ביקורות ספרים על הספר הקץ לנשק (2005)

... המשך לקרוא

רחל

ככל הנראה יש לי בעיה עם סגנון הכתיבה של המינגווי... אני לא מצליח להתרגש מכתיבתו כמו למשל מעמיתו ג׳ק לונדון.. למקרא התקציר בגב הספר כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. זהו סיפור קורותיו של סגן הנרי, אמריקאי שהתגייס לצבא האיטלקי במהלך מלחמת העולם הראשונה, כמפקד צוות של נהגי אמבולנס. מדוע שאזרח אמריקני יתגייס לצבא האיטלקי כדי להשתתף במלחמה לא לו? בספר אין לכך מענה אבל ממקורות חיצוניים, כמו הציטוט שאתן מויקיפדיה, ניתן להבין שהתשובה טמונה בחייו האישיים של המינגוויי: ״הרקע לרומן הוא ניסיונו האישי של המינגוויי שניסה בתחילת שנת 1918 להתגייס לצבא ארצות הברית, אך ... המשך לקרוא

זאבי קציר

מה קרה כשהבן שלי ניסה להכיר ביני ובין המינגוויי ? כהכנה לקראת נסעתי המתוכננת לסלובניה שלגדות הים האדריאטי, גלשתי ב- google earth פתאום נגלתה לעיני תמונת שרידי עולם הבלהות של מלחמת העולם הראשונה, בונקרים חצובים בתוך גבעות, וכנסייה חמורת סבר המשמשת קבר אחים לאלפי חיילים איטלקיים. המקום הייה חזית נוראית במלחמת העולם הראשונה, זירת קרבות שבה איטלקים לחמו, מול אוסטרים וגרמנים, בתוך עמק צר בין הרים אליו התנקז הרוע של שני הצדדים. שני גיבורים היו בחזית הזאת, האחד ארווין רומל, קצין צעיר שהצטיין, בעתיד הוא יכונה שועל המדבר, אומרים שהחצים על המפות ששימשו תוכנית... המשך לקרוא

רץ

יבש, יבש, יבש כמו מרטיני יבש או כל אחד מן המשקאות האלכוהוליים הרבים המככבים בספר. אלוהים, כמה אלכוהול בספר אחד, אפשר ממש להרגיש את הגיבור שותה את עצמו למוות במהלך העלילה. הסגנון התמציתי, הענייני והמשמים הזה של המינגווי פשוט עלה לי על העצבים. זהו סגנון שמתאים מאד לסיפורים קצרים ואכן כמה מהסיפורים הקצרים שלו שקראתי בקובץ "עשרה סיפורים" היו לא פחות ממעולים. הבנתי גם מי היה האבא ומקור ההשראה לסופרים שאני מאד אוהבת כמו ריימונד קארבר וואלאס טאוואר, ולהבדיל, גם אתגר קרת שלנו, בימיו הטובים. אך מה שמתאים לסיפור קצר, אינו תופס, לדעתי, לרומן. אם נשווה את הסיפור ה... המשך לקרוא

שין שין

"כשאנשים מביאים אומץ רב כל־כך לעולם, הוא חייב להרוג אותם כדי לשבור אותם, אז כמובן שהוא הורג אותם. העולם שובר את כולם, ולאחר מכן הם מתחזקים במקומות השבורים. אבל העולם הורג את אלה שלא מוכנים להישבר. הוא הורג את הטובים ואת אצילי הנפש ואת האמיצים ביותר ללא הפליה. אם אתה לא אף אחד מאלה, מובטח לך שהעולם יהרוג גם אותך, רק שלא יהיה לו דחוף במיוחד" (עמוד 281). "הקץ לנשק" הוא רומן אוטוביוגרפי למחצה שכתב ארנסט המינגוויי בשנת 1929 המספר על חוויותיו כחייל אמריקני בחזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. המינגוויי ניסה בתחילת שנת 1918 להתגייס לצבא ארצות הברית, אך נכשל בבדיקו... המשך לקרוא

פרל

בעת הכתיבה של בקורת זו, המוזות אמורות להשתתק, כי הרקטות העזתיות שורקות ו"התותחים" האוויריים של צה"ל רועמים תחת השם היומרני משהו – "עמוד ענן". יומרני בהיותו מנכס מופע אלוהי לפעילות גשמית. (במקרה הזה המילה בקורת היא ביטוי יומרני מידי כשהיא נעשית על ידי לספר שכתב ארנסט המינגוואי, שהרי קטונתי). בחירתי לקרוא את הספר "הקץ לנשק" באה כמעין חיזוק לתובנות שהספר "שלום לאהבה" אמור להשריש בתודעתנו. הספר "הקץ לנשק" מביא את סיפורו של הנרי, אזרח אמריקאי המתקבל לשרת כמתנדב כצבא האיטלקי. הוא מוצב כקצין זוטר ביחידה המפנה פצועים מקווי החזית לטיפול בעורף. בעיירה בה הו... המשך לקרוא

בן אסתר

לא נפלתי! אחרי כל הביקורת הטובות ציפיתי ליותר. בעיני הכתיבה פשטנית מאוד , הדיאלוגים רדודים ודמותו של הקצין די שטחית. אני מבינה שזה הסגנון של הסופר - סוג של כתיבה גולמית - אך עלי זה לא עבד.... המשך לקרוא

