ביקורות ספרים על הספר כמעין המתגבר - רומן
|
חבל שלא קראתי אותו צעירה יותר. זה ספר מעולה, מעורר מחשבה ברמות קיצוניות, ברמה כזו שאם הייתי קוראת אותו צעירה יותר, למשל כשהייתי סטודנטית לאדריכלות, ייתכן שהוא היה משנה אותי. היום, אני קוראת אותו ביותר ביקורתיות ויותר רוגע, לא נסחפת. וצריך להיזהר שלא להיסחף. הדמויות שראנד מעצבת הן קיצוניות, הן לא אמיתיות, אדריכל לא יכול להצליח כשאין בו שום עצמיות כמו פיטר ומצד שני, דמות כמו רוארק פשוט לא קיימת, ובמציאות, הוא היה הולך לכלא...(קצת ספוילר). הדמויות הן קיצוניות מאד ומייצגות פנים שונות של אישיות. הספר ארוך מאד, היתה לי תחושה שהוא מתחיל רק איפשהו באזור העמוד ה 5... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יפה. נהניתי לקרוא,
ויצאתי עם יותר שאלות מתשובות
אדריכלות חדשה ומקורית או אדריכלות שממחזרת רעיונות ישנים ולא מוסיפה עליהם? וכך לכל שטחי החיים. לשחק את המשחק המקובל או ללכת בדרך שלך, הייחודית לך? מה אתה בוחר להיות, שואל הספר, איש שיוצר יצירה מקורית ונועזת, או להיות 'איש החיים המשומשים', שחי מדעות של אחרים? כמה לוותר עבור מה שאחרים רוצים לשמוע וכמה לעמוד על שלי? מה המחיר לרצון שלי והאם אפשר באמת ללכת איתו עד הסוף?
קראתי קודם את 'מרד הנפילים' וההשוואה היתה בלתי נמנעת. דמויות מקבילות, קו עלילה דומה, הרע מרקיב והטוב מנצח. הלוואי שבחיים שלי זה היה כל כך פשוט... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הכי טוב וחשוב שיש. אני ממליץ לכל אחד לקרוא אותו, ולמי שכבר קרא אותו אני ממליץ לקרוא אותו באנגלית, כי זה עולם אחר.
"כל רעיון חדש ונשגב זכה להתנגדות הרוב. כל המצאה חדשה וגדולה הוקעה. המנוע הראשון נחשב מטופש. המטוס הראשון נחשב בלתי אפשרי. נול האריגה המכאני הראשון נתפס כיציר השטן. ההרדמה נתפסה כחטא. אך אנשים בעלי חזון המשיכו בדרכם. הם לחמו, הם סבלו, הם שילמו ביוקר. אך לבסוף ניצחו."
גיבור הרומן כמעיין המתגבר הוא הווארד רורק - האיש שמגלה שעקרונותיו באים בסתירה עם גחמותיהם של אחרים, ודבק בהם בכל זאת.
בראשית המאה ה20 מומצא גורד השחקים והחדשנות האדריכלית מר... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק כתוב מצוין. לפני שנים רבות בהיותי נערה קראתי את הספר, ולאחרונה לרגל הזכרת הספר בפורומים שונים החלטתי לקרוא שנית . הקריאה החוזרת גרמה לי להבין שבנעורי ראיתי את הספר כרומן בלבד ולא התעמקתי בתאוריות הטמונות בו. הספר לא קל ולא ניתן לקרוא בו בריפרוף. הסיפור ארוך ומפותל וכל דמות בו מאד עשירה התאוריות הכלכליות הטמונות בספר מהוות כר נירחב למחשבה. והיום הסיפור ניראה לי יותר מענין מבעבר. התירגום החדש מצוין ושומר על אופי הספר בעברית מעודכנת.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני נהנית תמיד לקרוא את איין ראנד. אחרונת הסופרים המגוייסים. איפה יש עוד ספרים כאלה, שמניחים לגיבור לשאת פמפלט בן שבעה עמודים, מפני שלא הגיבור חשוב ולא העלילה, אלא הפמפלט?
