“# הספר הזה, שיצא לאור ב- 1906, תואם היטב את יסודות כתיבתה של נסביט. שלושה ילדים שאביהם נעלם בפתאומיות מחייהם, עוברים עם אמם להתגורר בכפר, בבית הסמוך למסילת רכבת. והופכים עניים. [כמו שכתב אותו נער בחיבורו: "היה היתה משפחה ענייה. האבא היה עני, האמא היתה ענייה, הילדים היו עניים וגם המשרתים היו עניים..."] (כשאני לא יודעת מי אמר משהו שנון, אני מייחסת אותו למארק טוויין. סיכוי גבוה לקליעה בול) מסילת הר”

“בתי הבכורה בת ה-30 שמעה את הספר באמצעות האפליקצייה של "אודיו בוק" באייפון שלה. היא התלהבה ושאלה אותי אם קראתי את הספר ואם אני מכירה את הסופרת?.השבתי לה- שמשום מה מעולם לא קראתי אף ספר של נסביט למרות שאני מודעת להיותה סופרת ילדים/נוער פופולרית.{העובדות מהספריה העירונית}.לאחר כמה ימים קיבלתי ממנה מתנה ,את הספר "ממשי עם דפים וכריכה",נקנה בחנות יד שניה ,כחדש ,בהוצאת מרגנית -1979. בתי יודעת מה גורם”

“במאמצי התמידיים להתחמק מלימודים ותוך שיטוט יומיומי בסימנייה התגלגלתי לדף של אדית נסביט שוב. רגע, מה זה? אין ביקורת על אף אחת מהגרסאות של מחפשי האוצר? אוי ואבוי. פוי. צריך לתקן זאת מיד. אני ישר מקבלת מעין זמזום בראש, מכת ברק מוקטנת, שמשמעותה ברורה: על הספר הזה אני רוצה לכתוב ביקורת. (תיקון עולם > לימודים => עלי למסור את נפשי וציוני על מזבח האידיאולוגיה) מחפשי האוצר. הספר הזה מחזיר אותי אחורה”

“כמה חבל שלא הכרתי את אדית נסביט בתור ילדה. לא שלא נהנתי ממנו כמבוגרת, אבל את הטעם הזה של ספר ילדות, כבר לא יהיה לו. לפחות אצל הילדים שלי - זה תוקן. גם הספר הזה נקרא במסגרת פרוייקט ספרים-ארוכים-דורשי-השקעה-שיקח-לילדים-יותר-משעה-לסיים שנולד בעקבות טיסה ארוכה לחו"ל ומגבלה מצערת על משקל המזוודות העולות למטוס זהו סיפורם של בובי, פיטר ופיליס שאביהם נעדר מסיבות שאינן ידועות להם, וסיפור התבגרותם ו”

“# הספר הזה, שיצא לאור ב- 1906, תואם היטב את יסודות כתיבתה של נסביט. שלושה ילדים שאביהם נעלם בפתאומיות מחייהם, עוברים עם אמם להתגורר בכפר, בבית הסמוך למסילת רכבת. והופכים עניים. [כמו שכתב אותו נער בחיבורו: "היה היתה משפחה ענייה. האבא היה עני, האמא היתה ענייה, הילדים היו עניים וגם המשרתים היו עניים..."] (כשאני לא יודעת מי אמר משהו שנון, אני מייחסת אותו למארק טוויין. סיכוי גבוה לקליעה בול) מסילת הר”

“בתי הבכורה בת ה-30 שמעה את הספר באמצעות האפליקצייה של "אודיו בוק" באייפון שלה. היא התלהבה ושאלה אותי אם קראתי את הספר ואם אני מכירה את הסופרת?.השבתי לה- שמשום מה מעולם לא קראתי אף ספר של נסביט למרות שאני מודעת להיותה סופרת ילדים/נוער פופולרית.{העובדות מהספריה העירונית}.לאחר כמה ימים קיבלתי ממנה מתנה ,את הספר "ממשי עם דפים וכריכה",נקנה בחנות יד שניה ,כחדש ,בהוצאת מרגנית -1979. בתי יודעת מה גורם”

“במאמצי התמידיים להתחמק מלימודים ותוך שיטוט יומיומי בסימנייה התגלגלתי לדף של אדית נסביט שוב. רגע, מה זה? אין ביקורת על אף אחת מהגרסאות של מחפשי האוצר? אוי ואבוי. פוי. צריך לתקן זאת מיד. אני ישר מקבלת מעין זמזום בראש, מכת ברק מוקטנת, שמשמעותה ברורה: על הספר הזה אני רוצה לכתוב ביקורת. (תיקון עולם > לימודים => עלי למסור את נפשי וציוני על מזבח האידיאולוגיה) מחפשי האוצר. הספר הזה מחזיר אותי אחורה”

“כמה חבל שלא הכרתי את אדית נסביט בתור ילדה. לא שלא נהנתי ממנו כמבוגרת, אבל את הטעם הזה של ספר ילדות, כבר לא יהיה לו. לפחות אצל הילדים שלי - זה תוקן. גם הספר הזה נקרא במסגרת פרוייקט ספרים-ארוכים-דורשי-השקעה-שיקח-לילדים-יותר-משעה-לסיים שנולד בעקבות טיסה ארוכה לחו"ל ומגבלה מצערת על משקל המזוודות העולות למטוס זהו סיפורם של בובי, פיטר ופיליס שאביהם נעדר מסיבות שאינן ידועות להם, וסיפור התבגרותם ו”