו מחמאה).
התפאורה של הסיפור היא ה MI5 הבריטי, אבל אל נא תדמיינו ג'יימס בונד. מדובר בנערה שמתחילה את דרכה למטה למטה, בתיוקים אינסופיים ומשמימים, עם היררכיה ברורה וקשיחה. הספר היה קריא בהחלט, ומצאתי את עצמי נצמד לעלילה ומסתקרן. בספר יש דמות מעניינת סופר בתחילת דרכו, ומקיואן מביא לפני הקורא סקיצות של סיפורים שאותו סופר כתב. הסיפורים היו בינ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לא משהו של איאן הקיואן אבל כיוון שאני חסיד נלהב של הספרים שלו קראתי אותו עד הסוף.
לשמחתי,באיך שהוא סיים אותו היה שווה לקרוא את כולו ולכן דרגתי אותו כספר בסדר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
עם נסיון קודם מוצלח עם הספרים של איאן מקיואן - אמסטרדם, חוף צ'יזל, כפרה, נגשתי לקריאת הספר עם צפיות גדולות. נזקקתי לנחישות רבה לצלוח את 200 העמודים הראשונים של הספר, אבל אז הספר התחיל להשתפר. לא אביא כאן ספוילר, רק אומר שבסופו של דבר הספר היה שווה קריאה כולל טויסט נחמד בסוף.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איכשהו הספר הזה הצליח לגרום לי להמשיך לקרוא ולקרוא בלי שבאמת קורה בו משהו באמת מאוד מעניין.
כנראה שהסיבה לכך היא אופן הכתיבה,והסקרנות לדעת מה יקרה בסוף בין שני הגיבורים.
העלילה מתרחשת בלונדון,והגיבורה היא מגויסת טרייה של ה MI5 ,היא מקבלת משימה "לגייס" סופר בתחילת דרכו (בלי שהוא יודע שהוא מגויס)..בעצם בשיטה זו הממשלה מנסה להשפיע במידה מסוימת על דעת הקהל,דרך הספרות.
התלבטתי אם לדרג את הספר "טוב" או רק "בסדר".בזכות הסוף דירגתי אותו כטוב, בלי לקלקל, יש פואנטה נחמדה בסוף.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לא משהו רובו היה משעמם ודיי נגרר אך בכול זאת איך שהוא המשכתי לקרוא אותו עד הסוף ,לדעתי הסוף היה השיא שבספר אך תאמת כאשר כעשרה עמודים טובים מכול הספר שיש בו יותר מ300 עמודים לא נראה לי שהוא ואווו,ולהגיד את האמת הייתי די בשוק מהתגובות הטובות שנכתבו על הספר הזה ,אך אני גם לא יגיד שהוא ספר גרוע סך הכול בסדר .... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר פעמים רבות כל-כך שבהן ביקרתי בלונדון, אני מאוד נהנה לקרוא בספר שמתרחש בה, ומזכיר בטקסט שלו, מקומות שמוכרים לי היטב - כמו ודאי לישראלים רבים - למשל: לסטר סקוור, צ'רינג קרוס או תחנת ויקטוריה. וכשאני קורא למשל שהגיבורה הראשית שמספרת לנו את סיפורה בגוף ראשון, אומרת לנו שהיא יוצאת מתחנת לסטר סקוור ומתחילה לשוטט בחנויות ספרים בצ'רינג קרוס אני יודע בדיוק על מה היא מדברת... אני גם מאוד אוהב בכלל את איאן מקיואן ואין זה כמובן סיפרו הראשון שאני קורא. מקיואן בחר לו כאן שילוב מנצח של שני ענייינים מרתקים שבהם עוסק הספר על רקע תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. שי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלושה הם בני מחזור כמעט, הכותבים ספרות פופולרית ומוכרים לא מעט: פול אוסטר, יליד 1947, איאן מקיואן, יליד 1948 והרוקי מורקמי, יליד 1949. בעוד פול אוסטר מסתמן כסופר נהדר, אך כאחד ששיאו מאחוריו, הרוקי מורקמי מצטייר כאחד שיש לו עוד פוטנציאל. איאן מקיואן זכה, אצלי לפחות, להערכה על אהבה עיקשת המרתק וכפרה המונומנטלי. שאר ספריו של מקיואן הם אוסף יומרות, הבלותות, יריות לכל כיוון ובעיקר אי יכולת ליצור ספר טוב אחד נוסף.