יש לי חולשה לאידיאולוגיה. לאידיאולוגים, אם לדייק. אני נהנית להסתכל על הטוטאליות שבאמונה, על הניצוץ שבעיניים, על הלהט שבדיבור, על המסירות שבמעשים. כמעט לא משנה מהם המעשים, אם אני בעדם או נגדם. כך או כך יש בזה משהו מרשים. מעורר הערכה.
כשאבא שלי מדבר על יריבים רעיוניים, הוא תמיד מציין "אבל הוא אידיאליסט. אידיאליסט אמיתי." אני מקניטה אותו שכשהוא מדבר על מישהו כאידיאליסט, אפשר להיות בטוח... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמעט מכל ספר אפשר ללמוד משהו.
מספר מטומטם למשל, אפשר ללמוד כמה עדיף לא להיות מטומטם, כי אז זה גורם לך להוציא ספרים מטומטמים ולכולם לחשוב שאתה מטומטם.
מי רוצה להיחשב מטומטם?
אם לא קראתם את הספר, סביר להניח שלא תבינו את הפסקה הקודמת, אבל זה לא חשוב.
אני לא מבינה איך הגעתי לגיל 24 בלי שקראתי את הספר הזה, ואז אני חוזרת בי וחושבת שזה בדיוק הזמן.
לקרוא את הספר הזה בגילאים צעירים, זה לקרוא ולא להבין שום דבר, לקרוא בלי יכולת ליישם, לקרוא ולהישאר עם כל הידע בראש, בלי התקדמות. לפחד.
אני ממש לא מתכוונת לספר על מה הספר, מי בכלל מתיימר לספר מה זה הספר הזה?
אבל ה-670 ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, התקדמנו ביחסים שלנו עם איין רנד. אם את "מרד הנפילים" שלה לא הצלחתי לסיים, אז את המעיין המתגבר לא רק שסיימתי אלה אפילו לא כל כך סבלתי.
הראיון שרצתה להגיד בספר נראה לי ברור - רנד בעד אינדיווידואליזם ונגד קולקטיביזם (לא פלא, היא הרי ברחה ברוסיה הסובייטית). לי הייתה קצת בעיה עם הקיצוניות של הדמויות שציירה - ממש ספר לימוד לשהיד מתחיל.
יוצא שכל מי שלא מרוצה ממשהו יכול לבוא ולפוצץ את מה שלא מוצא בעיניו וזה יהיה בסדר כי עומד מאחורי זה איזה רעיון נעלה. בקיצור הגברת קצת הגזימה לדעתי. אבל אני בטוחה שאני אקח איתי כמה דברים מהספר הזה.
... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים לראות איך שחולפות השנים והדעה מתגבשת ומשתנה.
הספר שקראתי בהיותי בן 18 השפיע עליי רבות, פתח את עולמי ונתן לי את התחושה שהנה סוף סוף מישהו מבין אותי. מישהו כתב אותי, הרגשתי בתמימותי שאני רוארק ( איזו התיימרות, בושה...).
חלפו השנים וכל תפיסת המצוינות הלא מתפשרת, האני העליון, הכוח האין סופי, היצירתיות המתפרצת , דוכאו, התאזנו, התרככו.
אני עדיין חושב שזהו אחד הספרים הטובים שקראתי ולו רק בגלל שהשפיע עליי רבות בתקופתו. הייתי ממליץ לכל אדם שמחפש לקורא אותו - שילוב של סיפורת עם אידיאולוגיה. לא כולם יכולים להתחבר אך בהחלט הספר יכול לתת דחיפה רצינית לאתאיסטי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאורך כל הספר הרגשתי התנגדות חזקה להשקפות שלה, היא משחילה את דעותיה בתוך "נאומיהם" ( הארוכים להחריד) של הדמויות ועושה בהם כפי שהגיונה המעוות מכתיב. והיא גם לא מצליחה לשכנע בכך... רורק ( הגיבור) דמות לא סימפטית שהסופרת מאדירה רק באמצעות המילים שלה ולא בתוכן מעשיו שלו, וכך גם כל שאר הדמויות לא משכנעות במניעים ובמעשים שלהם.