דנה

" כשאנשים מביאים אומץ רב כל כך לעולם, הוא חייב להרוג אותם כדי לשבור אותם, אז כמובן שהוא הורג אותם. העולם שובר את כולם, ולאחר מכן הם מתחזקים במקומות השבורים. אבל העולם הורג את אלה שלא מוכנים להישבר. הוא הורג את הטובים ואת אצילי הנפש ואת האמיצים ביותר ללא הפליה. אם אתה לא אף אחד מאלה, מובטח לך שהעולם יהרוג גם אותך, רק שלא יהיה לו דחוף במיוחד". [עמ' 281. המינגווי כותב בפסקה אחת בערך את כל הביקורת שאפשר יהיה לכתוב על הספר הזה. מכל הבחינות והתיאורים וההרגשות. מיותר לציין שכמו כל ספר אחר שלו שקראתי, הוא יודע לשבור את לבך היטב] ... המשך לקרוא

עינתי

הנרי, בחור אמריקאי מגיע לאיטליה בכלל בשביל ללמוד אדריכלות אך כמו שקורה תמיד התכנונים שלנו בצד והמציאות בצד - מלחמת עולם הראשונה פורצת. אנחנו פוגשים את הנרי כמפקד על נהגי אמבולנס. לספר שני צירים עיקריים החוויות אם אפשר לקרוא לזה כך של הנרי במלחמה ואהבתו לאחות אנגליה קתרין שמתפתחת לאורך הספר, אני חייבת להגיד שנהניתי מאד מהכתיבה על המלחמה עצמה, למרות שזה נשמע מוזר אבל איכשהו דווקא הכתיבה הזאת לא נקראה ככתיבה אפוסית פומפוזית ומתנשאת והרגשתי שאני ממש מתחברת לדמויות לעומת זאת מונולגים בינו לבין קתרין הרגישו לי צולע מאד ונשמעו לא אמינים לדעתי הסיפור ... המשך לקרוא

לינה

המינגווי נהג לכתוב בשפה פשוטה ובאמת כשתתחילו לקרוא לא תבינו על מה המהומה. הוא קם, הוא הלך לפה ואז לשם, דיבר או אכל. ולאט לאט, באמצעות הפעלים הפשוטים והפרטים הקטנים המינגווי מכניס אותנו לנעליו של סגן הנרי. האהבה שמתעוררת בינו לבין קתרין היא הציר שסביבו סובבת העלילה, היא הסיבה שבשבילה הנרי נאבק כדי לשרוד ולמעשה באמצעות שני הקטבים הללו, מלחמה ואהבה, המינגווי יוצר עלילה סוחפת ומלאת עוצמה. הגיבור של המינגווי עובר תהליך של התבגרות - מנער שרדיפת הריגושים הביאה אותו לחזית, הוא הופך לגבר שיעבור כל משוכה בשביל להגיע לאהובתו ולהגן עליה. מומלץ בחום ואם יוצ... המשך לקרוא

ליאורר

זהו הספר המרשים ביותר של המינגווי, בעיני. הסופר מצליח להכניס את הקורא ממש לתוך ההרפתקאה המסוייטת, וליצור את ההרגשה שהכל אמיתי. תורמת לכך, מן הסתם העובדה, שיש הרבה מההיסטוריה האישית שלו בסיפור. אין פלא, שהתגובה לספר הינה קיצונית מעבר למקובל. לדעתי הסגנון הגברי והקר של סיפורו רק מוסיף לאמינות. בהחלט מתחבר אצלי לסיפורי "תשח" בסיפרו האחרון של קניוק. ללא ספק, מדובר בעידן של גברים אמיתיים. לקורא בן ימינו אולי הדרמה נראית קשה מלהכיל, אך בתקופה ההיא אפשר היה לאסוף דרמות כאלה מהרצפה, הן היו מפוזרות לכל עבר. העולם בהחלט עשה כמה צעדים קדימה, מאז. בכלל, יש לי... המשך לקרוא

האח הגדול

המינגווי במלוא תפארתו לוקח לספר זמן לתפוס תאוצה ולדמויות לחלחל לנפש אבל מהרגע שזה קרה, גיליתי את אחד הספרים הכי מרגשים וסוחפים שקראתי מימיי. וכן, הוא קורע לב, קחו בחשבון... המשך לקרוא

נועה

מדהים, עצוב, מרגש. הסוף כל-כך כואב. המינגוויי כתב כל-כך קודר ומרוחק - ואולי דווקא הריחוק הזה, הידיעה של המינגוויי שלא צריך לדבר על רגשות כל עוד הם מובנים מאליהם והקורא יכול להשלים אותם בעצמו - אולי זה מה שהפך את הסוף הטראגי לכואב כל-כך. אומנם הסוף נצרב בזיכרון שלי הכי חזק, אבל לאורך כל הספר המינגוויי עשה עבודה מצויינת. הוא משלב באלגנטיות בין סיפור האהבה עם המלחמה שברקע. בסופו של דבר המלחמה ניטשת וכנראה זו הסיבה לשם הספר. בכל אופן, מה שיצא זו יצירת מופת נצחית.... המשך לקרוא

shmunitz

כשסיימתי לקרוא אותו, לא הפסקתי לבכות כל הלילה. והייתי עצובה במשך שבוע. הגדולה של המינגווי היא בתיאורים המדהימים והמדוייקים - הוא ממש גורם לך להרגיש חלק מהספר. וככה הרגשתי, חלק מהספר, הרגשתי שאני מחזיקה את אהובתי המתה בידיי ובוכה ובוכה ובוכה. למרות, או שבעצם בגלל (או בזכות?) העצב הרב שבספר - זהו ספר מומלץ מאוד!... המשך לקרוא

illuminati

אלוהים, אני כל כך חייב להפסיק לקרוא את הטרגדיות האלה. זה הורג אותי. בכל מקרה, המינגווי זה המינגווי, אתם צריכים לקרוא את הספר הזה.... המשך לקרוא

עודף