מקיואן אוהב מאוד לשלב את הלאומי עם הפרטי, גם את הבינלאומי עם האישי. זה מוסיף לסיפור נופך נוסף ומעבה את תמונת הרקע. בכפרה זה היה נוכח ובגדול, בשבת זו היתה ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עונג צרוף.
איאן מקיואן נכנס לנעליה של בחורה אנגליה טיפוסית והופך אותה/אותו לאשת ביון ב MI5 האלמותי.
והוא מצליח לעשות את זה באופן כ"כ עדין ויחד עם זאת בוטה וישיר.
סרינה פרום, צעירה אנגליה בשנות ה70 הסוערות מצטרפת לשורות הביון ומתייצבת בקומה התחתונה של הבניין- בהתאמה למעמדה בארגון.
בימים של טרור אירי, IRA ומלחמה קרה בין גוש המערב למזרח מוטלת עליה משימה למצוא סופר מתחיל, בעל דעות ימניות, פרו מערביות ולתמוך בו במימון הארגון וזאת על מנת לקדם סופרים ואנשי ציבור שחושבים "נכון" לדעת הארגון.
היא מוצאת. תומכת. משקרת. מתאהבת ומסתבכת.
סרינה היא כ"כ אנטיתזה לדמות... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד פנינה של איאן מקיואן, ואחד הספרים המשובחים והמהנים שקראתי בזמן האחרון.
בתור מעריצה מושבעת של מקיואן אני יכולה להגיד שאם יש חסרון כלשהו בכתיבה שלו, זהו פירוט היתר שהוא נוקט בו בחלק מספריו: תיאורים ארוכים של ניתוח נוירוכירורגי, של קרבות במלחמת העולם הראשונה, של ביתור גופת מת - אם קראתם, אתם בוודאי מזהים. אנחנו יודעים שעשית תחקיר, וברור שהוא מקיף ומעמיק. אבל לפעמים זה קצת מטרחן, לפחות לקוראת רדודה כמוני.
כאן, למרבה התענוג, אין שמץ מזה. הספר זורם וקולח, יש בו הומור יבשושי, רמיזות להמשך העלילה (שוב ושוב חזרתי אחורה רק כדי להיזכר בניסוח המדוייק) ואזכורי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא רציתי לקרוא את 'דברי מתיקה'. כלומר, רציתי, אבל לא מיד. לא חשבתי שזה הוגן לקרוא ספר שנרכש לאחרונה כשיש רבים וטובים שמחכים כבר חמש שנים לתורם. אלא שהגיע ערב וכולו ערגה לממתקים ולא היה כלום בנמצא. מאוכזב, התכוונתי להמשיך לכרך השני של 'האחים קרמאזוב', אבל הערב האביבי לא הלם את הכבדות הרוסית ולאחר כמה משפטים כבר נברתי בערמת הספרים והנה, 'דברי מתיקה'. הערגה לדברי מתיקה הייתה כה חזקה שהצלחתי לשכנע את עצמי שאין כאן שום התחכמות מקיואנית, שהערב קליל והספר מתאים, שמילים בניסוח נכון יכולות להיות שוות ערך לשוקולד או טופי או נשיקות מרנג כחולות.
טוב, גם אם החוויה ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר סובל מהפרעה דו-קוטבית, או ביפולארית, או מניה דיפרסיה במונחי העבר (לתשומת לבה של אוקי חביבתנו הממונה על תחום הנפש בסימניה). וכל כך למה? כי מצד אחד זהו ספר מבריק, מזרקת אינטלקט, נוצץ כיהלום או ככדור האווילי ההוא שתלוי בדיסקוטק (נוחו עדן), דואה על ענן של משפטים מפוארים, המסתבכים זה בזה, רודפים זה את זה, משתפכים, קוצפים, זורמים, מושלמים, בקיצור, סופר (בחולם) סופר-(בשורוק) על. ומצד שני, כל ההדר הטקסטואלי הזה, הרהבתנות השכלתנית הזאת, שמותירה את הקורא ירוק מקנאה וקצר נשימה, הוא כך וכך עמודים כרוכים שמסתכמים במילה אחת: שומכלום. או בשתי מילים: קנקן נוצץ.
