ביקורת ספרותית על הלבבות האבודים שלנו מאת סלסט אינג
ספר לא משהו

---

ספר עם רעיון טוב כתיבה טובה אבל תוצאה סופית לא משהו...
איך זה קורה?
האמת לרוב זה לא משהו שאני נפגשת בו אבל סלסט אינג הצליחה להרוס רעיון טוב עם עלילה שלא מתקדמת מספיק טוב.

הרעיון טוב: ספר שמתרחש בתקופה דמיונית בה יש חוק בארהב שמחייב לשמור על ערכי המדינה והפטריוטיות לפני הכל. בתקופת שפל כלכלי וחרדת זרים ארהב הופכת למקום מפחיד עבור מיעוטים. אי אפשר שלא לתהות על התהליכים האלה גם בהקשר של ימינו אנו פה במדינה ואיך הגבול עובר בין שמירת זכויות הפרט לשמירת ביטחון המדינה וצביונה...
בגלל זה אהבתי את הרעיון. הספר גורם לך לחשוב (אבל לטעמי היה לו פוטנציאל להרבה יותר).
הכתיבה גם טובה. היא יודעת לכתוב.

סיפורו של בירד - ילד שחי עם אביו לאחר שאימו ממוצא סיני עוזבת אותם כשהוא קטן. לאט לאט הוא חוקר את העלמותה וגם מקבל ממנה סימנים וכך בעצם מתחיל מסע שלו לחיפוש אחריו וגם הבנה של מה שקורה במדינה.

אבל פה הבעיה: העלילה לטעמי לא מספיק חזקה! עמודים שלמים שלא קורה כלום... ואם קורה כבר משהו זה לא תמיד מתפתח לרעיון חשוב או מרכזי.
סוף הספר מגיע פתאום בלי ממש להבין את הדבר הכי חשוב .
אז עם התחלה מקרטעת וסוף ממש ממש תלוש קשה לי לתת יותר מ 2 כוכבים וחבל.
יכל להיות אחלה ספר שממש תופס אותך והופך לך את הבטן במקום זה קיבלנו משהו שלא בנוי טוב ולעיתים אפילו משעמם

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על הלבבות האבודים שלנו