הספר משך אותי להמשיך לקרא היות והוא אינטלקטואלי מאוד(אפילו יותר מידי)ומאתגר להבין אותו.. ואמנם לא תמיד הבנתי אותו, עד שהגעתי לסוף ושם התבהרה לי תמצית כוונותיה הנילוזות , המובהרות חד וחלק. דעתה האתאיסטית של הסופרת אולי מצליחה להפוך ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקורת ודירוג אמיתי לספר אפשר לתת רק תקופה אחרי תום הקריאה. אז כך : עד הספר הזה הרגשתי דפוק בעולם של שפויים , אחרי הספר אני שפוי בעולם של דפוקים. !!
הספר רוקד על הקונפליקט של בין הנראות למהות, העולם שלנו הוא עולם של פלסטיק ואריזה מהודרת , העולם שהייתי רוצה להיות בו זה עולם שבו חשיבותה של המהות היא מעל לנראות .... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמעיין המתגבר הוא אחד הספרים הראשונים שעיצבו את תפיסת עולמי. כאשר נתקלתי בו בשנות העשרה שלי בין שלל ספרי סטיבן קינג ומייקל קרייטון שהיוו את רשימת הקריאה שלי באותה תקופה הוא עשה דבר שלא חוויתי מספרים עד לאותו מפגש, הוא גרם לי לחשוב. ישנם רינונים על ערכו האמיתי של כמעיין המתגבר כספר ועל הפילוסופיה שלו כתפיסת עולם בוגרת ומעוגלת. ואכן ישנם לא מעט חורים בתפיסת העולם ששוטחת איין ראנד בספר, אולם לאדם צעיר שמנסה למצוא היגיון באמונות ודרכי ההתבוננות המונחלים לו מסביבתו הפילוסופיה של כמעיין המתגבר יכולה להוות בסיס ראוי ואיתן לתודעה יציבה שכן בבסיסה היא מ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הו. געגועים רבים, השארתי אותו בהודו לצערי הרב מאוד ובטח לא ידעתי שיהיה לי כ"כ קשה להשיג אותו שוב בתרגום הזה.
הספר הטוב בחיי.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
יצירת מופת. את הספר קראתי לאחרונה בפעם השניה, הפעם הראשונה הייתה לפני כעשור. מבחינתי הספר הוא תזכורת לחיים במובן הכי אמיתי, תזכורת לאותו צעיר חסר גבולות שהיה בתוכי לפני שנים רבות ועדיין שם.
יש אנשים מעטים שמוכנים לוותר על כל מה שהעולם מסוגל לתת, לטובת האמת הפנימית, האגויזם האמיתי. כל רגע של קריאת הספר חידש לי את כוחותי. נראה לי כאילו לא הייתה יכולה להיות שום דרך אחרת שבא הוא יכול היה להכתב: תאור הדמויות, יחסי המין, תואר המבנים. פשוט ונכון.
הדבר היחיד שהפריע לי במהלך קריאת הספר זה נושא הסיגריות/עישון. יש לזכור שהספר נכתב בשנות ה-40 אז לא הייתה שום מודעו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמעיין המתגבר הוא פילוסופיה. הוא מסמך פרובוקטיבי, קיצוני ואכזרי, של תפישת עולם שקצת ירדה מהפסים. לעיתים אנשים טועים לחשוב שמדובר בספר הדרכה, אך שוכחים שבסופו של דבר, "כמעיין המתגבר", הוא רומן. וכרומן הוא מעולה. צריך להתייחס לדעות הנאמרות בספר בעירוב ולא לבלוע אותם, למיין אותם לפי מה נכון לגבי הקורא ומה לא.
הזמן: שנות ה-20 של המאה הקודמת. המקום הוא ניו יורק. הווארד רוארק הוא הנושא, אדריכל צעיר שחותר כנגד המוסכמות ונלחם על עקרונותיו בכל מחיר. הוא לא נותן לדעותיהם של השאר להשפיע עליו, ומפתח סגנון אמנותי משלו, המנוגד למקובל בכל העולם הארכיטקטורה. הספר מתח... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בחטיבת הביניים הייתה לי מורה לפילוסופיה שאמרה לנו לקרוא את "כמעיין", ומהר, כל עוד אנחנו צעירים ועוד לא מאוחר מדי. אולי היא צדקה. כשקראתי אותו, אחרי גיל 20, כבר לא הצלחתי להשתחרר מהביקורתיות, או להתרגש מהמסר הזה שאולי באמת יקסום לבני 16, "לך עם עצמך עד הסוף וישרף העולם". אולי כי בגיל הזה כבר הבנתי שאני לא רוצה שהעולם ישרף. מצד שני, אולי זה לא עניין של גיל - איין ראנד הצליחה לעשות ממסר האגואיזם הזה פילוסופיה שלימה.
כספר, יש במעיין חלקים מעולים. קראתי אותו על כל מאות עמודיו בשלושה ימים. ראנד הצליחה להפוך אדריכלות לפואטיקה ואידאולוגיה, ונדמה לי שחודשים אחרי ה... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי בצעירותי. השאיר חותם עז. השאלה אם קריאה של מבוגר שבע-קריאה וביקורתי היתה מטשטשת את הרושם.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את ספרה החשוב של איין ראנד קראתי לראשונה לפני זמן רב, ונדמה שאז טרם עמדתי על טיבם של הרעיונות עליהם הוא מושתת. אם זכרוני איננו מטעני, דרך ספר זה התוועדתי לראשונה לכך שאין לנתק בין פוליטיקה לבין הגות ופילוסופיה. גישה פוליטית רצינית, המבקשת לעצב השקפת עולם כוללת, חייבת לקנות לעצמה יסודות פילוסופיים איתנים וכוללים. אם לא תעשה זאת הרי היא מנותקת מכל הקשר, ואינה אלא חלקי מגדל פורחים באויר. כעת אני רואה עניין זה כמובן מאיליו, אך הפעם הראשונה שהקדשתי לו מחשבה רצינית הייתה עם קריאת ספריה של איין ראנד. משום כך זהו מבחינתי ספר חשוב.
אך מעבר לכך, נדמה שחשוב לצי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותי אחרי שחברה שלי אמרה שזהו הספר ששינה לאביה את חייו.. אוקי. אולי זה היה מהפכני לתקופה מסוימת, אני לא נדהמתי (אולי פספתי משהו?!?). סיימתי אותו בסופו של דבר, כי הוא "ספר חובה". לא חובה..... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאסה אלמותית על נפש האדם, אינדיבידואליות ויצירה. ראנד מציגה ביד אומן למול עיניי הקורא את נבכי נשמת הדמויות, אנשים רגילים ומיוחדים כאחד.
אמנם נכתב באמצע המאה שעברה, אבל הרעיון מתאים גם היום, וכנראה יתאים בכל עת, בכל עידן, שכן הקולקטיב תמיד יאיים על התבלטות פרטים יוצאי דופן.
סיפורי גבורה, ענווה, התעלות והתאיינות מוגשים בספר שהוא קריאה חובה לכל בר-דעת שרוצה לקחת חלק פעיל בעולמנו זה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא רק שהרעיונות של הספר הם מזעזעים. הספר גם כתוב בצורה פחות מעניינת מהיצירה המייגעת "מרד הנפילים".... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנה נקודה למחשבה: "הבאם לידי ההרגשה שעצם השאיפה האישית היא עוון. הביאם למצב אשר בו אמירת -אני רוצה- פסקה מהיות זכות טיבעית והפכה להודאה מבישה...התבונן באווירה המוסרית של היום: כל מה שניתן ליהנות ממנו החל בסיגריות ועד למין, תאוות כבוד ורווח, הכל נחשב מושחט וחטא...רק הוכח שדבר מה עושה את האדם מאושר-וכבר הוכחת שזה ראוי לגינוי..
