ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 במאי, 2014
ע"י מורי
ע"י מורי
שלושה הם בני מחזור כמעט, הכותבים ספרות פופולרית ומוכרים לא מעט: פול אוסטר, יליד 1947, איאן מקיואן, יליד 1948 והרוקי מורקמי, יליד 1949. בעוד פול אוסטר מסתמן כסופר נהדר, אך כאחד ששיאו מאחוריו, הרוקי מורקמי מצטייר כאחד שיש לו עוד פוטנציאל. איאן מקיואן זכה, אצלי לפחות, להערכה על אהבה עיקשת המרתק וכפרה המונומנטלי. שאר ספריו של מקיואן הם אוסף יומרות, הבלותות, יריות לכל כיוון ובעיקר אי יכולת ליצור ספר טוב אחד נוסף.
מקיואן אוהב מאוד לשלב את הלאומי עם הפרטי, גם את הבינלאומי עם האישי. זה מוסיף לסיפור נופך נוסף ומעבה את תמונת הרקע. בכפרה זה היה נוכח ובגדול, בשבת זו היתה יומרה נפוחה, בהתמים זו היתה החמצה אינפנטילית ואמסטרדם הוא אך ספר סתם. האחרים, אלה ששילבו פחות מהלאומי והבינלאומי היו עוד יותר חיוורים ומיותרים.
והנה, נס בעיירה.
מקיואן זכה סוף סוף למתת הענווה. לא, הוא לא יצר ספר צנוע (במובן הלאומי) ולא זנח את היומרה (הבינלאומית). פתאום, כהמלצת אחד הדוברים בספרו, כשיוצרים משהו קטן, ההצלחה גדולה יותר. מקיואן שם את זה בפי אחת מדמויותיו ויישם את זה בספרו הנוכחי. ההצלחה גדולה מאוד.
סרינה היא בתו של הגמון באחת מערי מזרח אנגליה. אם אתם מדמיינים אזור כפרי וירוק, קהילה דתית, כנסיה יפה ומזמינה, אינכם אלא צודקים מאוד. באווירה זו גדלה סרינה פרום (כמו כלום, כך החליטה המתרגמת), פנתה ללימודי מתמטיקה משום שאמה החליטה שבלימודי ספרות אין תוחלת. גם לא תכלית.
מפה לשם לא יצא תואר בהצטיינות משום שמה שהספיק לתיכון כבר לא היה טוב מספיק לקיימברידג''. איכשהו מההיכרות אם אחד ג'רמי ודרכו אחד טוני קנינג, קמה ופרחה אהבה. זו לא מאריכה ימים מסיבות בריאות, התיק חסוי בקופ"ח, אם שאלתם, אבל המלצת המאהב לפנות למשרה באם-איי 5 התקבלה. מזה התחילה קריירה זעירה, מייאשת ולגמרי לא מרתקת בשב"כ האנגלי.
קפיצה נחשונית מתאפשרת כשקם פרוייקט דברי מתיקה. במובן הלאומי זה אומר התקדמות לחדר הסמוך, במובן הבינלאומי זה אומר התעסקות ב... הפרשות גוף. סרינה מתבקשת ע"י ממוניה להחתים אחד ת"ה היילי, שמאמריו המעניינים בעיתונות לכדו את עיניהם. מדוע הוא חשוב? הוא חשוב משום שבמלחמה הקרה בין מזרח למערב, מה שמותר לרוסים, להשתמש באנשי רוח מגוייסים, מותר גם למערב. המערב גם יותר מעודן, כביכול. סרינה נשלחת בשם ארגון המאפשר מתן מלגה למשך שנתיים-שלוש, בדמות שכר חודשי נדיב, כך שהכותב אינו צריך לעסוק בענייני פרנסה ויכול להקדיש עתותיו לכתיבה ככל העולה על רוחו.
סרינה נשלחת, ת"ה, טום בשבילנו, חושב שזה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא מברר ומתברר שזה אמיתי והוא יקבל כסף מגוף מכובד, אף קשר כמובן לאם-איי 5. לסרינה זה כמובן לשקר בתחילה, להתאהב בסוף. דמיינו את רוברט דאוני ג'וניור וגווינת פאלת'רו (שניהם באיירון מן) והבנתם את העניין. ההתאהבות אמיתית, טום ממהר לפרסם ספר, ממהר לזכות בפרס ע"ש ג'יין אוסטן והכל לכאורה דבש. האהבה פורחת, ההצלחה בפתח, אבל עניינים מתחילים להסתבך, איך לא. בסוף טוויסט מעניין מאוד וגם כך הספר שומר על רעננות לכל אורכו, לא נופל ליומרות נפוחות ולא מלהג באופן לא מתקבל על הדעת. מקיואן זכה למין שלווה, מין נונשלנטיות המאפשרת כתיבה נינוחה לגמרי, דבר מתיקה שאינו נדבק בשיניים, אינו מתובל באופן אקזוטי דוחה, משהו שכולנו היינו רוצים לטעום שוב ושוב.
ספר מקסים לגמרי.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מסכימה עם אפרת ללא סייגים אתה כותב נפלא לספר שאהבתי
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
כן, אתה כותב נהדר.
|
|
מירית
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
גם הביקורת מקסימה לגמרי.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת