ביקורות ספרים על הספר לא ארץ לזקנים - ספריה לעם #569

הרהוריו של שֶריף טקסני על כמה מהסוגיות הגדולות של החיים: אחריות, נאמנות, צדק ורוע, הזדקנות. ולצד זאת, עלילה המביאה לידי ביטוי את אותן סוגיות באופן החריף ביותר. השריף רדוף כל חייו בידי זיכרון בן 36 שנים, ממלחמת העולם, כשהוא עזב את פקודיו הפצועים בשדה הקרב. מאז, הוא משמש מופת של מסירות ואחריות כלפי שלומם של אזרחי חבל ארץ מאובק וצחיח. אבל הוא נוכח לדעת שהעולם השתנה: שיטות השיטור המסורתיות, שהתהוו לצורך עצירת שודדי סוסים, עומדות אין אונים מול מבריחי סמים חסרי רחמים וחמושים כצבא. השריף יוצא לגמלאות בתחושה קשה שהוא שוב עוזב את אנשיו על שדה קרב. חסכתי מ... המשך לקרוא

strnbrg59

בדרך כלל כשאומרים לי: מה??? לא קראת את...??? מתעוררת אצלי התנגדות אוטומטית, אבל הפעם היה משהו שונה. לא הייתה כל התנשאות בדבריו של הממליץ, אלא רצון אמיתי להכיר לי משהו שהוא חושב שאיהנה ממנו. ההמלצה הייתה על הסופר בכלל, ואני בחרתי ב"לא ארץ לזקנים". אין לי הערכה לסופרלטיבים כמו "אחד הסופרים/הספרים החשובים של זמננו" חשובים למי? אם הספר מעורר בי רצון לחזור ולהתקדם בו אחרי כל הפסקה, זה מספיק בעיניי. ולא ארץ לזקנים הוא בדיוק כזה ספר. הכתיבה של קורמאק מקארתי אינה מרבה להתערב בתהליכים הפסיכולוגיים של הדמויות או בתיאורי רקע, נוף וכו'. המשפטים קצרים, חסכוניים אך מדו... המשך לקרוא

מנדלי

"No Country for Old Men" וכנראה גם No Book for Old Women :) מה אני אגיד, ספר שכתוב יפה, ספר קולח, סיפור מעניין מאוד מתחילתו וכמעט עד סופו. אבל ביחד עם זאת זהו ספר שכאילו מעין תסריט לסרט של טרנטינו או סטון. עם אלימות קיצונית עד לכדי זרה לעיתים קרובות מדי. ובכלל זהו מן ספר שכתב אותו מן "גבר גבר" ולכן אני נהניתי אבל לא במאה אחוז ולכן גם דירגתי אותו ב 4 כוכבים וזהו. קורמאק מקארתי באמת כותב יפה וקולח וניכר שהוא מאוד אמריקאי שאוהב את אמריקה מאוד מאוד. אלא שהוא מנסה להביא סיפור שבתוכו יש הכל מכל כל. גם את ההסטוריה של אמריקה בצל המערבונים של המערב הפרוע עם קיד הנער ובוני וקלייד וכל... המשך לקרוא

גוטי

אדון אחד יוצא לציד במערב הפרוע וככה במקרה רואה מראה לא כל כך צפוי יש שם מכוניות ובהן יושבים בני אדם מן הסתם מתים. אבל זה עדיין לא מספיק בשביל "לבשל" את העלילה כי הוא גם מוצא במקרה באחת מהן תיק מלא מלא כסף. ומחליט בטוב ליבו לקחת. ביום שאחרי משום מה מחליט שמתאים לו לחזור לזירה.ומגלה שהעינין אינו פשוט שכבר יש שם מי שמחכה..... נו המתח מתגבר הקורא המצוי מתוח כקפיץ. מה יש לנו כאן עד עכשיו יש לנו אלימות והרבה כסף והרבה מחסתורין . שקורמאק מקארתי "מאכיל אותנו" בכישרון לא מבוטל. ואני בספר הזה דיפדפתי משום שנמצא בין עיתוני ל"אשה" וחוברות מקצועיות ועיתונים ברומני... המשך לקרוא

**לקריאה לאחר קריאת הספר בלבד** האבסורד ע"פ קאמי, מוצאו משתי סיבות: 1. העולם משתנה בלי הרף, זז בלי הרף, מסתובב בלי הרף, דרך אחת בה הגדרנו אתץ העולם עד עכשיו, לא תהיה נכונה כבר בשנה הבא, ה'ערך' שנתנו לעולם,מתוך הצורך האנושי שלנו להגדיר דברים, בכוונה לתת להם משמעות, משתנה כל הזמן. הפער, בין ההגדרה שלנו, לדבר אותו אנו מצפים לקבל, לעומת ה'הד' המתקבל מהעולם בחזרה, מתוך שינוי ההגדרה, הוא שיוצר בלבול, תחושת חוסר ביטחון וחוסר אונים. כל אלו מרכיבים את תחושת האבסורד. 2. האדם חי באשליה המתמדת כי חייו בהכרח ימשכו (גם אם לא לנצח). אשליה זו גורמת לאדם לתכנן את חייו, ולפעול ת... המשך לקרוא

The Rabbi

ראיתי די מזמן את הסרט (המצויין והעקוב מדם) של האחים כהן שנעשה על פי הספר הזה ונקרא "ארץ קשוחה". אני משתדלת לראות את הסרטים של צמד האחים כי לדעתי הם כותבים בסרטיהם יומן על אמריקה - לא זו המשתדלת להיראות לפנינו מאופרת ויפה, ארץ המשפחות המסורות והילדים המתוקים, עם הבתים היפים ובריכות השחייה בחצר. הסיפור האמיתי על אמריקה האחרת, זו של אנשים פשוטים, מעוטי השכלה ושכר, אנשי צוארון כחול המתגוררים בקרוואנים, אלה הנכנסים לחנות לקנות אקדח, תת-מקלע ותחמושת, אורזים אותם בשקית נייר והולכים הביתה לארוחת ערב. הספר הקטן - 276 עמודים בפורמט של עם עובד - מתרחש באזור הספר ב... המשך לקרוא

yaelhar

אי-שם בדרום ארה"ב, בגבול מקסיקו, גרים אנשים לא חשובים, בבתים אפרוריים ומאובקים, המשתמשים בכלי אכילה סדוקים ונוסעים בטנדרים קולניים במסוגלים לכל שטח. על גבול מקסיקו יש מבריחים. לפעמים האנשים מבריחים את עצמם מהעוני אל האושר והעושר האמריקאי ולפעמים מעבירים קצת סמים לילדים המפונקים הגרים בחלום האמריקאי. עסקת סמים אחת כזו משתבשת, אנשים מתים ו-2.4 מיליון דולר נמצאים ע"י לואלין מוס, שכלל לא ברור מה עשה בסביבה. מוס הוא בחור ממוצע כל-אמריקאי, בוגר מלחמת וייטנאם מהיחידה המיוחדת, איך לא. הוא מוצא את הכסף וזה נגמר בדם ולא רק הדם שלו. מילא שמוס מצא את הכסף, אבל הפס... המשך לקרוא

מורי

ספר מתח מעולה מההתחלה ועד הסוף וגם הסרט מצויין... המשך לקרוא

המכשפה נחמוש

כמו אגרוף בבטן. מסוג הספרים שאתה אפילו לא מעז לחלום שתתקל בהם. מקארתי הוא אחד מגדולי הסופרים שחיים היום. לאחר שקראתי את "הדרך" ואת "לא ארץ לזקנים", אני מרגיש צורך לקרוא עוד ועוד ספרים שלו. אין ספק שהוא מציב סטנדרטים גבוהים שרק סופרים מעטים עומדים בהם. להבדיל מ"הדרך", "לא ארץ לזקנים" הרבה פחות מדכא (אם כי גם הוא מדכא מאד), ואני מאמין שעוד אקרא אותו פעמים רבות. הספר מתנהל כמעין מערבון אכזרי במיוחד, שחושף את הזרמים האלימים וההרסניים, שמאיימים על החברה האמריקנית. סיפור העלילה, המרתק כשלעצמו, מהווה בעצם רק משל על הרוע האנושי, וחוסר המוסריות שאליה מדרדרים האנ... המשך לקרוא

עמיר

אחרי שקראתי את "הדרך" של מקארתי, ציפיתי לספר יותר לירי, יותר איטי ויותר עדין. “לא ארץ לזקנים" הכה אותי בתדהמה עם כמות רציחות וגופות שמכניסה את אבו-כביר לכיס הקטן. כמו בספר "הדרך", קורמאק מקארתי כותב ספר שנתפר להיות סרט, חוץ מהמצלמות הכל כבר מוכן. תחושת הסרט נובעת מכשרונו של מקארתי לבנות אווירה באמצעות מרכיבים מינימליים אך מדוייקים. התאורים שלו יוצרים תמונה חיה ואמיתית עד שהצבעים והפרטים בוראים את עצמם מתוכה. תאורי הדמויות מוצלחים כל-כך, שהמבטא הטקסני והמקסיקני דבק אליהן מעצמו. אצל מקארתי כמו אצל מקארתי, הדיאלוגים הלקוניים מהלכים קסם ויוצרים תחושה ש... המשך לקרוא

זוהר

מערבון אלים, חסר רחמים, כתוב בתימצות ובחספוס. רשמי מחשבות של שריף מהדור הישן שרואה את העולם הולך ומאבד את התום של העולם הישן, לטובת סמים וכסף. פסימיות זועקת. "הסכמתי איתו שאי אפשר להגיד הרבה טובות על הזקנה, והוא אמר שהוא יודע דבר אחד, ואני אמרתי מה זה? והוא אמר שהיא לא נמשכת הרבה". "סמים תמיד היו, אבל אנשים לא פשוט קמים ומחליטים לסמם את עצמם בלי שום סיבה. מיליוני אנשים. לזה אין לי שום תשובה. ובייחוד אין לי שום תשובה שאפשר לשאוב ממנה עידוד". אבל לקראת הסוף אולי ניתן למצוא איזו שמץ אופטימיות. "תכף שיוצאים מהבית הייתה שוקת מאבן... ואני זוכר שהתעכבתי שם פע... המשך לקרוא

יוֹסֵף

לאחר קריאה שניה אני חוזר בי.אף שהסרט מצוין הספר עולה עליו בהרבה.עם כל הגדולה של טומי לי ג'ונס כשריף בל,העומק האמיתי (ואל תגידו לי, כמו תמיד...)מתגלה בכתיבה. כל הסיפור על מוס שמצא את הכסף ועל צ'יגר שרודף אחריו וכל האלימות אינם אלא רקע לחיבוטי נפשו של שריף בל.את עבודתו הוא עושה בצורה לאקונית וקרה אבל משהו מתרחש בקרבו.כמויות הדם שהוא נתקל בהם מזכירים לו את העבר הרחוק,מאורעות שהוא ניסה והצליח, כל השנים להדחיק.שלא יהיו אי-הבנות, הסיפור של מוס וצ'גר מעניין ,נחמד מצחיק משהו ומושך את העלילה כשהדיאלוגים בין דמויות המשנה בעלילה ממש ממש טובים,לדעתי, אבל מחשבותיו ... המשך לקרוא

ציינה

"לפני איזה זמן קראתי בעיתונים כאן שאיזה מורים מצאו סקר שנשלח פעם בשנות השלושים לכמה בתי ספר ברחבי הארץ.היה שם שאלון על מהן הבעיות בהוראה בבתי הספר.והם מצאו את הטפסים האלה,שמילאו אותם ושלחו אותם מכל הארץ עם תשובות על השאלות האלה.והבעיות הגדולות ביותר שהם יכלו לציין במפורש היו דברים כמו פטפוט בכיתה וריצה במסדרונות.לעיסת מסטיק.העתקת שיעורי בית.דברים מהסוג הזה.אז הם לקחו אחד מהטפסים ההם שהיה ריק והדפיסו הרבה כאלה ושלחו אותם שוב לאותם בתי ספר.אחרי ארבעים שנה.טוב הנה מגיעות התשובות.אונס,הצתה,רצח.סמים.התאבדות.אז אני חושב על זה.כי הרבה פעמים בכל פעם שאני ... המשך לקרוא

אבי

זהו הספר שהאחים כהן עיבדו לסרט (שבארץ קראו לו "ארץ קשוחה", באנגלית נשמר שם הספר - No Country for Old Men). כשהתחלתי לקרוא את הספר חשבתי לעצמי שהוא כ"כ דומה לסרט ומשכך תהיתי עד כמה יהיה מעניין לקרוא משהו שאת עלילתו כבר ראיתי בקולנוע. אז ככה - בסיכומה של קריאה, נותרתי עם המלצה חד משמעית וגם חד פעמית מבחינתי: תקראו את הספר ותצפו בסרט. שניהם פשוט מצויינים, חדים, עם אותם הדיאלוגים (כמעט אחד לאחד, שכן הכתיבה כ"כ מדוייקת, חכמה ונכונה, כתובה כמו תסריט מבריק - במובן הטוב של ההגדרה, לא כמו "צופן דה וינצ'י" שכתוב כמו תסריט במובן הרע של ההגדרה, לטעמי). יש פה את אותן הדמויות החזקות: ... המשך לקרוא

נטעלי

שועי רז על הספר http://www.kaze.co.il/article.php?num=43... המשך לקרוא

kazatarbut

מזמן לא סיימתי ספר בנשימה אחת - תוך יום ולילה. הכתיבה חדה וצלולה. מבלי לקלקל לאלו שלא קראו נאמר שקורמאק שובר את מבנה הרומן העלילתי המסורתי, ומפתיע במבט חשוף ללא ייפוי ועידון של אמריקה השקועה באלימות עד צווארה. מומלץ!!!... המשך לקרוא

מיכאל

ספר מתח נחמד על אם שמוצא כסף של המפיה ונרדף עד למותו. כתוב טוב ומעניין... המשך לקרוא

רוני pery

כמו לקרוא סרט. אלים, מצחיק, אבל קצת נחלש לקראת הסוף.... המשך לקרוא

עודף