כמו לל... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשתי מלים - שווה קריאה. ביותר משתיים- העלילה שאבה אותי להמשיך ולקרוא עד הסוף המפתיע שמחייב לשוב ולקרוא את הרומן מתחילתו ולשים לב לפרטים שקודם הוסטו הצידה כדי להתקדם לעבר פתרון החידה שנדמה שמצוי אי שם בהמשכו. דווקא ה"קונצפנטנט" הזה עשה לי כקוראת רק טוב. כי אז שבתי לבחון ולברר ביני לביני מי הם אותם שמות של סופרים ומשוררים שמוזכרים ללא הרף בספר. כי הרי אין הם אלא הכוונה לאיזו שהיא נטייה בתחום הטעם הספרותי. יותר מכך תיאור הסיפורים הקצרים שכתב היוצר הצעיר, על ידי המספרת מכוונים לשרטט עבורי את השבירות והפריכות של ערכי האמת שהם הם ליבו של הספר. מהו אותו חוז... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דמות נשית אשר גדלה בבית הכי שמרני שיש באחת מערי השדה של אנגליה בתחילת שנות ה-70, שם נכנע ללא הרף לתכתיבי הסביבה, פורשת כנפיים ומתקבלת בתפקיד זוטר לשירותי הביטחון הבריטי והשובנסטי להפליא.
במסגרת הפעלה וגיוס סוכנים, היא נבחרת למלא תפקיד "הקמת קשר" מול סופר אשר מערכת הביטחון חפצה ביקרו וקידומו לצורך ביסוס , "הלבנת" והפצת אידיאולוגיה הטובה לממלכה.....מכאן אני משאיר אתכם להמשיך לבד- מהנה מאד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד. מתאר בצורה מאוד מעוררת אמון ואמינות הווי של תקופה והתנהלות של גורמי מודיעין בתקופת המלחמה הקרה בין 2 הגושים. מקיואן יודע לספר סיפור ולכתוב אותו - זה בולט ברוב ספריו. גם הסיפורים בתוך הסיפור הגדול מראים על יכולתו ליצור סיפור קצר מעבר לרומנים. אפיונים מדויקים של אנשים, ציניות וביקורת על ההתנהלות של המודיעין ועל התפקוד. אין גלוריפקציה של המודיעין והדגש הוא דווקא על החולשות האנושיות, על התקלות, על אי האמון והרבה על הזוית האנושית המרכיבה את העיסוק בתחום הזה. ספר מאוד בריטי. מומלץ בחום.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על הספר הזה כבר נכתבו ביקורות יפות, אין הרבה מה להוסיף. איאן מקיואן כתב ספר שיכול לשמש את הלומדים לכתוב כדוגמה מושלמת. אין מילה מיותרת, אין קטעים מסורבלים או מבולבלים, כתוב פיקס. אך אליה וקוץ בה, מרוב שהספר מלוטש אבד לו, או שלא היה מלכתחילה חום אנושי. אולי זה לא הביטוי הנכון אבל לא מצאתי בו מקום להיכנס ולהתחבר. למרות זאת הקריאה בו הייתה מרתקת קולחת ומהנה. ספר מומלץ.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זו הייתה חנות ספרים של פעם ללא כל ספק, שמה "רובינזון" בנחלת בנימין. ערמות של ספרים חדשים וספרי יד שנייה בכל מקום אפשרי ומדפים עמוסים "בממתק" שאני הכי אוהבת..
