“בתי הבכורה בת ה-30 שמעה את הספר באמצעות האפליקצייה של "אודיו בוק" באייפון שלה. היא התלהבה ושאלה אותי אם קראתי את הספר ואם אני מכירה את הסופרת?.השבתי לה- שמשום מה מעולם לא קראתי אף ספר של נסביט למרות שאני מודעת להיותה סופרת ילדים/נוער פופולרית.{העובדות מהספריה העירונית}.לאחר כמה ימים קיבלתי ממנה מתנה ,את הספר "ממשי עם דפים וכריכה",נקנה בחנות יד שניה ,כחדש ,בהוצאת מרגנית -1979.

בתי יודעת מה גורם לי אושר.

ממה שקראתי -אדית נסביט נחשבת לסופרת הפנטזיה הגדולה ביותר בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 לילדים ובין השאר היא זאת שהכניסה את נושא המסע בזמן לספרות הילדים.{ חחחח....כלומר ל-"הארי פוטר" ולרולניג-אין בכורה על התחום}, היא הייתה סופרת הילדים החשובה ביותר והאהובה ביותר של אנגליה הויקטוריאנית וסמל של ספרות מוסרית ודידקטית לילדים. היה בכתיבתה מיזוג מדוד בין ריאליזם ופנטזיה ,{שוב לידיעת רולניג}מכיוון שהיטיבה להבין ללבם של ילדים.

ספריה המפורסמים:"מחפשי האוצר","חמישה ילדים והזהו"-שתורגם עכשיו מחדש בהוצאת "ידיעות ספרים","הקמע ",
"ילדי-המסילה","הטירה הקסומה" שתורגם גם מחדש ב-"הוצאת מחברות לספרות"-{2009}.
בארץ תורגמו ספריה בעיקר סביב שנות השבעים של המאה ה-20,והיא נתפסת כיום כזיכרון מתוק של ספרות ילדים ונוער.

הספר הזה הנו אודות סיפורם של שלושה ילדים שאביהם נכלא על לא עוול בכפו והם נאלצים להתגורר בכפר ליד הרכבת עד שהם פותרים את תעלומת מאסרו של אביהם .המרתק בעלילה הוא בתיאורי ההרפתקאות אשר קורות להם סביב מסילת הרכבת ליד ביתם,התקשרותם עם אנשי-המסילה והכפר,המהפך האישי שעברו הילדים כמי שחיו בעושר והעוני נכפה עליהם.ויותר מכך האנושיות,העזרה לזולת והכבוד לאַחֶר ולַשוֹנֶה שהיו חלק מהמהפך באישיותם.

אני ממליצה לכל בני הנוער{גם למבוגרים שלא התבגרו} שבאתר לקרוא את ספריה-שילוב של מתח,פנטזיה ומוסריות בטעם של פעם .

למרות שהספר ישן בכל קנה מידה,השורות קטנות, צפופות, ומנוקדות כמו שפעם הדפיסו ספרים לנוער- העניקו לי תחושת מנהרת זמן אחרת,הרגשת מתיקות של פעם.

ובכך באופן זמני אני מפסיקה לקרוא ספרי ילדים/נוער וחוזרת להיות "גדולה" לקרוא ספרים של מבוגרים.

הביקורת מוקדשת להדס .”

“כמה חבל שלא הכרתי את אדית נסביט בתור ילדה.
לא שלא נהנתי ממנו כמבוגרת, אבל את הטעם הזה של ספר ילדות, כבר לא יהיה לו.
לפחות אצל הילדים שלי - זה תוקן.

גם הספר הזה נקרא במסגרת פרוייקט ספרים-ארוכים-דורשי-השקעה-שיקח-לילדים-יותר-משעה-לסיים שנולד בעקבות טיסה ארוכה לחו"ל ומגבלה מצערת על משקל המזוודות העולות למטוס

זהו סיפורם של בובי, פיטר ופיליס שאביהם נעדר מסיבות שאינן ידועות להם, וסיפור התבגרותם והתמודדותם.
באופן טבעי, ההתרוששות שמגיעה בעקבות היעדר האב והרצון לתמוך באמם יוצרים צורך בהתמודדות ובהתבגרות, אבל הספר לא מסתפק בזה.
כחלק מתהליך ההתבגרות הם ילמדו גם להבין את ההבדלים הדקים שבין בקשת עזרה ובין קבצנות, בין נתינת מתנה מכל הלב לחבר לבין צדקה מתוך רחמים מעליבים, בין נחמדות לחנפנות.
הם יתידדו עם אנשים שבחייהם הקודמים לא היו יכולים להכיר, יצילו תינוק משריפה, נער שהתעלף במנהרת הרכבת וימנעו אסון רכבות. בין לבין הם יריבו, יתווכחו ואפילו יגנבו (אבל יתחרטו כיאות).
הספר נע בין החוויות המרגשות הנ"ל, לבין חיי היומיום והתלבטויותיהם.
חששתי שבן השש וחצי, חובב ספרי ההרפתקאות והתעלומות, ישתעמם, אבל הוא טען שהספר מותח ואי אפשר בשום פנים ואופן להפסיק לקרוא באמצע (בעיקר אם בדיוק הגיע זמן השינה...) גם בן השמונה וחצי חובב, ובכן, כל ספר מכל סוג שהוא, נשאב לספר ונהנה מכל רגע.
מומלץ.”

“ילדי המסילה הוא ספר מעולה לילדים (אם יש לכם כוח להקריא להם), וגם לנוער ולמבוגרים.
שלא כמו שאר הספרים של נסביט, הוא לא פנטזיה; הוא ספר שכתוב בפשטות ובחן ומתאר את חיי היומיום של משפחה נורמטיבית. אין כאן מתח וגם לא גילויים מרעישים, ואין בספר אנשים רעים (מומלץ לפני השינה).
מה כן יש בו? יחסי משפחה מן השורה (מריבות, השלמות, צחוקים), קצת הרפתקאות (בקנה המידה של האחים הקטנים שלכם), וסוף טוב אבל לא דביק. ואין המשך, לצערי.
יש סופרים שלמען החברה היה צריך להושיב אותם עם דף ועט ולא לתת להם לקום. אדית נסביט היא כזאת, והספר הזה הוא הטוב ביותר מבין ספריה שתורגמו (אני פשוט לא קורא באנגלית).”