“סדרת קלאסי כיס של עם עובד באה לתת לנו הקוראים ספרונים ממיטב הסופרים ובמחיר מצחיק. לפחות לגבי הספרון שלפנינו, אין הצדקה לטרחה.
את וילקי קולינס המחבר הכרתי מהספר המקסים האשה בלבן. לאחר מכן חיפשתי ומצאתי את אבן הירח הטרחני והספרון הזה היה כבר ממש מיותר לגמרי.
גבריאל עומד להתחתן והוא גר בעיירה קטנה במחוז בריטני בצרפת. כל העובדות עד עכשיו מיותרות פחות או יותר. לילה אחד, בעוד אביו ואחיו הצעיר יצאו לדיג וסערה נוראית מתחילה להתקדם, הסב השוכב על ערש דווי מחליט להתוודות על סוד נורא מעברם של הסב והאב. האב בטח לא יחזור מהסערה.
למרות הסערה הקשה, אביו של גבריאל ואחיו דווקא חוזרים ואיכשהו נודע לאב שלבנו גבריאל נודע הסוד הנורא. מאחר ומדובר בספר מתח ומסתורין, סערה יש, אמונות דתיות חשוכות יש וגם סוד, המרקחת הזו אמורה להניב משהו מסמר שיער.
בתמורה מקבלים פיהוקון, משהו שלא ברור בכלל למה טרחו לכתוב, לפרסם, לתרגם ולקרוא. יש כסף בקנוניה?”

“הסתקרנתי לקרוא את הספר שכן ווילקי קולינס נחשב לאבי ספרות הבלשים ואומרים שצ'ארלס דיקנס שהיה חברו הטוב, הושפע אף הוא ממנו.
עם זאת, הנובלה מסקרנת למדי בסביבות השליש האמצעי של הספר אבל אח"כ פשוט מאבדת גובה. הפתרון אינו מפתיע במיוחד או מרעיש ובסופו של דבר, סופו של סיפור מתח הוא זה שקובע כמעט לגמרי עד כמה הסיפור היה טוב ושווה קריאה.
מעבר לכך, יש בסיפור עצמו ובסיפור המסגרת (הסיפור מסופר מפיה של נזירה קתולית לצייר שבא להעתיק ציור בעבור המנזר בו היא מתגוררת) הרבה מאוד אלמנטים נוצריים שמטיבם הם קצת דידקטיים ולא ממש מעניינים את הקורא הישראלי.
אחרית הדבר מאת בתיה גור מעניינת, מעניקה תקציר על הסופר ויצירתו, אבל בסיכומו של דבר - אין מה להשוות בין סיפורי המתח, האימה והמסתורין של אדגר אלן פו, שקובץ קטן של מספר סיפורים שלו ראה אף הוא בסדרת "קלאסיכיס" ("הבור והמטוטלת").”