כ-ב-ל-נ-ו------א-ת------ה-א-ו-ש-ר-----ל-א-ש-מ-ה. "
מה שראנד עושה עם מילים, זה פשוט קסם!... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לשמחתי קראתי את הספר הזה מזמן. אני מאלה שהספר הזה השפיע עליהם והיה נדבך חשוב בעיצוב דמותם. מה שדיבר אלי הייתה דמותו של הגיבור הווארד רואק, שאומנם היה טיפוס חריג אנטי סוציאלי וחסר פניות אבל אולי דווקא זה מה שאהבתי. לאיש היה 'עמוד שדרה' מפלדה. הוא ידע מה הוא עושה, מה הוא רוצה, מה חשוב בעיניו, והיה מוכן לעשות הכל ולשלם כל מחיר למען. היכולת שלו להיות נאמן באופן מוחלט לעצמו, ולהיות מסוגל לשלם בכבוד כל מחיר, היא שהרשימה אותי.
מעבר לזה, הסיפור עצמו הוא הרקע, בניית הדמות היא העיקר. תודה לאיאן ראנד.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמי שאוהבת את איין ראנד, את דיעותיה, סגנונה זה אחד הספרים הטובים שיהא כתבה. הכתיבה שלה, הרעיונות שלה ודעותיה - מתאימים גם לעידן שלנו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה! באמת שאחד הטובים שקראתי...
אני מתחברת אם הרעיונות שמוצגים בו וכן עם הדמויות.
אם זאת, אני סבורה שהספר כתוב במעט קיצוניות, אולם הדבר רק מוסיף לערכו, משום שהמסר מחלחל לתוך הקורא ביתר קלות.
ספר, שינה את קו מחשבתי- ומאז שקראתי אותו אני לא מתחשבת במה שאחרים חושבים, אלא רק במה שאני חושבת. הכוונה שלי היא שאם אני טובה משהו או יודעת שאני צודקת, אני לא אתן לשאר האנשים להשפיע על כך. רעיון האידיוידואליזם של ראנד תפס אותי בהרבה מובנים, והדמויות הראשיות עמוקות ומסובכות. ספר מדהים מבחינת עלילה, ארוך אבל שווה כל עמוד. הווארד רוארק הדמות הראשית הינו אדריכל, ש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שמשאיר אותך פעור פה. מחד, הרעיונות של איין ראנד רדיקלים ופותחים את המחשבה גם לכאלו שמתנגדים לתורתה האולטרה קפיטליסית. מאידך, בלי שום קשר לאדיאולוגיה הנסתרת והגלויה, הספר כתוב היטב ומהווה אתגר אינטלקטואלי מן המעלה הראשונה. אגב, מומלץ במיוחד לחובבי ארכיטקטורה למיניהם. תהנו...... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
ביחס לאחיו הגדול 'מרד הנפילים', זה ספר קצת שיטחי, אך שמכיל בסה"כ את אותם הרעיונות.
עבור מי שלא קרא את מרד הנפילים, לדעתי, כדאי לנסות להשיג את מרד הנפילים ולדלג על הספר הזה.
מי שקרא כבר את מרד הנפילים, אז שידע שזה עוד מאותו הדבר, רק שהוא עשוי קצת פחות טוב והרבה ערך מוסף אין לו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים היותר טובים שקראתי.
וכאחד שעוסק באדריכלות ובעיצוב הוא בעיניי חובה לעוסקים בתחום. ומלמד שעם אמונה ודבקות במשימה נגיע אל הגאולה. כרגע מחפש לקנות אותו לעצמי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים, המספר את סיפורו של אדריכל לא קונבנציונלי המתכנן בתים ובנינים על רקע השינויים והתמורות בחברה האמריקאית, הסגנון הבניה החדש מהווה פריצת דרך ומעורר התנגדות אך האדריכל אינו מוכן לשנות את דרכו ולישר קו עםהזרם המרכזי.
ספר מעולה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאני מספר לאנשים על הספר הזה, ששינה לי את החיים, אני מתאר אותו כך: הרבה סופרים מכניסים רעיונות לתוך סיפור,זה ספר שבו קודם כל הרעיונות קיימים ואז סביבם נבנה סיפור.
זה ספר שלימד אותי על עצמי. איין ראנד ניסחה במילים את מה שהרגשתי לפני כן במשך שנים אבל לא ידעתי להביע. מרגע שסיימתי לקרוא את הספר, הוא מהווה סמן בשבילי כדי שלא אסטה מהדרך בה אני מאמין שיש לחיות את חיי.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בערך בגיל 14. אני חושבת שלא הבנתי אותו.
לקחתי את הספר שוב בגיל 50 ואז הבנתי!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הטובים!!
חובה לקרוא, מי שלא קורא או קרא עלול למצוא עצמו עם חור בהשכלה..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר איכותי.
לא כל אחד יכול באמת ובתמים להבין את הרעיון המרכזי שלו, לי אישית לקח זמן.
הוא משאיר הרבה חומר למחשבה.
דמויות נהדרות.
אני אישית נהנהתי(:... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לקחתי את הספר בשלב מורכב בחיי ושמחתי על כך.
הספר הזה מעורר השראה ענקית, רלוונטי לחלוטין למרות שנכתב בתחילת המאה הקודמת. אטאיסטי וחכם. אי אפשר להישאר אדישים אליו. בעבר הוא היה ספר נעורים שנחשב מרדני, לדעתי היום הוא שייך לקהל אחר, בוגר יותר ולא בהכרח מרדני אלא חושב ויצירתי יותר. מולץ בחום... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק. שיר הלל לאינדיוידואליזם העומד בעוז מול המכבשים החברתיים הדורסניים, המדכאים את החופש היצירתי והגאוניות שצריכים להתמודד לעולם ועד מול הבינוניות שכוחה בכמות ולא באיכות.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר ישן-צר לי לא מתאים לזמננו.
קראתי אותו לפני - אלי 20 שנה.
כיום המבט כלפיו שונה.
אולי בגלל גילי ואולי שהספר היטוב לתקופה זו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מי כמו איין ראנד תלמד אותנו דבקות בערכים מהם.
דרך אחד הספרים המרתקים ביותר שנכתבו אי פעם,
נקבל באופן חד וברור כמה חשובה הדבקות בערכים
והערכת האני הפרטי שלך ולא מתוך אגואיזם אלא מתוך
הרצון להשאיר חותם חיובי בעולם שאתה חלק ממנו ורוצה
בטובתו... ספר חובה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר קראתי לפני שלושים שנה אך ללא ספק שיצירה מדהימה זו עיצבה את חיי.
הייתי מדרג אותו כספר הטוב ביותר שקראתי .
יצירת מופת לדורות.
חובה לכל מתבגר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ובכן,
בראש ובראשונה מוזר לי שכמעט ואף אחד לא כתב ביקורת על הספר הזה.
מבחינתי מדובר בספר מהפכני, שאיננו בקנה מידה של אף ספר אחר שקראתי.
ספרים אחרים הם לעיתים יפים, לעיתים מרגשים, לעיתים רחוקות מדהימים- משאירים אותך בעולמם, לא נותנים לעבור לספר הבא, אבל 'כמעין המתגבר' היה אחר.
זה ספר שמכניס לתוך העלילה אידאולוגיה, שגורם לך לחוות אותה דרך הדמויות. זה ספר עם דמויות נצחיות, קיצוניות, אבל כל כך מוכרות מהיום יום.
זה ספר שנכתב לפני כמעט 100 שנים, אבל מדהים עד כמה הוא עכשווי לחלוטין.
בכל מקרה יותר ממומלץ, והייתי יכולה לכתוב עליו גם עוד ארוכות, אבל זה רק יחטא לספר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הווארד רורק צחק. משפט הפתיחה של הספר, אחרי שצולחים את כל העמודים, מתגלה כרעיון של הספר כולו.
הווארד רורק צוחק עלי ועליכם ועל כולם.
ארד רורק הוא סוג של גאון. אינדיבידואליסט נפלא.
נקודה מעניינת נוספת בספר- ראנד גרמה לארכיטקטורה להיות אמונות נשגבת, המביעה את הרעיונות העמוקים ביותר בנפש. נהנתי מזה כי אני לא מורגלת להתייחס כך לארכיטקטורה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שינה את נקודת מבטי ופתח אותי לעולמות חדשים הן בפן הרציונלי והן בפן הרגשי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|