שלפתי מאחד המדפים את "דברי מתיקה" של מקיואן ושאלתי כמה הספר של איאן עולה? המוכר אמר "מקיואן" ! אמרתי שמשום מה לא מסתדר לי להגות אותו. ואז כמו תסריט ידוע במקרים שכאלה הוא ביקש שאומר מאסצ'וסט .הרי בלי שום בעיה ניגנתי מעל שפתי במומחיות את המילה, אבל מקיואן פשוט לא מסתדר לי משום מה. יותר קל לי לומר SHE SALE SEA SHELE ON A SEA SHORE
הספר והעלילה לעומת זאת ריתקו אותי. כשקוראים ספר טוב יודעים כי יש תחושה כשמסיימים את ה... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ביטוי בעברית "לפום צערה - אגרא",לגודל הצער - שכר. כאן הביטוי המתאים הוא "לפום ציפייה ויחסי ציבור - אכזבה".
היום כשאנו קוראים המלצה על ספר אין לנו תמיד יכולת זיהוי כמה מזה ביטוי אמיתי או פירסומת וסתם קריאות שבח שבאות בעיקבות אינטרסים או אנשים (כתבים) טרודים, שמרפרפים וכותבים המלצה.
הספר מתחיל לא רע. נערה מרדנית למשפחה אוטוריטטיבית, אב, הגמון , מורדת והולכת ללמוד שומו שמים ...מתימטיקה.
היא מתאהבת במרצה והשאר צריך לקרוא. עדיין היא מעורבת במזימת נגדית, של הביון האנגלי .
כאן התערפלו חושי. לא הבנתי איך המזימה הנגדית תצליח? מה ההיגיון שלה? וכו וכו.
חיכיתי וק... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשסופר מחליט לכתוב בגוף ראשון דמות שאינה ממינו - סופר על אשה, סופרת על גבר - רצוי שתהיה לו סיבה טובה לעשות זאת, פרט לגימיק, כי הרבה פעמים כשקוראים ספר כזה מרגישים צרימה (אני הרגשתי צרימה כזאת ב"מאדם בובארי" שלא נכתב בגוף ראשון, אבל דמות האשה שם היתה צורמת לטעמי). הספר הזה כתוב בגוף ראשון של אשה, ולא רק שלסופר היתה סיבה טובה מאד לעשות זאת - סיבה שמתבררת רק בסוף - הוא גם הצליח, לטעמי, להיכנס מתחת לעורה ולהיות אשה.
סרינה היא יפהפייה בלונדינית, בת טובים, שאוהבת מאד לקרוא אבל יש לה כישרון אמיתי במתימטיקה ואמה הנמרצת מתעלת אותו ללימודי מתימטיקה בקיימבריג', ומכ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- עזבתי לפני הסוף. לא סקרן, לא עניין, לא נעמ (אלדה ע.)
- ספר ריגול. מומלץ לאוהבי הז'אנר (יהודית א.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אתם יודעים מה? אני לא אכביר מילים. זה המקיואן הראשון שאני קוראת, ואין הרבה דברים להגיד לזכותו. הוא נכתב מנקודת מבט של מישהי שלא קל להזדהות איתה. גם בלונדינית, גם יפהפיה, וגם חכמה נורא, כזאת שעושה תואר במתמטיקה בלי בעיה, אבל אוהבת בעצם ספרות, כזאת שמתאהבת בקלות בכל גבר שהיא רואה, וגם מפילה גברים ברשתה. אחת תמימה להחריד, שמתחשק לנער בכל הכוח אחת לפרק או שניים.
סרינה היא בת מפונקת וסוררת של הגמון. היא שייכת למעמד הביניים באנגליה של שנות השבעים, ומגוייסת לעבודה בסוכנות לביטחון לאומי. שם היא מתקבלת לפרוייקט בשם "דברי מתיקה" ומסייעת בכך למימון של סופר, כלשה... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את זה שכבר בפרק הראשון אתם מתאהבים בספר? מצחיק, הגברים בחייה מתוארים כבינוניים, היא מודעת אליהם ואפילו יודעת למה היא נמשכת. יש לה אומץ לזרום עם הלא מקובל, [כמו לצאת עם סבא]. וכשהיא נרגעת לאחר שנטש אותה באכזריות, היא מבינה אותו. איך שאני אוהבת ספרים עם תובנות, הופתעתי מעוצמת הרגשות שהזדהיתי אתה.
כנראה שאני והומור שחור צמד... סוחף ואינטליגנטי.
... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
